חדשות פלורהולנד
'סיפורי-סבתא', או: "הדבר היה ככה" ארבעים שנות…
בשבוע 35 פתחנו בסדרת 'סיפורי סבתא' שתביא פרקים חשובים או סתם מעניינים מימי ראשית הדרך המשותפת של מגדלי הפרחים בישראל עם מכרזות הפרחים ההולנדיות.
בסתיו האחרון מלאו 40 שנה לתחילת המסחר בפרחים ישראליים במכרזת הפרחים באלסמיר. ללא ספק נקודת ציון ראויה למבט נוסטלגי לאחור. עבור פלורהולנד מסמל מועד זה לא רק את תחילת שיתוף הפעולה עם ישראל, אלא גם את נקודת התפנית המשמעותית ביותר בתולדות המכרזות: ראשית המסחר בפרחים שאינם הולנדים, והפיכת המכרזות לארגון בינלאומי.
פריצות הדרך
מספר חומי ינאי, עורך הידיעון, מי שהיה בשנים 1973-75 הנציג-המתאם הישראלי הראשון באלסמיר:
הפניית יצוא של פרחים מישראל לערוץ השיווק במכרזות ההולנדיות הייתה פריצת-דרך משמעותית ביותר עבור ענף הפרחים ליצוא בישראל. למרות שרק חלק קטן מהפרחים הופנה לערוץ ההולנדי (בעיקר משום שההולנדים הגבילו את הכמויות שהיו מוכנים לקלוט), הרי שהשפעת 'שיטת המכרזות' על כלל היצוא הייתה עצומה: פתאום היה מדד אובייקטיבי לשווי האמִתי של הפרח, בהתאם לאיכותו. המגדלים, וכל עובדי המערכת, נוכחו כי וורדים מאותו הזן ומאותו אורך גבעול, שהגיעו לשוק משני יצרנים שונים באותו היום, יכולים לפדות מחירים בהפרש ניכר זה מזה, לעתים עד 100%, כאשר הקונה יכול להחליט באופן חופשי באיזה מהם הוא בוחר. פתאום חדרה ההכרה ששיטת הביקורת והסיווג במערכת היצוא של 'כרמל', המבוססת על 'פּוּל' בין כלל המגדלים, יוצרת עיווּת בתמורה המתקבלת מכלל הפרחים. הדברים היו ידועים גם לפני-כן, אולם רק ההמחשה היומיומית בשטח גרמה לכולם להפנים את כללי המשחק.
התובנה הנוספת שנקלטה במהירות הייתה אפקט הלימוד ששיטת המכרזה מספקת: כל אחד ניסה ללמוד משכניו אשר זכו למחירים טובים יותר בשעון, והתוצאות נראו במהירות שאיש לא חזה אותה. זכיתי לעבוד אז עם הצוות ההולנדי, אשר בימים ההם היה מורכב כולו מ'אנשי פרחים' מנוסים, ונוכחתי כיצד הם אינם חדלים להתפעל מהקצב המהיר של שיפור התוצרת אצל מגדלים רבים מישראל (לא אצל כולם, כמובן…) וזאת מבלי שאיש מאותם המגדלים ראה את המכרזה בעבודה; רק ע"י עיון בתוצאות המכירה, והתבוננות בביצועים של השכן המצטיין. כיום זה נראה מובן מאליו; אבל אז הייתה זו 'מהפכה מנטלית' של ממש.
אבל נוכחותנו במכרזת אלסמיר גרמה לחדשנות לא מעטה גם עבור ההולנדים, שעד אז טרם התנסו ביבוא של פרחים. אמנה כאן את 'פריצות הדרך' הבולטות אשר אירעו בשנים הראשונות:
ביקורת הגנת-הצומח נעשתה בימים ההם בנמל התעופה. מדגם גדול מאוד של קרטונים היו נפתחים ע"י פקחי הגה"צ ונבדקים. התהליך נמשך שעות ארוכות, ואם המשלוח הגיע בשעות הלילה או בסוף-שבוע – לא ניתן היה לקבל את המשלוח ביום הגעתו. כמובן שזה היה תהליך הרסני למוצר רגיש כמו פרחים. במאמץ משותף של מנהל מכרזת אלסמיר, אנדרה מולדר, ועמיל המכס שלנו , יוהן ואן-דה-פּוּט, השתכנעו שלטונות המכס והגה"צ ההולנדים בנמל התעופה סכיפהול לבצע את הביקורת לאחר שהפרחים נפרקו מהאריזות בתחום המכרזה. הם נתנו אמון בסיסי בהנהלת המכרזה, והבינו שתהליך הביקורת המתבצע כאשר כל הפרחים פרושׂים לעיני הפקח יעיל פי כמה מבדיקה מדגמית בשדה.
גם הנהלת נמל התעופה גילתה כמה זמן והוצאות נחסכים מהם כאשר אנו מפָנים את המשלוח כולו מבלי לפרק את משטחי המטוס.אלא שמסוף המטענים בסכיפהול לא היה ערוך לטיפול במִשטחי-מטוס שנמסרים בשלמות ללקוח. אנו 'התנדבנו' לפנות את המשלוח בעצמנו. בכל פעם שמטוס-מטען של אל-על הביא משלוח של פרחים היינו מוציאים לסכיפהול קבוצת עובדים חסונים מבין צוות הפְּריקה, והיינו גוררים ביד את משטחי המטוס על מסוע-הגלילים שבמסוף עד לפתח, ומשם גוללים את המשטחים אל המשאית. זאת לאחר שדאגנו להתקין מסועי-גלילים על רצפת המשאית של ואן-דה-פּוּט. ממש קליטת משלוחים ב'שרות עצמי'. בכך שהקלנו בכל דרך על האחראים ליבוא בשדה-התעופה גרמנו להם 'להתאהב בשיטה', ובהדרגה השתנה מסלול שחרור משלוחי הפרחים לבלי הכר.כדי להצדיק את האמון שנתנו בנו הרשויות, הקפדנו מאוד שלא לתת לתוצרת פגומה להגיע לשוק. בשבועות הראשונים לשחרור-ישיר של המשלוחים הגיע ממגדל מסוים משלוח קטן של ציפורן-ננסית נגועה באופן בולט בכנימה. על דעת עצמי שלחתי מיד את הקרטונים להשמדה, כדי שהפקח הממשלתי לא יגלה את המפגע כאשר יגיע לבצע את הביקורת. המגדל, כמובן, חויב בהוצאות ההובלה. את האירוע פִּרסמנו לידיעת כל המגדלים בישראל; יותר לא נזקקנו לנקוט בצעד כזה…
שימוש-חוזר באריזות לא היה מקובל בענף באירופה באותם הימים. רוב התוצרת הייתה משונעת מהולנד לשווקים בדליים או 'ביבש' במשאיות. אך באותם ימים רחוקים של ראשית שנות השבעים במאה הקודמת החלה להתפתח גם הובלה אווירית ליעדים מרוחקים, וגם אריזה בקרטונים של פרחים פחות רגישים (כמו חרציות) להובלה יעילה במשאית. תעשיית הקרטון בהולנד טרם התארגנה לשרת את ענף הפרחים; ואילו בישראל, בגלל ההכרח לשלוח במטוסים, היו כבר קרטונים מיוחדים לאריזת פרחים. אגרקסקו ומפעל 'קרגל' השקיעו הרבה מחקר ותכנון בנושא. נוצר מצב שהקרטון הישראלי היה טוב וזול בהרבה מזה שיוצר בהולנד. את הפער הזה גילינו, והחלטנו לנצלו. מאחר וכל הפרחים נפרקו מאריזות הקרטון עם הגעתם, הצענו אותם למכירה לשימוש-חוזר ליצואנים הולנדים. להפתעתי, יכולנו לגבות עבור קרטון משומש מחיר שהיה זהה למחיר הרכישה של הקרטון החדש בישראל…כאשר הבנתי איזה 'מִכרֶה זהב' מזדמן לנו כאן, היה צורך לדאוג שמירב הקרטונים יישארו שלמים ומתאימים לשימוש חוזר, ולא יינזקו בעת עבודת הפריקה. לאחר התייעצות עם עמיתי בהנהלת המכרזה, הצעתי לעובדים 'בונוס', מהסוג שהולנדי מצוי אינו יכול לסרב לו: מיחם קפה, והספקת קפה חינם בכל שעות העבודה, תמוּרת שמירה קפדנית על שלמוּת הקרטונים. לא תיארתי לעצמי אז כמה קפה יכולים עשרים הולנדים לשתות במשך יום עבודה… אבל העִסקה הייתה רִווחית באופן מיוחד: הפדיון ממכירת הקרטונים היה גבוה, והביקוש רק עלה.דמי המכירה אמנם לא הוחזרו למגדל באופן אישי, אבל הפדיון הוריד את הוצאות התפעוּל והשינוע אשר בהן חויבו המגדלים. כל זה עבד בצורה חלקה, כעין 'מוצר לוואי' ליצוא הפרחים, עד אשר השתכללנו ועברנו לשלב הבא. ועל כך – בשבוע הבא.
בשבוע הבא נביא עוד כמה 'פריצות דרך' שבאו עם השתלבות הישראלים במערך השיווק ההולנדי.
'סיפורי סבתא' קודמים לרגל 'ארבעים שנות' אפשר לקרוא בידיעונים מס' 35 , 36 , 37 , 39 , 41 , ו-49 ; כולם משנת 2013.
אנו פונים שוב אל הוותיקים שבינינו: אנא שתפו אותנו בסיפורי הסבתא שלכם! אפשר לשלוח אפילו רק 'חומר גלם' ואנו נעבד אותו לפרסום. אנא כתבו אל חומי ינאי chumi@yedion.com
ימים פתוחים בערבה' – אנחנו נהיה שם
הימים הפתוחים במו"פ ערבה יתקיימו השנה בימים רביעי וחמישי, 15+16 בינואר.
כבכל שנה, משלחת של אנשי פלורהולנד יהיו שם, ויצפּו לפגוש את כולכם.
פרטים, ושמות הנציגים שיבואו – נפרסם בשבוע הבא.
בשוקי הפרחים באירופה
מסכמים דצמבר חזק, ושנה 'בגבולות הממוצע'
בשבועות הקרובים ודאי נקבל סיכומי-שנה של שוק הפרחים מזוויות שונות, ונביא אותם כאן בהרחבה. בינתיים – כל הפרשנים ומנתחי-השוק חוגגים, וישובו לעבודה רק היום. בינתיים אפשר כבר לומר שחודש דצמבר היה חזק, יחסית לאשתקד, וגם יחסית ל-2011, וכי הוא היווה סיום נאה לשנה שהייתה עבור שוק הפרחים, ועבור פלורהולנד, 'בגבולות הממוצע'; ללא צמיחה של ממש (כ-1%+), אך גם ללא נסיגה. שנה בה היו קצת פחות פרחים בשוק, והם פדו קצת יותר במחיר לעומת אשתקד. יש לציין כי בהשוואה לשנת 2011 נרשמה ב-2013 צמיחה במכירות פלורהולנד בשיעור לא מבוטל, שיסתכם כנראה ביותר מ-4%+.
המקורות: Vakblad vd Bloemisterij 20/12 + Connect Flash News 19/12/2013
מבט על העקומה הנ"ל מספק לקורא מבט-כללי על מצב השוק: הקו האדום מסמל את רמת המחיר באופן יחסי למחיר הממוצע הכללי אשתקד. הקו הכחול מסמל את הכמויות שסופקו, באופן יחסי לאלה של אשתקד. המדד של אשתקד מופיע כ-100 נקודות (%), כך שכאשר הקווים עומדים על 100 בסולם – המשמעות היא שהמחיר או הכמות זהים לאלה של השבוע המקביל אשתקד. האיור מראה תמיד את הרמה ההשוואתית היחסית בששת השבועות האחרונים.
בטבלה משמאל מופיעים שיעורי השינוי בכמות ובמחיר, בשבוע המדווח, לעומת השבוע המקביל אשתקד. (הטבלה אינה כוללת מוצרים אשר השינויים בהם לעומת אשתקד היו קטנים) הסבר מפורט על המשמעויות של נתוני המדד והשוואת המחירים, אפשר לקרוא בידיעון מס'41 2013.
בשבוע 51 זינקו מחירי הפרחים בשעונים בשיעור חד (28%+) לעומת שבוע 50; מה שמעיד על המגמה עליה הצביעו הסוחרים כבר בתחילת החודש: דחיית הזמנות לרגע האחרון. מעניינת העובדה שגם הכמויות עלו בשיעור חד (23.5%+) משבוע 50 לשבוע 51; קשה להאמין שהייתה כאן תגובה/הכוונה מצד המגדלים; אלו ככל הנראה תנאי מזג האוויר באזורי הגידול אשר הכתיבו את המגמה בהספקה.
אך בהשוואה לאשתקד היו הכמויות עדיין בפיגור (16%-), מה שהביא לעליית מחירים ממוצעת בשיעור נאה של 23%+; ביטוי מוחשי לעלייה בביקוש לעומת חג המולד דאשתקד.
יש לציין כי רוב הירידה בכמות נבעה מהספקת הוורדים מיבוא, בגלל תנאי מזג אוויר במזרח אפריקה.
מחזור המכירות של פלורהולנד בשבוע 51 היה גבוה ב-13%+ לעומת שבוע זה אשתקד. אקורד סיום נאה לשנה לא הכי חזקה.
בשבוע 52 היו רק שני ימי מכירה לפני החג, ועוד יום מכירה אחד שהוא כבר לקראת חגיגות השנה החדשה. עד למועד סגירת הידיעון טרם פורסמו נתוני המכירה לשבוע זה.
המקורות: FloraHolland + Vakblad v d Bloemisterij
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
נדחתה עתירת קבוצת הסיטונאים נגד פלורהולנד
עתירתם של 32 לקוחות של פלורהולנד (בגיבוי ארגון הסיטונאים VGB) להוצאת צו-מניעה זמני לפלורהולנד שיאסור עליה את החלת התעריפים החדשים לשירותי שעון – נדחתה ע"י בית הדין באמסטרדם.
קבוצה של 52 סיטונאים, אשר אמורים להיפגע מהשוואת התעריפים בין המכרזות השונות של פלורהולנד, עתרו נגד סמכותה של פלורהולנד לשנות תעריפים באופן חד-צדדי [ראו ידיעון מס' 31] כזכור, מהשוואת התעריפים נהנים לקוחות רבים, ואילו לאחרים נגרמת תוספת עלות לא קטנה.
טענת העתירה לצו-מניעה, שהגישו 32 מבין קבוצת התובעים [ראו ידיעון מס' 44] , הייתה שמאחר והדיון בתביעה נקבע לחודש מרץ, יש למנוע את העלאת התעריפים במועד שנקבע ל-1 בינואר; כי אם התביעה תוכר לבסוף ע"י בית המשפט – יהיה בלתי-אפשרי להחזיר את הגלגל לאחור עבור התקופה שעד לפסיקת השופט. לטענתם כושר התחרות שלהם ייפגע אנושות, והם עלולים להפסיד לקוחות במשך תקופת הביניים הזו. כאמור, השופט דחה את העתירה. הנימוקים להחלטת השופט יינתנו בשבוע הראשון של ינואר.
בטיעונים לעתירה הנ"ל מסר עוה"ד של העותרים לשופט כי הרשות החדשה לצרכנות ושיווק ACM מנהלת כיום חקירה כדי לגלות אם פלורהולנד נוהגת כמונופול. לטענתו זהו המשך לחקירה שניהלה הרשות למניעת הגבלים עסקיים (אשר בינתיים התמזגה אל הרשות החדשה ACM) ב-2007, בעת המיזוג בין המכרזות. הרשות סירבה לאשר או להכחיש את קיום החקירה. דובר ארגון הסיטונאיםVGB אמר שארגונו לא פנה בבקשה לנהל חקירה כזו, אבל אישר שנציגי ארגון הצרכנות והשיווק אכן בקשו לראיין סיטונאי פרחים בקשר לפלורהולנד.
המקורות: 11+19+20/12/2013 Vakblad v d Bloemisterij
'דיוני סנטפּוֹרט' נמשכים, למרות המתחים
בחודש יולי דיווחנו כאן [ראו ידיעון מס' 28] על הפורום המשותף למגדלים ולסוחרים בענף הפרחים בהולנד, אשר מקיים שיחות/סדנאות/סיעורי-מוחות בדבר הגבָּרת שיתוף הפעולה בין השותפים השונים ב'שרשרת הערך' (*) של הענף, בתחומי הלוגיסטיקה, המִחשוּב, האיכות, וקידום המכירות. הפורום זכה לכינוי 'דיוני סנטפורט', על-שם מקום ההתכנסות, והוא נולד מיוזמה של 20 פעילים מרכזיים בענף, ביניהם ראשי פלורהולנד, וראשי ארגון הסיטונאים VGB.
באוקטובר ובנובמבר התקיימו מטעם הפורום הזה 12 סדנאות, ואחריהן התקיים דיון מסכם. עתה התמנה צוות של שלושה נציגי מגדלים ושלושה נציגי סוחרים, עליו הוטלה המשימה להכין נקודות מוצא וקווים מנחים לייסודו של ארגון משותף שיעסוק בניהול השירותים הנ"ל. שלושה חודשים הוקצבו לצוות לסיום עבודתו.
הרצון לגבש קווים מנחים בהקדם בא מתוך המתח הקיים בין הסוחרים לפלורהולנד. הסיטונאים משוכנעים שארגון המכרזות נוקט צעדים שיביאו אותו לכדי עיסוק במסחר, ובכך יופר האיזון המסורתי בין שני הסקטורים המרכזיים בענף. רבים מקרב המגדלים והסוחרים הביעו חשש שהמתחים בין הארגונים יבלמו את פיתוח הענף, ויחלישו את כושר התחרות ההולנדי.
המתחים הללו לא שככו כלל בזמן האחרון. להיפך: דוברי ארגון הסיטונאים האשימו, באספה הכללית של ארגונם, את פלורהולנד בחדירה אקטיבית לתחומי עיסוקם ע"י הקמת הזירה לסחר אלקטרוני FloraMondo המיועדת לחנויות קמעוניות, ובהקמת חברת-קש בשם Roselife המיועדת למסחר ישיר מול רשת המרכולים Plus. יו"ר הארגון הרמן דה-בּון העריך כי גם השירותים הלוגיסטיים שמכינה פלורהולנד באתר שיתפנה עם סגירת מכרזת בלאסוויק מיועדים למעשה לאפשר למכרזות לסחור ישירות מול הדרג הקמעונאי. פלורהולנד הכחישה למחרת בעיתונות הענפית כל מעורבות בחב' Roselife, והסבירה כי FloraMondo היא בסה"כ הקבצה של שירותים קיימים של סחר אלקטרוני תחת מסגרת אחת, לשם ייעול.
דה-בון אמר באספת הארגון ב-2 בדצמבר כי המבחן לכנות הכוונות של פלורהולנד יהיה בהמשך התנופה של 'דיוני סָנטפּוֹרט'. ואכן, כאמור, התנופה בפורום המשותף אמנם נמשכת.
*) לשאלת קוראים: 'שרשרת הערך' Value Chain הוא מונח שהשתרש בשנים האחרונות בהשראת חוגים אקדמאים, והוא החליף את מה שנהוג היה לכנות 'שרשרת המוצר'. הכוונה היא שכל אחד שמשתתף בתהליך הייצור, ההובלה, העיבוד, וההספקה של המוצר – מוסיף ערך למוצר; כל הגורמים המשתתפים בתהליך, מהמטפח והשתלן, ועד הקמעונאי, הם שותפים ל'שרשרת הערך' של הפרח.
המקורות: 02+03+07/12/2013 Vakblad v d Bloemisterij