חדשות פלורהולנד
האספה הכללית של חברי פלורהולנד תתקיים ביום חמישי הקרוב
ביום חמישי, 5 ביוני, בשעה 19:30 שעון הולנד [20:30 בישראל], תתכנס באלסמיר האספה החצי שנתית של חברי הקואופרטיב פלורהולנד.
החברים קבלו הזמנות אישיות, ובהן סדר היום והדוח השנתי ל-2013, אותו תתבקש האספה לאשר. את החומר (באנגלית) אפשר למצוא גם באתר האינטרנט בדף ההזמנה לאספה ובדף הדוח השנתי.
זוהי האספה הראשונה מאז שינוי מבנה התאגיד, ובניגוד לעבר היא נקראת ע"י ההנהלה, ולא ע"י מועצת המנהלים. זוהי כמובן האספה הראשונה בה יעמוד המנכ"ל החדש לוקאס פוס בפני החברים. מלבד הדיווחים של המנכ"ל ומנהל הכספים, עומד במוקד האספה אישור הדוחות הכספיים, ואישור הצעת ההנהלה להקדיש מחצית מהגבייה ל'קרן הנזילות הכספית' למטרת כיסוי ההפסד השנתי שנוצר ב-2013. [ראו הסבר תמציתי על הדוחות הכספיים בידיעון מס' 22].
הנושא ה'חם' שעל סדר היום – מדיניות כלפי 'לא חברים' – לא יבוא לדיון באספה זו. הוא יובא לדיון ב'מועצה המייעצת' בחודש זה, לאחר שתקבל לידיה את ממצאי היישום הניסיוני של המדיניות המוצעת.
חבר שלא משתתף באספה יכול למסור ייפוי-כוח לחבר אחר להצביע בשמו. עם-זאת, כל מיופה-כוח יכול להצביע רק בשם חבר אחד נוסף, או בשמם של שותפיו לתאגיד. סוגיית הצבעה-מרחוק באמצעים אלקטרוניים נמצאת עדיין בבדיקה ובדיונים, וטרם התקבלו החלטות בנושא.
כמו באספות האחרונות, הדיון כולו יועבר בשידור חי באינטרנט, מלווה בתרגום סימולטני לאנגלית. כך יכול כל חבר (המזדהה בעזרת פרטים אישיים וסיסמה) לעקוב אחר הדיון, או לצפות בהקלטה שלו במועד מאוחר יותר. הגישה לשידור החי דרך הקישור המיוחד הזה.
חברים יוזמים גם הפעם צפייה משותפת בשידור החי, כדי 'לחיות' את המעורבות בקואופרטיב. המעוניינים להשתתף יפנו אל אדה או ירון. המיקום ייבחר לפי מספר הנרשמים ופיזורם הגיאוגרפי.
המקור: FH News 28/05/2013
"פלורהולנד אינה החלטית באשר לתפקידיה בענף"
לקראת האספה הכללית שתתקיים בהמשך שבוע זה הרבו ראשי פלורהולנד להתבטא מעל במות שונות. המנכ"ל לוקאס פוס Lucas Vos [בתמונה], שעדיין אינו מוּכַּר בציבור, הופיע במסיבת עיתונאים [ראו בידיעון מס' 22], והתראיין בתכנית רדיו ובמגזין פלורהולנד. תקצר היריעה מלצטט את כל ההתבטאויות שלו; אך ניכר שהוא ממוקד כעת בשאלה עקרונית אחת גדולה: הצורך להגדיר יעדים לארגון שבראשו הוא עומד, או בלשונו "להגדיר מה תפקידנו בענף". מה שהיה ברור למכרזות במשך עשרות בשנים כבר איננו מובן מאליו, בעקבות השינויים הטכנולוגיים, ובעקבות המבנה המסחרי של הענף בעולם.
לוקאס אינו מסתיר את העובדה שאין לו עדיין תשובה מגובשת לשאלה "מי אנחנו?". הוא מסביר שהוא והמערכת כולה עסוקים עכשיו בהקשבה לכל המעורבים בפעילות הארגון, ומבטיח להגיע לאסטרטגיה מוסכמת במשך הסתיו הקרוב. לדבריו, בשיחות עם מגדלים ועם לקוחות הוא מזהה אי-בהירות באשר לתפיסתם את הארגון, והוא משוכנע שאסור לתת למצב כזה להִמשך. "עלינו להיות ברורים והחלטיים".
רמז לרעיונות אשר מקננים במוחו של המנהיג החדש של מגדלי הפרחים בהולנד אפשר היה לקבל כשאמר בראיון המשודר כי "עלינו להיות מובילים בהבנת צרכיו של הצרכן הסופי", וגם "ישנו עוד כסף שאנו מסוגלים להוציא מן השוק". ובסיכום, הוא רואה עתיד חיובי לענף "כאשר יתחיל לחשוב מנקודת ראות של הצרכן, במקום מזו של צרכי היצרן".
את תכנית 'פלורהולנד 2020' שהוא מבטיח להציג בסתיו בחר להכין בעזרת חברת ייעוץ חדשה, Berenschot, לאחר שההנהלה הקודמת נעזרה במשך שנים במשרד לואיס ברגר; אולי עוד סימן לגישה שונה של מנהל חדש…
המקורות: BNR-Nieuwsradio + FloraHolland Magazine # 4-2014
ההנהלה מציעה לכסות את ההפסד התפעולי מן 'הקרן להבטחת הנזילוּת'
באספה הקרובה תובא כאמור לאישור הקדשת מחצית מהגבייה ל'קרן הבטחת נזילות כספית' לטובת כיסוי הגרעון / הפסד תפעולי משנת 2013. המחצית השנייה תועבר כרגיל לקרן 'הלוואת מגדלים', הנשמרת לטובת חשבונו האישי של המגדל, ונושאת ריבית.
לא כל החברים מסכימים להצעה זו. יש הטוענים שצריך לפרוס את החזר הגירעון הזה על פני כמה שנים. אחד מהם, מגדל חרציות שהתראיין למגזין פלורהולנד משלב את עמדתו זו עם טענה כוללת כנגד המדיניות העסקית של הקואופרטיב, שכוללת מעורבות בנושאים כלל ענפיים שאינם נוגעים באופן ישיר לפעילות השוטפת של המגדל/חבר כמו סבסוד הוצאות לוגיסטיות של מגדלים מחו"ל, תהלוכות פרחים, וכיו"ב.
בו בזמן, מגדל גרברה שהתראיין למגזין, טוען שאם לא נכסה מיד את הגרעון זה יגרום לפלורהולנד להוצאות ריבית מיותרות, אשר בסופו של יום תחזורנה אלינו. הגרעון נוצר בגלל השינויים במבנה השיווק שלנו – מעבָר לעסקאות ישירות [אשר לגרברה מעמד מוביל במגמה זו…]. עלינו לשאת ביחד בטוב וברע של המערכת שלנו.
מנהל הכספים של פלורהולנד, רנס בוכוואלדט Rens Buchwaldt [בתמונה], הסביר במגזין כי התקנון של קרו הנזילות קובע במפורש שמחציתה של הגבייה השנתית תשמש לכיסוי גרעון, במקרה של הפסד תפעולי. ההיגיון בכך נובע מהצורך להבטיח איתנות כספית. גם הבנקים שמספקים מימון לפעילותנו מסתמכים על מדיניות בריאה זו שהקואופרטיב אימץ לעצמו. לכן הצעת ההנהלה היא הצעד הנכון לטפל בבעיה.
המקור: FloraHolland Magazine # 4-2014
"יש לפלורהולנד נכסים מיותרים, אך יש להם עתיד"
אריק לאווורדן Erik Leeuwaarden [בתמונה], מי שהיה המנהל הפיננסי של פלורהולנד, ועזב את צוות הניהול לטובת ניהול עסקי הנדל"ן של הארגון, מסביר במגזין פלורהולנד, לראשונה מאז נכנס לתפקידו החדש, את מצב הנכסים העכשווי.
פשיטות הרגל של החברות צ'יקוללה ופלורימקס הותירו בניינים שהתפנו. רובם (לא כולם) בבעלות פלורהולנד. חלק מנכסים אלה הושכרו מיד לחברות אחרות, וחלקם עדיין ריקים.צמצום פעילות השעונים ותהליך המכירה לפי תמונה מייתרים חלק משטחי המבנים במכרזות. התאמתם של אזורים אלה להשכרה אינה פשוטה, אבל מטפלים בכך.עצירת הפיתוח גרמה גם לכך שבידי פלורהולנד רזרבה קרקעית גדולה מדי. מתוך 60 דונם המיועדים לבניה באלסמיר ובנאלדוויק אפשר לומר שכ-20 דונם הפכו למיותרים. כיום מטפלים מול הרשויות בייעוד שטחים אלה לעסקי לוגיסטיקה חקלאית.הפינוי הקרוב של מכרזת בלאסוויק יוצר כמובן מבנים שיתפנו. אבל המיקום הטוב של בלאסוויק במרכז המדינה ובסמוך לקווי רכבת ראשיים יוצר ביקוש רב למבנים ושטחים במקום.השטחים שהתפנו בעיר וונלו עם המעבר למרכזת ריין-מאס המשותפת בגרמניה כבר תפוסים כולם.
בסה"כ היה על פלורהולנד להפחית ערך נכסים בספרי החשבונות בהיקף של 17 מיליון €; מה שהשתקף כמובן במאזן של 2013.
לדברי אריק, מורגשת לאחרונה התעוררות בביקוש לשטחי עבודה ומסחר בפרחים, והוא מאמין שתוך זמן לא רב יימצא פתרון לכל הנכסים "המיותרים". הרושם מדבריו הוא כי אמנם הוא מטפל בבעיה מעיקה כרגע, אך הוא בהחלט רואה בנכסים אלה ערך עתידי חיובי.
המקור: FloraHolland Magazine # 4-2014
תזכורת: היום הבא בו המכרזות תהיינה סגורות
* לרגל החג בהולנד ביום שני הבא, הפצת הידיעון הבא תהיה ביום שלישי, 10 ביוני
בשוקי הפרחים באירופה
יום האם בצרפת ובשוודיה היה מוצלח מאוד, לפי דיווחי היבואנים שם.
בשוודיה שיחק מזג האוויר הנאה תפקיד מרכזי בעידוד הקניה של פרחים לאימהות; שם גם נהוג לקנות כמתנה ליום האם צמחי אדניות, וגם עסקים אלה פרחו.
בצרפת היו אלה קולות של שביעות רצון ראשונים אחרי תקופה ארוכה של דיכאון. גם ספרד חוותה יום אם מוצלח (ב-5 במאי) וגם באיטליה היו מכירות טובות ביום האם (11 במאי) ומיד אחריו. אולי זה מסמן תחילת יציאה מהמשבר הכלכלי בדרום אירופה (?) – נקווה לכך.
מזג האוויר הנאה (ולא יותר מדי חם) באביב גרם להספקה שופעת של פרחים מכל המקורות. זה גרם לכך שימי האם בצרפת, שוודיה, ופולין לא הרימו את המחירים. אבל גם ממדינות שלא חגגו עכשיו, כמו גרמניה ובריטניה, מגיעים דיווחים על ביקוש טוב במשך כל חודש מאי, עם ירידה טבעית לקראת סוף החודש, אך ללא 'נפילה' בביקוש ובמחיר.
בנורבגיה חגגו ב-17 לחודש את החג הלאומי וסיכמו בכך "חודשיים מצוינים" בשוק הפרחים, לדבריהם. ואילו בשוויץ היו השבועות האחרונים של מאי, מיד אחרי יום האם המוצלח, שקטים באופן מוזר. למרות שהחנויות היו ריקות ממלאי בסוף יום האם – השוק נכנס להאטה למחרת החג. הסוחרים שם מתקשים לתת הסבר הגיוני לתופעה.
בניגוד לרוב מדינות היעד, סוחרי הולנד הם אלה שהפעם אינם מסכמים בהתלהבות את התקופה האחרונה; אם כי אינם מתלוננים. בשוק המקומי ההולנדי צופים לשני אירועים חשובים שיעודדו ביקוש לפרחים בשבוע הבא: הראשון הוא מועד ההודעות על תוצאות המבחנים בבתי הספר (החל מ-12 ביוני) אשר גורר אחריו הענקת זֵרים לכל מי שהצליח בבחינות. ובו-בזמן צפויה תחילת משחקי הכדורגל בברזיל, אשר לבטח תגביר את הביקוש לפרחים כתומים כדי לעודד את הנבחרת הלאומית. אח"כ הכל תלוי כמובן בהצלחות על המגרש…
המקורות:ITC/Market Insider + FH Eelde News wk 22
מבט על העקומה הנ"ל מספק לקורא מבט-כללי על מצב השוק: הקו האדום מסמל את רמת המחיר באופן יחסי למחיר הממוצע הכללי אשתקד. הקו הכחול מסמל את הכמויות שסופקו, באופן יחסי לאלה של אשתקד. המדד של אשתקד מופיע כ-100 נקודות (%), כך שכאשר הקווים עומדים על 100 בסולם – המשמעות היא שהמחיר או הכמות זהים לאלה של השבוע המקביל אשתקד.
העקומה שלעיל מראה את הערכים המוחלטים של מחירי פרחי קטיף בשעונים בשלוש השנים האחרונות. מובאים נתונים של 12 השבועות האחרונים, וגם מחירי השבוע הבא כפי שהיו בשנתיים הקודמות – מה שמסמן מגמה אפשרית לפי נתונים היסטוריים.
בטבלה משמאל מופיעים שיעורי השינוי בכמות ובמחיר בשבוע המדווח, לעומת השבוע המקביל אשתקד. (הטבלה אינה כוללת מוצרים אשר השינויים בהם לעומת אשתקד היו קטנים).
בשבוע 21 השבוע שלקראת ימי האם בצרפת, בשוודיה, ובפולין, צנחו מחירי הפרחים בשעונים בשיעור של כמעט 20%- לעומת שבוע 20, וירדו חזרה אל מתחת לרמה של שבוע יום האם 'הגדול'. המחיר הממוצע לפרח בשעונים היה 24 סנט (22 סנט כולל עסקאות); נמוך ב-30%- מהמחיר שהיה בשבוע זה אשתקד.
בין השאר גרמו לכך הכמויות, שהיו גבוהות ב-20%+ מאלה של שבוע 20 השנה, וב-19%+ לעומת אלה של שבוע 21 בשנת 2013.
את הממוצע 'משכו' כלפי מטה בעיקר הוורדים, האדמונית, והגרברות. המוצרים הבודדים שפדו מחיר גבוה מאשתקד [ראו טבלה] היו אלה שהגיעו בכמות קטנה בהרבה מאשתקד.
ואילו הרוסקוס חזר שוב להפתיע לרעה כשפדה מחיר נמוך מזה של 2013, למרות שסופק בכמות קטנה בהרבה מזו של אשתקד. יש לציין בצער שזו גם התמונה המצטיירת ברוסקוס במצטבר מראשית השנה: 19%- פחות במחיר הממוצע, עבור 6%- פחות ענפים בשעון. אם כוללים גם את מכירות 'קונקט' [שאסורות לפרסום על-פי מדיניות פלורהולנד] התמונה היא מעט פחות חריפה, אך אינה שונה במהותה.
הנסיגה בתוצאות שבוע 21 הביאה את מחזור המכירות הכולל המצטבר מראשית השנה אל מעט מתחת לרמה של אשתקד במועד זה.
בשבוע 22 המשיכו מחירי הפרחים לצנוח. הממוצע בשעונים ירד מ- 24 סנט בשבוע מס' 21 ל-21 סנט (11%-), תוך ירידה בכמויות בשיעור 17%- [יש לזכור כי בשבוע שעבר היו המכרזות סגורות ביום חמישי].
בהשוואה לאשתקד הייתה הנסיגה דרמטית: 29%- פחות במחיר הממוצע, תוך ירידה קלה בכמות (2%-).
ירידת המחירים לעומת שבוע 21 של 2013 הייתה לאורך כל הרשימה.
המקורות: Vakblad vd Bloemisterij / FloraHolland + FH Eelde News
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
יצוא הפרחים מקניה נושק למיליארד $ שנתי
לפי הדוח השנתי של הבנק לפיתוח אפריקה (AfDB) – המסונף לבנק העולמי – יצוא פרחי קטיף מקניה לשנת 2013 עשוי לעמוד על 1 מיליארד $, לעומת 692 מיליון ב-2011. [אין נתון חד-משמעי, בגלל שיטות חישוב שונות, וכנראה גם בגלל הטיות הנובעות מתכנוני-מס של החברות הבינלאומיות המייצרות בקניה. לפי הנתון של הלשכה לסטטיסטיקה של קניה הסתכם היצוא ב-2013 בסך 46.3 מיליארד שילינג, שהם, לפי שער החליפין הנוכחי כ-878 מיליון $. שני המקורות אינם מציינים אם מדובר בערכי פו"ב או מכירה בחו"ל].
נתון שכנראה אינו נתון לפרשנויות הוא ההיקף הכמותי של משלוחי הפרחים. מדובר על יצוא של 124,828 טונות בשנת 2013, לעומת 123,511 טון ב-2012; עליה של כ-1%.
כ-88% מהיקף היצוא הוא מוורדים, והשאר מתחלק בין ציפורן, אלסטרומריה, עדעד, ושורה של 'פרחי קיץ'.
לפי הדוח של הבנק לפיתוח אפריקה, קניה מספקת לאירופה כ-38% מיבוא הפרחים ליבשת. כ-65% מהיצוא נעשה דרך המכרזות בהולנד [גם נתון זה אינו ממש מעודכן, ככל הנראה].
הענף מפרנס בקניה, באופן ישיר ועקיף, כחצי מיליון בני-אדם. מהם כ-90,000 פועלים המועסקים בחוות הגידול. משקים קטנים שעברו לייצור פרחים מרוויחים טוב יותר מאלה שמגדלים תה או קפה.
כלכלני הבנק זוקפים את ההישגים של ענף הפרחים לזכות ההשקעות הכבדות שנעשו בתשתיות גידול ולוגיסטיקה, שהעלו את הייצור לרמה תחרותית בשוק העולמי.
הם מציינים לשבח את ההתארגנות של היצרנים לבקרה-עצמית של איכות המוצר, ויצירת תווית-איכות שזכתה להכרה בינלאומית. ארגון המגדלים עובד בהרמוניה עם הממשלה לקידום מתמיד של הענף.
המקורות: Pesa Times 22/05/2014 + Kenya Flower Council