חדשות פלורהולנד
האספה הכללית דחתה ברוב קולות את הצעת ההנהלה
ביום חמישי בערב נערכה באלסמיר, כידוע, האספה הכללית החצי-שנתית של חברי פלורהולנד. מלבד החידוש שבמבנה הארגוני של הקואופרטיב, אשר הוצג שוב בפני הנוכחים בפתיחת האספה (ועדיין גרר שאלות הבהרה…) סימנה האספה הזאת 'חידוש' מעניין: הצעת ההנהלה בנושא המרכזי שעמד לדיון, כיסוי הגרעון השנתי ע"י מחצית מסכום הגבייה לקרן הבטחת הנזילות [ראו הסבר בידיעון מס' 23] לא השיגה רוב לאישורה, ונדחתה ברוב קולות.
חברי ההנהלה והמועצה המפקחת התקשו להסתיר את מבוכתם, וניכר היה כי 'נטרפו להם הקלפים'. נפילת ההצעה מנעה דיון בסעיפי-ההמשך, וההנהלה מסרה כי תודיע על הצעדים הבאים בנוגע לדוחות הכספיים, לאחר שתבחן ביסודיות את משמעות ההצבעה, בהתאם להוראות תקנון האגודה.
האספה זומנה, בהתאם למבנה הארגוני החדש, ע"י ההנהלה, אך היא נוהלה ע"י יו"ר 'מועצת המפקחים' ברנרד אוסטרום, כאשר ועדה בלתי-תלויה מיוחדת מבין חברי הקואופרטיב מפקחת על ההתנהלות.
מובן שהאספה עמדה בצל הדיווח על הפסד תפעולי בשנת 2013.
האספה סבלה מכמה תקלות טכניות. במהלך השידור החי היו מספר הפסקות. אבל התקלה המביכה באמת הייתה כאשר מערכת ההצבעה האלקטרונית לא תפקדה כראוי [כפי שרואים בתמונה, חברים לא הצליחו להצביע בעזרת מכשיר ההצבעה האישי, והם קמו כדי לבקש לעכב את התהליך]. לקח לטכנאים דקות ארוכות של מתח כדי לוודא שההצבעה יכולה להתבצע אח"כ בוצעה תרגולת לבדיקה ע"י הצבעה על תוצאות משחקי הכדורגל בברזיל… התקלה הזו לא הייתה סימן מעודד לקראת הכוונה המוצהרת לאפשר הצבעה מרחוק באספות הבאות.
הדרישה לאפשר לחברים להצביע מרחוק דרך רשת האינטרנט עלתה שוב ושוב ע"י חברים שהגיבו על תוצאות ההצבעה. באספה נכחו רק 294 חברים, שהם כ-5% מכלל מספר חברי הקואופרטיב. הם החזיקו בזכויות-הצבעה של 3,651 קולות, שהם כ-14.5% מכלל זכויות-ההצבעה. מתוך אלה הצביעו 59% נגד הצעת ההנהלה, ורק 41% תמכו בה.
כמה מהדוברים טענו כי ברור, מטבע הדברים, שיותר מתנגדים טרחו לבוא לאספה, לעומת התומכים, שרובם לא מצאו לנכון להשתתף; ומכאן נובע עיוות של 'רצון הבוחר' האמִתי [טענה המוכרת לכולנו מן האספות הכלליות במושבים…].
תגובה מעניינת לכישלון ההנהלה נשמעה לאחר ההצבעה דווקא מפיו של אחד הדוברים הראשיים כנגד ההצעה [בתמונה]. הוא עודד את חברי ההנהלה ואת הנוכחים באולם בכך שהציע להביט על הצד החיובי: "הוכחנו היום שפלורהולנד הוא אכן קואופרטיב, אשר לחבריו יש השפעה יעילה על מדיניות הניהול". הוא הוסיף ואמר כי מה שחשוב באמת הוא להישאר מאוחדים ומלוכדים, ולא להחליש את הארגון.
ואכן, לכל אורך הדיון, בו נשמעה לא מעט ביקורת חריפה על צעדים שונים של ההנהלה [כולל מצד כמה 'נודניקים' שטרחו למָצות את זכות-השאלה שוב ושוב…] הדגישו כל הדוברים את חשיבות הפעולה המשותפת, והזהירו מפני 'תסריט הירקות' שחייבים להימנע ממנו בכל מחיר [ראו סיפור The Greenery בידיעון מס' 14]. נושאים נוספים ראויים לציון שהועלו ע"י חברים שניצלו את 'זכות השאלה':
פנייה למנכ"ל לייצב את המערכת ולהפסיק סו"ס את השינויים הארגוניים "אשר מבלבלים את כולנו".
ביקורת על השימוש בחב' ייעוץ יקרות שהן מיותרות לחלוטין, ועל מעורבות בנושאים שאינם קשורים ישירות להפעלת המכרזות, כמו שירותים לוגיסטיים בקניה, או אחזקות בחברות שונות.
ביקורת על דמי החברוּת השנתיים שמהווים נטל על מגדלים קטנים, והם "מס לא שוויוני" עבורם.
התבטאויות שונות שקראו לדאוג להעלאת המחירים וההכנסות, ולא להתמקד רק בחיסכון בהוצאות.
מצפִייה בשידור החי אפשר היה להתרשם כי המתנגדים להצעת ההנהלה לא באו עם סדר-יום שמערער על הלגיטימיות של ההצעה, אלא דִבְּרו מתוך אינטרס אישי של מגדלים אשר עברו עונה קשה, וזקוקים להחזר של 0.5% אליו התרגלו בשנים האחרונות. "עבורכם זה רק 0.5% מהמחזור, אבל עבורי זה רבע או שליש מהרווח שנותר לי" הִתריס אחד הדוברים. המתנגדים הציעו לגלגל את ההפסד על פני כמה שנים, וכיו"ב.
המנהל הפיננסי רֶנס בוכווָאלדט, לעומתם, הסביר כי אם לא נשתמש בכספי הקרן לכיסוי הגירעון, יהיה המימון של תכנית 'קומפאס' לארגון-מחדש "תלוי יותר מדי במועצות המנהלים של הבנקים", כלשונו. כאמור, הנימוקים שלו לא שכנעו את רוב משתתפי האספה.
המנכ"ל לוקאס פוֹס פתח בסקירה שהוגדרה על-ידו "תמצית הדברים שהספקתי ללמוד עם כניסתי לתפקיד". הוא חזר על קביעתו שיש חוסר-בהירות באשר לתפקיד שפלורהולנד אמורה למלא בענף [ראו ידיעון מס' 23] וטען שזה מצב בלתי-נסבל; הוא הבטיח לדאוג לכך שבסתיו הקרוב תהיה תכנית אסטרטגית ברורה, לה הוא קורא 'פלורהולנד 2020'. הוא העביר ביקורת מפורשת על התכנית האסטרטגית שהוכנה עבור ההנהלה הקודמת ע"י משרד הייעוץ 'רולנד ברגר'. לטענתו, ניתוח המצב היה נכון, אך ההמלצות לפעולה סבלו מחוסר-מיקוד וגרמו לכך שהארגון עוסק בו-זמנית ביותר מדי שינויים ופרויקטים. הוא בחר במשרד היועצים בֶּרנסכוֹט Berenschot שיעזור להנהלה לגבש תכנית אסטרטגית. הוא הדגיש כי אינו מצפה מהיועצים לגבש פתרונות, אלא לסייע באופן מקצועי להנהלה להכין תכנית פעולה "שתהיה הסיפור שלנו; של רֶנס ושלי".
בתגובה להערה של אחד המשתתפים באספה חזר לוקאס והדגיש את העיקרון המנחה שלו: העלאת ההכנסות/המחירים חשובה יותר מהורדת ההוצאות, שהיא פעולה הכרחית בפני עצמה. הוא הסביר שאת המטרה הזאת נשיג ע"י ניצול מיטבי של הכוח הקולקטיבי של הקואופרטיב.
לסיכום הוא הבטיח לקהל השומעים "שלא יקרה לנו מה שקרה למגדלי הירקות"…
המקורות: צפייה בשידור החי + FH News + Vakblad vd Bloemisterij
בשוקי הפרחים באירופה
תחזית מזג האוויר לערים באירופה
מבט על העקומה הנ"ל מספק לקורא מבט-כללי על מצב השוק: הקו האדום מסמל את רמת המחיר באופן יחסי למחיר הממוצע הכללי אשתקד. הקו הכחול מסמל את הכמויות שסופקו, באופן יחסי לאלה של אשתקד. המדד של אשתקד מופיע כ-100 נקודות (%), כך שכאשר הקווים עומדים על 100 בסולם – המשמעות היא שהמחיר או הכמות זהים לאלה של השבוע המקביל אשתקד.
העקומה שלעיל מראה את הערכים המוחלטים של מחירי פרחי קטיף בשעונים בשלוש השנים האחרונות. מובאים נתונים של 12 השבועות האחרונים, וגם מחירי השבוע הבא כפי שהיו בשנתיים הקודמות – מה שמסמן מגמה אפשרית לפי נתונים היסטוריים.
בטבלה משמאל מופיעים שיעורי השינוי בכמות ובמחיר בשבוע המדווח, לעומת השבוע המקביל אשתקד. (הטבלה אינה כוללת מוצרים אשר השינויים בהם לעומת אשתקד היו קטנים).
בשבוע 22 המשיכו מחירי הפרחים לצנוח. הממוצע בשעונים ירד מ- 24 בשבוע 21 ל-21 סנט (11%-), תוך ירידה בכמויות בשיעור 17%-. [יש לזכור כי בשבוע 21 היו המכרזות סגורות ביום חמישי] בהשוואה לאשתקד הייתה הנסיגה דרמטית: 29%- פחות במחיר הממוצע, תוך ירידה קלה בכמות (2%-).
ירידת המחיר לעומת שבוע 22 של 2013 הייתה לאורך כל הרשימה. המוצרים הבודדים שפדו מחיר גבוה מאשתקד [ראו טבלה] היו אלה שהגיעו בכמות קטנה בהרבה מאשתקד.
מחזור המכירות השבועי היה נמוך ביותר מ-20%- מאשתקד, והביא את הפדיון המצטבר מראשית השנה להיות נמוך ב-1%- מאשתקד. ועדיין, הפדיון גבוה מעט מזה של 2012.
הרוסקוס, כאמור, ממשיך להפתיע לרעה כשפדה מחיר נמוך מזה של 2013, למרות שסופק בכמות קטנה בהרבה מזו של אשתקד. וכך גם במצטבר מראשית השנה. יודעי דבר אומרים לנו שהנתונים מצביעים על ירידה בכמויות שמשווקות באמצעות פלורהולנד, לאו-דווקא ירידה בכמות הכללית המגיעה לשוק. יש הטוענים שכיום כמות הרוסקוס המשווק מחוץ לפלורהולנד מגיעה ל-50% מהיצוא הכולל.
את הירידה במחיר מייחסים ללחץ המתמיד של חברות האגידה למיניהן, ואולי לתחרות מצד ירוקים אחרים; לא ידוע על בעיות איכות כרוניות, ולא על תקלות חמורות בהספקה.
בשבוע 23 נותרו מחירי הפרחים בשעונים ברמה דומה לזו של שבוע 22, תוך עלייה קלה בכמות (6%+). בהשוואה לאשתקד המחיר עדיין מפגר בשיעור 9%-, עבור כמות גדולה ב-3%+.
המקורות: Vakblad vd Bloemisterij / FloraHolland
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
מחקר מטיל ספק ביעילות של ארגון 'מסחר הוגן' Fairtrade
קרן Fairtrade הבינלאומית קיימת כדי להשיג "מחיר יותר טוב, תנאי העסקה הוגנים, תנאי סביבה בני-קיימא, והסכמי-סחר הוגנים עבור חקלאים ועובדים במדינות מתפתחות". בזכות מטרות אלה מוכנים יותר ויותר צרכנים באירופה ובארה"ב לשלם מחיר-פרמיה עבור מוצרים עם תווית Fairtrade, ביודעם שתוספת המחיר עוברת ישירות לרווחתם של העובדים, בפיקוח קרן בינלאומית.
אלא שמחקר בלתי תלוי שנערך לאחרונה באוניברסיטת לונדון, במימון ממשלת בריטניה, טוען כי בקרב מגדלי פרחים, קפה, ותה באוגנדה ובאתיופיה אשר שיווקו תחת תווית Fairtrade היו המשכורת נמוכות מאוד.
"בהשוואה למשקים אחרים שייצרו מוצרים זהים ללא מותג מסחר הוגן, לא זכו המגדלים האלה לתנאים טובים יותר" אמר אחד מעורכי הסקר. "באזורים שסקרנו לא נמצא מנגנון הקרן לסחר הוגן ככלי יעיל לשיפור תנאי העובדים", הוא טען.
כמו כן צוין בסקר כי נמצאו ילדים שעבדו בחוות עם תווית Fairtrade, וכי לא תמיד הגיעו כספי הבונוס שנגבה מהצרכנים באופן שוויוני אל כלל העובדים. במקרה אחד נמצא שרק שכבת המנהלים נהנתה מהכסף.
עורכי הסקר מסייגים אמנם את מסקנותיהם בכך שהם מניחים כי הקרן בוחרת מראש לפעול באזורים העניים ביותר, בהם החקלאים מתקשים לשלם אפילו את שכר המינימום המקובל. כמו כן הם מניחים שהכשלים בחלוקה צודקת של הפרמיה שנאספה מקורם בגישה נאיבית של עובדי הקרן, המניחים שאם הוקם קואופרטיב של עובדים לצרכי התמיכה שהם מעניקים – אזי החלוקה הצודקת כבר מובטחת מאליה…
הנהלת קרן Fairtrade International הגיבה כצפוי בשלילה מוחלטת של הממצאים. התגובה תוקפת את שיטת העבודה של עורכי הסקר, ומאשימה אותה בחוסר הגינות, בכך שבמקרים רבים נערכה השוואה בין משקים ואזורים שונים באפיים ובגדלם. הם טוענים שסקרים אשר נעשו במגזרים ובאזורים בעלי תנאים דומים נמצא שעובדי משקים שהשתתפו בתכנית הייצור ההוגן זכו לתנאים טובים יותר משל עמיתיהם שלא שותפו בתכנית.
המקור: The Guardian 24/05/2014