חדשות פלורהולנד
"יחד נפריח את העולם, ונזרע הזדמנויות לחברינו"
זו הסיסמה (סלוגן) בה בחרו קברניטי פלורהולנד לפתוח את דף ההסבר להצעת התכנית האסטרטגית 'פלורהולנד 2020'. הדף נשלח לחברים לקראת שורת אספות ההסברה המתקיימות בימים אלה.
הרקע והצורך בגיבוש תכנית רב-שנתית נובע, כפי שכבר הוסבר מספר פעמים, מן השינוי במבנה השוק, ובעיקר מן המעבר של מגדלי פלורהולנד ממכירות שעון למכירה ישירה.
הגורמים המשפיעים על השוק חרגו מן הגבולות המסורתיים של הארגון, כפי שהיו במשך כמאה שנים. מגדלים וסוחרים מודאגים מן העתיד, ותפקיד פלורהולנד הוא להראות להם כיוון.
כמו בעבר, יש צורך במנגנון שיפגיש בין הביקוש וההיצע. משימתנו היא לדאוג שפלורהולנד תמשיך להיות, גם בעיני העולם, השוק המרכזי לפרחים וצמחים, כפי שהוא היום.
את יעדי התכנית מחלקים לשתי שאיפות עיקריות:
רווחיות משופרת לחברים וללקוחותיהם; מטרה אשר תושג ע"י:
ייעול המערכות הלוגיסטיותהורדה דרסטית של הוצאות פלורהולנד, תוך חזרה לתפקידיה המקורייםלהיות שוק פתוח, שבו נוצרים מחירים הוגנים ויציבים
יותר צרכנים מוציאים יותר על פרחים; מטרה אשר תושג ע"י:
איסוף ולימוד מיטב הידע מן השוק ומן הצרכניםמילוי תפקיד מרכזי בקידום מכירות באירופהלהוות המרכז העולמי של יצירתיות וחדשנות בענף צמחי הנוי העולמי
פלורהולנד אינה מטרה בפני עצמה. זהו קואופרטיב של המגדלים אשר פועל עבורם ומנוהל על-ידם. הארגון ידבק בהשגת היעדים כדי לשנות את הכיוון השלילי של התפתחות הענף, ולהישאר ארגון ענפִי חזק.
הקווים המנחים לגיבוש תכנית העבודה יהיו:
הלקוח מכתיב
שרשרת-הערך הנוכחית ממוקדת פנימה בעיקרה. זו אולי תוצאה של ריבוי האינטרסים השונים, ושל חוסר הגדרת תפקיד ברורה. אם ברצוננו להיות גורם מכתיב בשוק על הארגון להיות יותר 'מוכוון לקוח'. פלורהולנד מתכוונת להיות פעילה בקישור בין ספקים ללקוחות, ולסייע להם בקיום קשרי מסחר פוריים. זה אומר שעלינו להבין יותר טוב את לקוחותינו, ולפתח יחסים טובים עמם. זה גם אומר שעלינו להשאיר את כל הפעילויות שלאחר פעולת-המכירה לטיפול 'השוק' [הסקטור המסחרי], ככל האפשר.
שוק פתוח
המגמות בעולם של שוק גלובאלי וסחר אלקטרוני מהווים מבחן לגבולות הגזרה של תפקידינו. כדי לשרת באופן מיטבי את האינטרס של חברינו עלינו להביא אלינו יותר כוח-קנייה, כולל קונים שכיום אינם אצלנו. נוכל למשוך קונים רק ע"י היותנו שוק מצוין; גם שוק פיזי, וגם שוק וירטואלי; אך בעיקר – להציע את המגוון האטרקטיבי ביותר. כדי להבטיח מבחר מוצרים שאין שני לו, עלינו להיות פתוחים עבור ספקי תוצרת מכל הסוגים. ותוך-כך גם לטפח יזמות בקרב החברים.
מאחר ובימינו ההבדל בין 'יצרן' ל'סוחר' לעתים מטושטש, פלורהולנד תפתָּח את האפשרות להתקבל כחבר בפני "כל מי שהוא סַפָּק של תוצרת צמחי נוי".
אחת מנקודות החוזקה של פלורהולנד היא הבטחת התשלומים. אנו נמשיך ונשמר את תנאי התשלום הקיימים המבטיחים זאת.
שוק יעיל
פלורהולנד מאמינה בכוחם של מכרזי השעון. עם זאת אין סיבה להאמין כי המגמה של העדפת מכירות ישירות תשתנה בעתיד. לכן עלינו להיערך להורדת הוצאות. מה שאומר צִמצום בכוח-אדם. אנו נמָנע ככל האפשר מפִּיטורים כפויים. גם מדיניות הנדל"ן שלנו תשתנה במטרה להקטין הוצאות.
כל תהליך המכירות בשעון כבר עובר שינויים בשנים האחרונות; אנו נצטרך להמשיך לייעל ולשכלל אותו, בעצה אחת עם שותפינו לתהליך. גם לכך תהיה השפעה על נכסי הנדל"ן ועל מדיניות התעסוקה.
ארגון וערכי יסוד
כדי להשיג את היעדים שאנו מציבים לעצמנו עלינו להשתנות גם בארגון הפנימי שלנו. אנו ננקוט מדיניות ניהול המבוססת על מודל 'שש סיגמה'1)
כדי להבטיח שכל העובדים בארגון יהיו ממוקדי היעד: שביעות-רצון של מקבלי השרות. הצעד העיקרי יהיה בהחזרת תפקידנו המסורתי כ'כוח-מחבֵּר' בענף, אשר רוב התוצרת עוברת דרכו, באופן היעיל ביותר.
אנו נחליף בראש בסולם הערכים שלנו את הערך 'תעוזה' בערך 'יחד'.
1) 'שש סיגמא' הינה מתודולוגיית איכות הבוחנת משתנים בייצור, שיוצרים פגמים וסטיות במפרט הייצור ובאופן שיטתי פועלת להקטנת השונות על-מנת למזער את הפגמים.
מפגש מגדלים לדיון בתוכנית 'פלורהולנד 2020' יתקיים ביום ה', 23 באוקטובר, בשעה 10:00 בגבעת-חן.
את פלורהולנד ייצגו המנהל הפיננסי רנס בוכוואלדט Rens Buchwaldt (בתמונה מימין), ומנהל מסחר-מוצרים (עד לאחרונה הוגדר כמנהל 'קונקט'), סרוואס ואן-דר-פֶן Servaas van der Ven (בתמונה משמאל).
מתקפת הסברה לתכנית האסטרטגית (או: 'הבשׂורה על-פי לוקאס'…)
עם התחלת מפגשי ההסברה וההאזנה עם מגדלים ולקוחות, פתחה הנהלת פלורהולנד במסע הסברה מתוקשר, שמטרתו לעודד את החברים להשתתף במפגשים, להבין את התכנית, ולהגיב על הרעיונות החדשים. בנוסף למכתבים והמסמכים שהופצו בקרב החברים, ובראשם דף ההסברה אותו הבאנו כאן לעיל, התראיין המנכ"ל לוקאס פוס לשבועון הענפי 'בלומיסטריי' ביום ששי האחרון, הסביר נקודות מפתח בתכנית המתגבשת, וגם פָּרַשׂ את ה'אני מאמין' שלו לגבי האופן שבו צריכה פלורהולנד להיראות בעוד חמש שנים. לראשונה הוא תוקף באופן ברור ומפורש את מדיניות ההנהלה הקודמת, ומציע תפיסת-עולם חלופית. נביא כאן את הנקודות העיקריות שהובאו בריאיון, אשר יש בהן הכרזה על שינויי-כיוון.
חזרה לתפקיד המקורי: חב' הייעוץ רולנד ברגר גיבשה ב-2011 אסטרטגיה שכללה כניסה של פלורהולנד לפעילויות בתחום השיווק, תוך חדירה לתחומי הפעילות של הסקטור המסחרי. אנו איננו עומדים לפעול כך! פעילויות כאלה תיצורנה אי-שקט ותפגענה בשיתוף הפעולה בענף כולו; הן גם יסיטו את ההתמקדות שלנו בתפקידים המקוריים שלנו. ובכלל: הרווחיות במסחר הפרחים היא נמוכה, 1-2% בלבד; האם בסוג כזה של עסקים עלינו להשקיע את כספי המגדלים? בהחלט לא. [ואכן, כבר ביום שישי נודע כי הממונה בפלורהולנד על טיפוח קשרים עם מגזר הרשתות הקמעוניות, מרק-יאן טרווינדט Mark-Jan Terwindt, כאן בתמונה, עזב את פלורהולנד לטובת ניהול מח' סופרמרקטים בחברת יצוא פרטית. למרות הכחשתו, השבועון הענפי קושר את הצעד הזה למדיניות החדשה עליה מכריז המנכ"ל. יש כאן איתות ברור לכיוון ארגון הסיטונאים: "איננו מתחרים בכם יותר"]
שוק פתוח: מניעת שרות ממגדלים שאינם חברים כבר הוכחה כלא יעילה, ונפסלה ע"י המועצה המייעצת. גם החובה על חבר להעביר 100% תוצרת דרך פלורהולנד אינה נראית לי כנכונה; היא ננקטה מעמדה של כוח-שררה, ולא מעמדת חוזקה של המערכת. ככל שהמגדל רחוק מפלורהולנד כך המגבלה הזו פחות הגיונית עבורו. צריך לדאוג לכך שהשיווק באמצעות פלורהולנד יהיה אטרקטיבי לכל היצרנים בעולם, ולא להכריח אותם לשווק דרכנו באמצעי כפייה. את היתרונות לחברוּת יש לבטא בתעריפי השירותים; אולי בקדימות בתור המכרזים; אך לא באמצעי כפייה. יש להבהיר: 'שוק פתוח' אינו בהכרח שוק ללא פיקוח. עלינו לדאוג ליציבות במחירים. יש לטפל בהפרעות להספקה סדירה ע"י 'כללי משחק' יעילים, שיופעלו מול חברים ושאינם חברים.
עבודת השעונים: האופן שבו מתבצעים מכרזי-השעון כיום לא יוכל להמשך; מטעמי חוסר יעילות. כיום פועלים השעונים כ-3 שעות ביום, ולשם כך מחזיקים ציוד ונדל"ן יקרים ביותר. דרכים שונות לייעול התהליך נבחנות; כולל 'שעון ארצי' ושיכלול המכירה הווירטואלית. לכל שינוי ישנם תומכים ומתנגדים, כל אחד וטעמו עמו. ב-2015 נצטרך לבחור בזהירות את השינויים, בעצה אחת עם קהל הקונים.
מגדלים (ולקוחות) מחוץ להולנד: צריך להכיר בעובדה שההיצע שמקורו בהולנד הולך ופוחת; כך גם מספר הקונים. לפי הנתונים שלפנינו יקטן מספר המגדלים ההולנדים ב-57% עד 2020, ומספר היצואנים יקטן ב-50%. יותר ויותר המערכת מסתמכת על מגדלים 'בינלאומיים', בעיקר מהחצי הדרומי של הגלובוס. אנו נעודד אותם להעביר את תוצרתם דרכנו ע"י קשירתם למערך הלוגיסטי היעיל שלנו, ואולי גם ע"י הקמת מרכזים-לוגיסטיים בארצות הייצור. עלינו להיות מרכז שיווקי עבור המגדלים בעולם גם דרך הידע והחדשנות שנמצאים אצלנו. אנו מעודדים קונים מחוץ להולנד לבוא ולרכוש כאן תוצרת באופן ישיר; אבל לא נכין עבורם תשתית מיוחדת.
קידום מכירות: הבעיה המרכזית של הענף היא נסיגה ברמת צריכת הפרחים באירופה-רבתי. כיום אף גוף אינו מטפל בבעיה עבור הענף; במיוחד לאחר ש'מועצת הצמחים' נסגרת. אין לנו ברירה אלא לדאוג לקידום המכירות של מוצרי הענף. אין זו משימה שאנו מוכשרים לבצע אותה, אבל נצטרך להיות הכוח המניע. התקציב הנוכחי שלBBH אינו מספיק כדי להגדיל את הצריכה. לצערי אִבָּדנו את החלק שתרמו תמיד הסוחרים לתקציב זה [אפשר לראות באמירה זו רמז לכיוון ארגון הסיטונאים לדון מחדש בנושא]. אנו נצטרך לגייס מקורות מימון נוספים, אולי ע"י שיתוף פעולה עם ענפים אחרים, כמו למשל ענף האופנה, ו/או עם ארגונים 'ירוקים' למיניהם. בשלב ראשון עלינו ללמוד בעצמנו את העדפות הצרכן הסופי, כדי להדריך את חברינו בתכנון הייצור על-פי ציפיות הצרכן, ובכדי לבסס את קידום המכירות על הכרה טובה של שוק הצרכנים. עלינו לגרום לכך שפרחים יהיו הדבר הראשון שעולה בדעת הצרכן כשהוא חושב לרכוש מתנה. אין להשלים עם כך שכיום 'שובָרֵי שי' נעשו המתנה הפופולרית ביותר באירופה.
לסיכום: יותר מדי שנים הסתכלנו רק אחד על השני, ולא הבטנו החוצה. אנחנו צריכים לחזור לתפקידנו המקורי ולהיות שוק מרכזי. נפסיק להתחרות בלקוחות שלנו, ונשלב אִתָּם כוחות כדי לטפל בקהל הצרכנים, אשר הוא שיקבע את היקף העסקים בענף שלנו.
המפגש הראשון עם מגדלים לדיון בתכנית 'פלורהולנד 2020' התקיים ביום חמישי האחרון בצפון הולנד. הרושם של חברי ההנהלה שחזרו משם היה כי התכנית מתקבלת בהבנה, וזוכה לתמיכה. היה דיון נרחב ביותר ונשמעו שם הצעות ורעיונות חשובים ביותר מצד המגדלים. ההנהלה קוראת לחברי פלורהולנד להשתתף במפגשים האזוריים, ולקחת חלק פעיל בדיונים.
המקור: Vakblad vd Bloemisterij #40, 03/10/2013
;בשוקי הפרחים באירופה
תחזית מזג האוויר לערים באירופה
מבט על העקומה הנ"ל מספק לקורא מבט-כללי על מצב השוק: הקו האדום מסמל את רמת המחיר באופן יחסי למחיר הממוצע הכללי אשתקד. הקו הכחול מסמל את הכמויות שסופקו, באופן יחסי לאלה של אשתקד. המדד של אשתקד מופיע כ-100 נקודות (%), כך שכאשר הקווים עומדים על 100 בסולם – המשמעות היא שהמחיר או הכמות זהים לאלה של השבוע המקביל אשתקד.
העקומה שלעיל מראה את הערכים המוחלטים של מחירי פרחי קטיף בשעונים בשלוש השנים האחרונות. מובאים נתונים של 12 השבועות האחרונים, וגם מחירי השבוע הבא כפי שהיו בשנתיים הקודמות – מה שמסמן מגמה אפשרית לפי נתונים היסטוריים.
בטבלה משמאל מופיעים שיעורי השינוי בכמות ובמחיר בשבוע המדווח, לעומת השבוע המקביל אשתקד. (הטבלה אינה כוללת מוצרים אשר השינויים בהם לעומת אשתקד היו קטנים).
בשבוע 39 המחיר הממוצע לפרחי קטיף בשעונים ירד, בהשוואה לשבוע הקודם, בשיעור 3.3%-, ועמד על קצת פחות מ-22 סנט. זאת תוך עלייה קלה בכמות, בשיעור 2.9%+.
בהשוואה לאשתקד הייתה ירידה של 5%- במחיר, תוך ירידה בכמות של 3%-.
על מגמת הירידה השפיעו בעיקר הוורדים, הגרברה, החמניות, והצבעונים.
בשבוע 40 עלה המחיר הממוצע לפרחי קטיף בשעוני פלורהולנד בסנט אחד (7%+) ועמד על יותר מ-0.23 € לגבעול; ממש כמו אשתקד, וכמו ב-2012.
הכמות הייתה נמוכה מעט מהשבוע הקודם, כמו גם מזו שהייתה בשבוע זה אשתקד (2%-).
נראה כי ישנה במועד זה של השנה השפעה מצטברת על הביקושים לרגל ימי הכבוד לזקנים (בהולנד, באיטליה, בספרד, בבריטניה, ובאירלנד) ולימי הכבוד למורים (ברוסיה ובאוקראינה).
מהשבוע הבא צפויים הביקושים לעלות לרגל החגים הנוצריים של סוף-אוקטובר-תחילת-נובמבר.
המקורות: Vakblad vd Bloemisterij / FloraHolland
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
לאחרונה פורסמה סקירת המשרד לחקלאות ולפיתוח הכפר. בין השאר אפשר למצוא שם נתונים על היצוא החקלאי מישראל בשנים האחרונות. יצוא פרחים בשנים 2010 עד 2013, במיליוני $ פו"ב. (ע"פ נתוני הלמ"ס)
המקור: דין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר בישראל 2013 – דו"ח ביניים
'חקלאות לעירונים' – שיא האופנה
זקני הדור עדיין זוכרים את הכרזתו של שר החקלאות משה דיין בשנות הששים של המאה הקודמת: "חקלאות לחקלאים", שמטרתה הייתה חיסול המשקים (בעיקר רפתות ולולים) ביישובים עירוניים. חלפו שני דורות, ובעולם המערבי משתרשת אופנה חדשה בקרב 'מתקני העולם' המודרניים: גידול מזון בשטחים עירוניים ועל גגות בנייני דירות. ה'טרנד' מלווה באידאולוגיות, אמתיות ומדומות, בדבר המחסור הצפוי במזון, שמירת הסביבה, בריאות, וכיו"ב.
לאחרונה נראה שהמגמה מתחילה לחדור בארה"ב גם לענף הפרחים. כדי להצדיק את הצורך בהעדפת 'תוצרת מקומית' מנסים היזמים להבאיש את ריחם של פרחים מיובאים, בתיאורים כמו "בקולומביה מרססים את הפרחים בחומרי הדברה גם כשהעובדים נמצאים בחממה" וסיפורים דומים.
כמובן שמאחורי היוזמות עומדים לרוב אינטרסים כלכליים מובהקים, של מי שמנסים להוציא קצת פרנסה מגינה קטנה שהצליחו לארגן בלב העיר.
בכתבה מניו-אורלינס בארה"ב רואיינו מספר נשים, שכל אחת מהן מנהלת עסק קטן לגידול פרחים. חלקן מחזיקות חנות פרחים או 'מרכז גינון', חלקן משווקות לצרכנים דרך האינטרנט, ואחרות מוכרות לחנויות מקומיות. בד"כ הייצור מעורב גם בגידול עשבי תבלין, ו/או ירקות.
המשותף לכל הגברות שרואיינו הוא חברוּת בארגון שהקימו, העוסק בהסברה אגרסיבית נגד רכישת פרחים מיובאים, ולהעדפת ייצור מקומי.
הארגון המקומי הוא חלק מתנועה ארצית, אשר רשמה לעצמה הישג תודעתי גדול כאשר הצליחה לגרום לכך שהבית הלבן פִּרסם כי בקבלת פנים לנשיא צרפת היה האירוע מקושט בפרחים 'על טהרת הייצור המקומי', עם פירוט שמות הפרחים והמקומות בהם גדלו, להוכחת הטענה כי "יש אלטרנטיבה מקומית ליבוא".
[הערת העורך: אמנם המגמה המתוקשרת הזו היא עדיין בגדר 'גימיק' בלבד; אולם כדאי לעקוב אחר ההתפתחות. יש להניח שהאופנה האמריקאית תחדור גם לאירופה. ובבריטניה כבר קיימת 'תנועה חברתית' דומה. אין סיכוי ש'חקלאים עירונים' יהוו תחרות של ממש בשוק הפרחים; אך הם בהחלט יכולים להכתיב דרישות מחמירות של רשתות השיווק לתוצרת שגדלה בתנאי 'ייצור נאות', ללא נזקים לסביבה.]
המקור: The Times-Picayune 20/08/2014