חדשות פלורהולנד
ב-1 בינואר נכנס לתפקידו המנכ"ל החדש של פלורהולנד, לוּקאס פוֹס Lucas Vos. מעתה צוות הניהול כולל שני אנשים (במקום שלושה כפי שהיה עד כה): המנכ"ל פוֹס, ומנהל הכספים, רֵנס בּוּכווָאלדט Rens Buchwaldt (מי ששימש כמנכ"ל בפועל מאז פרישתו של טימו הוּחס).
בראיון ראשון למגזין פלורהולנד, פרשׂ בשבוע שעבר המנהל הנכנס את ה'אני מאמין' שלו. לדבריו הוא הגיע לתפקיד בלי כל קשר או ידע מוקדם לפלורהולנד ולענף הפרחים. כאשר שמע שהתפנה תפקיד המנכ"ל הגיש את מועמדותו מאחר שחיפש תפקיד שיחזיר אותו לעבוד בהולנד, כי תפקידו הקודם בחברת הספנות Maersk חייב אותו לחיות בחו"ל. "ואין משהו יותר 'הולנדי' מפלורהולנד", לדבריו. הוא מספר שמיד בשיחת ההיכרות הראשונה נוצר 'קליק' בינו לבין אנשי פלורהולנד. הוא נפגש ושוחח עם מגדלים רבים בזמן היריד המסחרי. יש לו תחושה שקיימים בציבור ספקות באשר לאופן שבו הארגון צריך לפעול בעתיד; וזה מה שמושך אותו למלא את התפקיד.
מעניין לצטט מתוך הריאיון את משפטי המפתח, המסבירים כיצד האיש מגדיר את תכונות האופי וסגנון הניהול שלו, וכיצד הוא תופש את תפקידו:
פלורהולנד אינה "תחנת ביניים בדרך לתפקיד אחר". אני מציב לעצמי מטרות לטווח ארוך.חשוב לי לעבוד במקום שאני יכול לעבוד "עם כל הלב", ולדעת מדוע אני נמצא בו.ברור לו שהוא צריך ללמוד מהמגדלים, מהעובדים, ומהסוחרים כיצד לשפר את המערכת."אני טיפוס שיודע להאזין ולהתבונן, ואני איש של רגשות".כל אחד בארגון חייב לשאול את עצמו יום-יום "מה אני יכול וצריך לשנות בתפקידי כדי לשפר את תרומתי", ולנתח איזה חלקים מתפקידו מוסיפים ערך לארגון ואילו חלקים אינם תורמים.אנשים בד"כ נוטים שלא לנצל את מלוא הפוטנציאל שלהם בעבודה; הם נצמדים יותר מדי להגדרות התפקיד, ולא תמיד מחפשים כיצד ניתן להרחיב ולשפר את תפקידם.אני מצפה מהעובדים שלא ינסו לסָפֵּק את רצון הבּוֹס שלהם, אלא את רצון הלקוח שלהם.ככל שזה תלוי בי – יש לערוך סקרי עמדת מגדלים/לקוחות/עובדים בתדירות יותר גבוהה מפעם בשנתיים.סכסוכים בד"כ אינם נפתרים מאליהם עם הזמן; אסור לתת להם 'להתבשל'; יש להבהיר עמדות ולטפל בבעיה לפני שתצמח ותתרחב.אני חסיד של השגת קונצנזוס. זה תמיד עדיף בעיני על כפיית פתרונות על מתנגדים. אני רוצה להאזין בסבלנות לטיעונים השונים, לשוחח, ולהביא את כל הגורמים לפתרון מוסכם.אני נוהג לתאר את עצמי כ"אגרוף ברזל בכפפת קטיפה", וכשהבהרתי את עצמי כך – לנהל שיח מתמשך עם אנשים. זו השאיפה שלי.
המקור: FloraHolland Magazine #12-2013
ימים פתוחים בערבה' – אנחנו נהיה שם
גם השנה יהיו נציגי פלורהולנד בימים הפתוחים במו"פ ערבה (בביתנים 49-A-48 / A).
שעות הפתיחה הן:
יום רביעי 15 בינואר מ-9.00 עד 18.00;
יום חמישי 16 בינואר מ-9.00 עד 16.00.
נציגי פלורהולנד שיהיו בביתן הם:
אפרת וינר, דירק יאנסן (מנהל מט"פ בנאלדוויק) וניצן מוקסיי – נציגי מט"פ
דורקה, אדה, וירון – מנהלי לקוחות ישראל
נשמח לראותכם בין מבקרינו.
נמסר ע"י אדה
'סיפורי-סבתא', או: "הדבר היה ככה" ארבעים שנות… פריצות הדרך (המשך)
בשבוע 35 פתחנו בסדרת 'סיפורי סבתא' המביאה פרקים חשובים או סתם מעניינים, מימי ראשית הדרך המשותפת של מגדלי הפרחים בישראל עם מכרזות הפרחים ההולנדיות, אשר החלה באלסמיר בעונת היצוא 1973/74, בדיוק לפני 40 שנה.
'סיפורי סבתא' קודמים לרגל 'ארבעים שנות' אפשר לקרוא בידיעונים מס' 35 , 36 , 37 , 39 , 41 , ו-49 ; כולם משנת 2013.
בשבוע שעבר – ידיעון מס' 1 – הבאנו כמה חידושים שאליהם הובילה נוכחות פרחי ישראל במכרזת אלסמיר בשנים הראשונות לשיתוף הפעולה. היום אנו ממשיכים את סיפורן של 'פריצות הדרך'.
מספר חומי ינאי, עורך הידיעון, מי שהיה אז הנציג-המתאם באלסמיר, מטעם מועצת-הפרחים ואגרקסקו.
אריזות-ענק 'טריוול' כידוע, האריזות שפותחו ע"י אגרקסקו בשנים הראשונות ליצוא הפרחים היו מיועדות לצרכי הפיזור בין לקוחות. גודל יחידות האריזה הותאם לכמות פרחים מינימלית שלקוח מצוי נהג להזמין [וזאת לדעת: כל מדינות היצוא שהתפתחו מאוחר יותר בדרום אמריקה ובאפריקה העתיקו מ'כרמל' הישראלית את המפרט הבסיסי של אריזות קרטון; ולא רק לפרחים]. והנה אנו מוצאים את עצמנו פורקים במו ידינו את הפרחים מתוך האריזות הקטנות, והתחלנו לשאול את עצמנו אם אין כאן בזבוז משווע של חומרים ועבודה כדי לארוז תוצרת שמגיעה למקום-ריכוז יחיד. הפתרון של מכירת הקרטון המשומש לשימוש-חוזר, כפי שסופר כאן בשבוע שעבר, לא היה יותר מאִלתוּר; חיפשנו פתרון לטווח ארוך.
כאן החל 'סיעור מוחות' בין יבשתי, אשר בתנאי התקשורת של הימים ההם לא היה פשוט כלל ועיקר… אנשי 'מועצת הפרחים', בניצוחו של נעם רייבר ז"ל, תקפו את הנושא בישראל (מבלי שאיש מהם ראה אי-פעם איך עובדת מכרזה, וכיצד נפרקים בה הפרחים), ואנו באלסמיר ניסינו לספק היזון-חוזר מקצועי. חיפשנו את הגודל והחוזק המרביים של יחידת אריזה, למניעת פגיעה באיכות הפרחים (לחץ בעת המסע הארוך), ויחידת אריזה שתתאים לצרכי המשק הקטן שצריך לארוז, למידות משטח-מטוס לשם ניצול מיטבי של נפח המטוס, ואשר תאפשר העמסה ופריקה ידנית.למזלנו, בדיוק באותם הימים קם בנתניה מפעל חדש לאריזות מקרטון תלת-שכבתי (ומכאן שם החברה 'טריוול' TriWall). החברה החדשה רצתה מאוד 'להכניס רגל' לתחום האריזה החקלאית, ולכן אנשיה 'יצאו מגִדרם' כדי לסייע ולשתף פעולה. לאחר שורה של ניסויים וטעיות נבחר הקרטון שנודע בשם 'טריוול גדול' [בתמונה – בעת פריקה באלסמיר ב-1975] אשר שינה את המערכת הלוגיסטית במסלול המכרזות. בהמשך הזמן, ועם השינויים במבחר הפרחים, הוא הוחלף בהדרגה ע"י מה שכּונה 'חצי-טריוול' והפך עם הזמן לאריזה המקובלת כיום.האיכות הגבוהה של הקרטון החדש התאימה לשימוש חוזר, ועד מהרה נהוג היה לאסוף את הטריוולים, לקפלם, ולהחזירם לישראל באניות אגרקסקו, לשימוש חוזר. במקביל נוצרו חיקויים ע"י ההולנדים, שאימצו את הקונספט, ויצרו אריזות לשימוש חוזר, אשר התאימו לצרכיהם.
מכירה לפני השעון / עיסקאות לא היו נהוגות במכרזות ההולנדיות בעת שהגענו לשם עם פרחים מישראל. קניינים שנזקקו ל'השלמות' דחופות בשעות הצהריים נהגו להתקשר אל מגדלים נבחרים באלסמיר, לבקשם לקבל כמה אגדים מהזן המבוקש, ולהתחשבן עמם למחרת לפי מחירי השעון שהתקבלו לזן זה. באותם הימים הובאו הפרחים למכרזה ע"י המגדלים עצמם, בשעות הבוקר המוקדמות; כלומר בשטח המכרזה שאינו מושׂכר לסיטונאים לא ניתן היה למצוא פרח אחד לרפואה בשעות אחה"צ והערב. הסוחר נאלץ לכן לשלוח רכב במיוחד אל משק המגדל כדי לאסוף ממנו את 'ההזמנה המיוחדת'. והנה החלה פעילות חדשה, ופרחי ישראל הוכנו למכרזים של מחר כבר בשעות אחה"צ של היום. לסוחר הממוקם בבניין המכרזה שנזקק למספר אגדים איכותיים להשלמת ההזמנה של לקוח חשוב היה נוח מאוד לשלוח עובד על אופניים לפינת העבודה של מח' היבוא, ולבקש מאתנו שנמכור לו כמה אגדים. מאחר וידעתי כי לא אוכל לקבל את הסכמת המגדל לכל 'עסקה' (שהרי טרם היו טלפונים סלולריים בעולם), הסכמתי למכור רק כאשר המחיר שהובטח היה גבוה באופן משמעותי ממחיר השעון (בד"כ לפי 'מחיר השעון של מחר פלוס 20%'). כמובן שדאגתי לקבל מהמגדל אישור עקרוני לנהוג כך. מאחר ולא היה כאן מגע ישיר בין הסוחר למגדל – נוצר הצורך לקבוע נהלים מסודרים לרישום ולהתחשבנות של 'עסקה לפני השעון'; וכך נולד נוהל המכירה המוקדמת, לראשונה בתולדות המכרזות; מה שהפך ברבות השנים ל'עסקאות BB', ובשנים האחרונות ל'מסחר ישיר' דרך מערכת 'קונקט'.ההיבט המסחרי של המכירות המוקדמות קבל מימד נוסף, שגם הוא סימן את המסלול עבור המגדלים ההולנדים, כאשר התחלנו למכור רוסקוס למגדלי הסחלבים באלסמיר. הסיפור פורסם כאן לא מזמן, בידיעון מס' 34 במסגרת סקירת תולדות הרוסקוס. זו הייתה למעשה הפעם הראשונה שנעשתה עסקה לטווח ארוך, אשר השתתפה בה קבוצת מגדלים מאורגנים, מול קבוצת קונים מאורגנים (שבמקרה זה היו בעצמם מגדלים…). הצלחת הפרויקט המתמשך הזה הביאה בעקבותיה תפיסת-עולם חדשה במערכת המכרזות.
בשוקי הפרחים באירופה
מסכמים בסיפוק את מכירות חגי סוף השנה
נתוני המכירה של השבוע האחרון בשנת 2013 אינם ברי-השוואה עם שנים קודמות, משום שמבחינת הסטטיסטיקה נכללו בו גם נתוני יום שלישי האחרון, 31 בדצמבר, (שחל בשבוע מס' 1 של 2014), ומשום שהשוואה בין שבועיים של חגי דצמבר סובלת תמיד ממספר ימי מכירה לא זהה, בהתאם לימים בשבוע בהם חלו החגים בכל שנה.
לכן אנו מביאים כאן השוואה בין ארבעת השבועות האחרונים ('תקופה 13') של שתי השנים האחרונות, מה שמאפשר הערכה כללית של מצב השוק בחגי דצמבר. ראו אפוא בטבלה משמאל את שיעור השינוי בכמות ובמחיר של מבחר מוצרים, בהם חלו שינויים משמעותיים בהשוואה לדצמבר אשתקד [ונזכיר לעצמנו כי מדובר במכירות השעונים בלבד, ללא מכירות ישירות, משום שרק נתון זה מותר לפרסם ע"פ מדיניות הפרסום של פלורהולנד].
את העלייה הנאה במחיר הממוצע הכללי (15%+) הובילו כמובן הוורדים, החרציות, והצבעונים, אשר מהווים ביחד 48% מסך מכירות פרחי הקטיף בפלורהולנד בתקופה האמורה.
אולם כפי שמתבטא בטבלה, מספר גדול של מוצרים, ביניהם כמה 'מוצרים ישראליים' מובהקים, פדו בדצמבר השנה מחירים גבוהים בהרבה מאשתקד; לעתים בשיעור גבוה בהרבה ממה שמתחייב מהספקה נמוכה יותר. כך קרה לאדמונית, לגרוויליאה, חמניות, ליאטריס, ולימוניום. גם המגינית והנוריות הגיבו יפה לעליה גדולה בכמויות, ומחיריהן ירדו בשיעור זניח בלבד. כל אלה חָווּ גידול ברור בביקוש.
אך באופן כללי התמונה ברורה: ירידה בהספקה הובילה למחירים גבוהים יותר, בעוד המוצרים הבודדים שהספקתם גדלה בשיעור ניכר – ספגו ירידה במחיר. את ההבדל הגדול בביקוש בין חג-המולד דאשתקד לזה של השתא מייחסים בעיקר להבדל הגדול במזג האוויר: דצמבר 2012 היה קר וסוער, ואילו ב-2013 היה חורף מתון ברוב חלקי אירופה; הסופות פקדו רק אזורים מוגבלים.
ואילו מזג האוויר באפריקה ובישראל תרם יותר מכל לירידה בכמויות: הספקת פרחי יבוא פחתה בשיעור 9%-, בעוד ההספקה ההולנדית ירדה ב-5%- בלבד.
המקור: FH prijsinfo wk 52
מחזור המכירות הכללי של פלורהולנד בשנת 2013 הסתכם בסופו של דבר בעליה צנועה של 1.4%+. זוהי תוספת של כמעט 61 מיליון € למחזור השנתי. פחות ממה שקיווינו להשיג, ויותר ממה שחששנו שיקרה.
מכירות פרחי הקטיף עלו בשיעור 1.7%+, לצמחים נוספו 1.9%+, ואילו מכירות שתילים וצמחי-גן ירדו ב-2.2%- יש לציין כי בהשוואה ל-2011 עלו המכירות ב-4.5%+ (התווספו קרוב ל-185 מיליון € למחזור המכירות השנתי).
הפילוח לפי מוצרים ותקופות ודאי ייערך ע"י מומחי פלורהולנד בקרוב, ואז נפרסם אותו. בינתיים נתבונן בתמונה המתקבלת מהשוואת מוצרים מייצגים מקרב פרחי הקטיף בשעונים בלבד, ללא מכירות ישירות [משום שרק נתון זה מותר לפרסום ע"פ מדיניות הפרסום של פלורהולנד].
כבר במבט ראשון על הטבלה שמשמאל ניתן להבחין כי השינויים בין השנה לאשתקד, במונחים שנתיים, אינם כה חריפים כפי שנראו בשבועות מסוימים. כידוע, העונתיות בייצור ובצריכה גורמים לשינויים קיצוניים בהספקה ובביקוש בנקודות זמן מסוימות; בד"כ ההפרשים מתאזנים בנקודות זמן אחרות. לכן חשוב להתבונן בתמונה השנתית הכוללת כדי לאתר מגמות ארוכות-טווח.
הכמות הכוללת של פרחים בשעונים ירדה השנה ב-8%-. מן הסתם, הכמות הכוללת גם מכירה ישירה ירדה בשיעור נמוך יותר, כי ידוע שנתח העסקאות גדל. העובדה המעניינת היא ששיעור הירידה הכמותית היה דומה בין פרחי היבוא לפרחים ההולנדים. למעשה זוהי השנה השניה בהיסטוריה של העשׂורים האחרונים בהם שיעור היבוא של פרחים להולנד יורד; עד 2012 היתה עליה מתמדת בכמויות, בעוד הנסיגה בייצור ההולנדי נמשכת כבר מאז 2005.
בולטים ברשימה מספר מוצרים אשר ירדו במחיר למרות שהספקתם פחתה, מה שמצביע על נסיגה בביקוש למוצרים אלה: אקליפטוס, ארליה, היפריקום, חמנית, חרצית, ומגינית; לגבי גרברה יש לבדוק לעומק, משום שידוע כי פרח זה נמכר ברובו במכירה ישירה. סימנים לא מעודדים, אבל בשיעור קטן מדי מכדי לקבוע הערכה שלילית ישנם גם באספרגוס, נורית, נץ חלב, פרח שעווה, ואולי גם ברוסקוס.
ראויים לציון כמה מוצרים המראים התאוששות יפה במחיר, בעקבות נסיגה בהספקה; סימן מעודד למי שממשיך לייצר אותם: גיפסנית, גרוויליאה, כלנית, כף הקנגורו, ועוד.
כאמור אלה אינדיקציות ראשוניות ושטחיות בלבד. כדי להגיע למסקנות יש לנתח את הנתונים המלאים, את פרישׂת המחירים על פני העונות, וגם ללמוד אם היו שינויים במבחר הזנים או באיכויות של כל אחת מהקבוצות.
עם זאת, שנה שמסתיימת בעליית מחירים, למרות ההאטה הכלכלית באירופה, ולמרות הפרעות רציניות שנגרמו לאורכה בגלל מזג אוויר, יכולה בהחלט להשרות אופטימיות זהירה בקרב כל העוסקים בענף.
כל זה לא עוזר כמובן למגדל בישראל שצריך להתמודד עם ירידת ערך המטבע האירופי מול השקל, וירידת הרווחיות בהתאם.
המקור: FH prijsinfo wk 52
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
המגדלים ושאר הפעילים בענף קִבּלו לאחרונה הזמנה להשתתף בכנס מגדלים ארצי שמאורגן ע"י שה"מ. הכנס יתקיים ביום ב' 13/1/2014 בשעות 08:30 עד 14:30, באולם הכנסים בקריה החקלאית בית-דגן, במעמד מנכ"ל משרד החקלאות מר רמי כהן.
מטרתו: "לשמוע, להשמיע ולנסות להשפיע, כדי שהענף בו אנחנו מאמינים, ימשיך להיות אחד הענפים המובילים בענפי החקלאות".
הנושאים שיוצגו בכנס:
שיווק באינטרנט ומיתוג המוצר.היערכוּת ישראל מול רשויות בריאות הצמח בעולם.היבטים חוקתיים בהעסקת עובדים זרים.פעילות ומדיניות מִנהלת ההשקעות.מחקרים במחלקה לפרחים במכון וולקני.חידושים בענף הגיאופיטים, וחידושים בענף פרחי הקטיף.מבט הולנדי על ענף הפרחים (נציג פלורהולנד דירק יאנסן, מנהל מט"פ נאלדוויק)
לסיום יתקיים פאנל: "ענף הפרחים לאן?"
גם נציגי פלורהולנד אשר יגיעו לרגל הימים הפתוחים בערבה ישתתפו בכנס.
נמסר ע"י דובי וולפסון – שה"מ