חדשות פלורהולנד
בפלורהולנד מתכננים 'טיפול תקופתי' למערך השעונים. השיטה הבסיסית של מכרזות-שעון עובדת היטב בהולנד כבר מאה שנים. מדי פעם יש צורך לבחון את דרכי העבודה כדי להתאים אותן לתנאי הסחר המשתנים. המטרה הכללית עתה היא להבטיח "כמה שיותר אצבעות שלוחצות על כפתורי מערכת השעון", כדי לשמר את כוחו של השעון כמכשיר המרכזי ביצירת המחיר. יש המגדירים את המטרה: "להמציא את השעון מחדש".
נקודת המוצא היא שהאפשרויות הטכניות העכשוויות מאפשרות לבצע התאמות בדרכים שלא היו מעשיות בעבר. לכן המטרה מצדיקה ניתוח יסודי לעומק. לשם כך הוחלט להיעזר בחוקרים חיצוניים, והפרוייקט מתבצע בשיתוף מומחים מאוניברסיטת ארָסמוּס.
דירק הוֹחֵפוֹרסט Dirk Hogervorst מנהל המִכרָזים והאיכות בפלורהולנד, מסביר שהכל עדיין בגדר מחשבות ובדיקות, וטרם גובש קו פעולה מועדף. הגישה היא לבחון את השינויים לגבי פלחי שוק וקבוצות מוצרים, ולאו דווקא לשינויים רוחביים. "לא נבצע צעדים קטנים עבור קבוצות גדולות, אלא צעדים גדולים עבור קבוצות קטנות", הוא אומר בראיון למגזין פלורהולנד.
'מאזן הכוחות' בין היצע לביקוש משתנה כל הזמן. חלקן של 'קניות מרחוק' KOA הולך וגדל. יותר לקוחות מנהלים את הרכש מתוך 'חדרי מסחר' פרטיים [ראו תמונה], שם הם נחשפים לתמונה הכוללת בכל המכרזות; השוק נעשה אפוא יותר שקוף עבור הקניינים.
בפני המומחים הוצבו שאלות שונות המבוססות על תחושות של הגורמים המעורבים, כגון: האם יש לאפשר למגדל לקבוע בעצמו את 'המחיר המינימלי' שלו בשעון? האם יש לאפשר 'קניה רבת-עסקאות'? האם יהיה זה נבון להסתיר את מספר הקניין מעל תצוגת השעון בעת המכירה? וכיו"ב שאלות של 'כפירה', אשר צריכות להבחן ע"י ניתוח עובדתי אובייקטיבי.
באוניברסיטת ארסמוס עובדים על התאמת תוכנת מחשב חכמה אשר יודעת לנתח נתוני-פתיחה, ומאפשרת הפקת תחזיות יותר מדויקות מאשר התחושות של קניינים מנוסים. הם רוצים לבחון אם אמצעי כזה יכול להיות כלי-עזר יעיל לקונים, וגם למגדלים, ולכָּרוֹז המפעיל את השעון.
הם גם מנסים לפתח כלי-עזר קבוע למקבלי ההחלטות בפלורהולנד, כמו פילוח של סוגי הקונים לפי קריטריונים שלא היו מקובלים, אך אפשריים עתה בזכות האמצעים החדישים לניתוח נתונים, כגון: הרגלי קניה, גודל המבחר, מבחר מועדף, תדירות הקניה, וכיו"ב מאפיינים של קניינים, אשר יאפשרו אולי התאמה יותר טובה של שיטות העבודה מול המגזרים השונים.
יש כוונה לקיים מחקרים מתמשכים, אשר ילוו את התפתחות שיטות הפעלת השעונים לאורך זמן, ויסייעו להתאים אותן לצרכים המשתנים.
המקורות: FloraHolland Magazine #3-2012 + Vakblad vd Bloemisterij 05/04/2012
בפלורהולנד Voice הוא תכנית ייעול וחיסכון
(29/03/2012) חלוקת התוצרת ללקוחות בנאלדוויק בשיטת הוראות קוֹליוֹת, המכוּנה Voice, החליפה את ההנחיות על-גבי תעודות נייר [ראו בידיעונים 48 ו-40 מ-2010, שם תמצאו גם קישור לסרטון הדגמה] השיטה הצליחה לצמצם ב-50% את הטעויות, לקצר את זמני ההספקה, וגם להשיג יעד ערכי: הפחתה משמעותית של השימוש בנייר (אם כי עדיין מצמידים לכל עגלה תעודה, לכל מי שלא הסכים לוותר עליה). זוהי תרומה ממשית לאיכות הסביבה. יחד עם עידוד השימוש בדלק ביולוגי במשאיות, ויוזמות לשימוש באנרגיה חלופית, מבטאת בכך פלורהולנד את מדיניותה לתמיכה בצמצום הפגיעה בסביבה, ושאיפה ל'קיימוּת'.
לציון ההישג הסביבתי בצמצום השימוש בנייר נטעו לאחרונה, בטקס חגיגי אנשי פלורהולנד עשרה עצים ראשונים בשדרה לאורך הדרך המובילה למכרזת נאלדוויק.
[בתמונה: טימוֹ הוּחס על המנוף שמביא את העץ הראשון למקומו]
בשוקי הפרחים באירופה
שבוע 14 במכרזות שמר עדיין על 'תנופת הפסחא', במחירים נמוכים מעט משבוע 13, ודומים מאוד לשבוע 12. נשמר הפער החיובי מול ביצועי השנה שעברה [שכאמור אינה בדיוק ברת-השוואה בגלל השׁוֹני במועדי החגים], והכל בזכות מזג אוויר מתאים – קריר ביחס לעונה – השורר באירופה. כאשר צפוי חג סגרירי – הקהל אינו מתכנן לצאת לנפוש בטבע, ויותר אנשים קונים פרחים, כדי לקשט את הבית לחג, וכדי להביא מתנה כשהם מתארחים בחג אצל חברים או בני משפחה. ושוב – ביום שִׁשׁי כבר צנחו המחירים. כמויות הפרחים ההולנדים שסופקו היו נמוכות מאשתקד, שאז היה חם בהולנד, וכך, גם הספקה נמוכה יחסית הוסיפה לרמת המחירים.
חריגים לרעה היו בשבועות האחרונים פרחי-הפקעת בעציץ, אשר סבלו מהספקה עודפת ומחיר ירוד; הנמוך ביותר בעשור האחרון.
לאחר הפסחא שחל זה-עתה צפוי הפסחא האורתודוקסי ברוסיה ביום ראשון הקרוב (15/04), וכעבור מספר ימים – ב-19/04 – יום המזכירה בצרפת, בלגיה, והולנד. בד"כ אלה ימים מעוררי ביקוש. יחסֵי שׁעָר מטבע היורו מול הרובל הרוסי והפאונד הבריטי מהווים גורם מעודד ביצוא למדינות אלה כעת. הקולות הנשמעים לאחרונה מגרמניה מצביעים על מידה מסוימת של אופטימיות בתחום הכלכלי, וכך שוררת אווירה אופטימית בחוגי המסחר בהולנד.
המקורות: FH Bolbloemen wk 13 + FH prijsinfo wk 13
הרשתות מעדיפות 'מערכת הספקה סגורה'
לפי מרסֵל ואן דֵר הוּפֵן מחב' 'ואן דייק פלורה', המתמחה בהספקה לרשתות שיווק, רשתות הסופרמרקט ו'עשׂה זאת בעצמך' נוטות יותר ויותר להסדיר את ההספקה שלהן במערכת 'סגורה', שבבסיסה סַפָּקים קבועים. הסכמים כאלה מבוססים על אמון, ועל שיתוף הדדי במידע מסחרי.
"הרשתות מחפשׂוֹת בטחון במקורות ההספקה שלהן, ולכן רוצות לעבוד עם מספר מוגבל של סַפָּקים. המגדלים רוצים לדעת מה קורה עם התוצרת שלהם" הוא הסביר בכנס מקצועי שנערך במשק סחלבים גדול והוקדש לנושא "יעילות שרשרת ההספקה". הדובר צופה שמדובר ביצירת שותפויות-אמת ויחסים מסחריים לטווח ארוך.
[הערכה זו תומכת בגישה של פלורהולנד, הנערכת לאחרונה לסיוע בהקמת שותפויות לאורך שרשרת המוצר, בעקבות המלצות 'דוח רולנד ברגר'. ראו דיווחים בידיעונים מס' 46 ו-25 – 2011]
המקור: Vakblad vd Bloemisterij 19/03/2012
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
ממשלת מקסיקו, באמצעות 'המשרד לחקלאות, בע"ח, דיג, פיתוח כפרי, ומזון' (Sagarpa) משתתפת בתערוכת 'הפלוריאדה' בהולנד, ושיגרה משלחת גדולה לטקס הפתיחה בשבוע שעבר.
ראש המשלחת, המתָּאֵם של פעולות פיתוח היצוא, הסביר שהממשלה הפדרלית מעונינת לחשוף יצרני תוצרת חקלאית, בכללם פרחים, אל השוק האירופי, ולהשתמש בהולנד כשָׁער לכל מדינות אירופה. 13 אנשי העסקים שהשתתפו במשלחת, אשר מיצגים 7 מדינות-אזור במקסיקו, מציעים לקונים באירופה, לצד כמה סוגי ירקות, מוצרי נוי כמו סחלבים, קקטוסים, קאלה, ליזיאנטוס, וורדים. אשתקד ייצאה מקסיקו לאירופה פרחים בהיקף של כ-11 מיליון $, עליה של כ-3%+ לעומת 2010. זהו כמובן היקף זעום מתוך כלל הייצור בענף לשוק המקומי, המוערך ב-1 מיליארד $, והממשלה שואפת להרחיב אותו באופן משמעותי.
המקורות: Mexbest 25/03/2012 + HortiBiz 03-04-2012
היצואנים בקולומביה מבקשים התערבות בשער המטבע
ראש ארגון היצוא הלאומי, ונשיא ארגון יצואני הפרחים בקולומביה מפצירים בממשלתם לנקוט צעדים יותר נמרצים ויעילים לבלימת התחזקות מטבע הפסו מול הדולר האמריקאי. הם מוטרדים מאוד מחוסר הבהירות השוררת בעקבות התחזקות המטבע, המאיימת באופן חמור על רווחיוּת היצוא. ענף הפרחים, לדברי נשיא הארגון, אוגוסטו סוֹלָאנו, הוא הרגיש ביותר, מאחר וכל-כולו מיועד ליצוא, הוא ענף עתיר עבודה (55% מההוצאות), ורמת המחירים שלו בשוק העולמי לא עלתה כמו בענפי יצוא אחרים, כגון קפה, סוכר, ונפט. אשתקד הסתכם יצוא הפרחים מקולומביה ב-1.25 מיליארד $; סכום דומה ל-2010, למרות הגידול הכמותי במשלוחי היצוא. ב-2011 הפֶּסוֹ הקולומביאני התייקר לעומת הדולר בשיעור 0.9%+, בדומה למטבע הצ'יליאני, אך הרבה פחות מזה של ברזיל, שיוּסָף ב-3.3%+.
המקור: Colombia Reports 23/03/2012
מוצרי פריחה – מבזקי מוצרים ומחקרים
המגזין של עובדי פלורהולנד נוהג להציג לקוראיו 'פרחי אוּמוֹת'. כשהגיע תור ישראל – נבחר האיריס הטבעי [אשר כידוע הפך לסמל החברה להגנת הטבע], ונבחרה אפרת וינר 'שלנו' כדי להציגו. התוצאה היא כתבה חיובית, המציגה בפני ההולנדים את ישראל כמולדתם של פרחי-בר 'מיתולוגיים', ואת אפרת כנציגה נלהבת של מולדתה.
אפרת גדלה במושבה רחובות, כשזו עוד היתה מושבה. היא זוכרת מילדותה את האיריסים ונרקיסי הבר בשולי המושבה. כיום אפרת מקשרת בין מגדלי ישראל ופלורהולנד, ובין השאר תומכת במכירת האיריסים של קבוץ טירת-צבי, שהם זנים מיוחדים שפותחו מזני הבר בישראל, ועתה הם בשיא עונתם.
אפרת מסבירה שלכל אזור בישראל יש זן איריס המיוחד לו, וכולם כיום זנים מוגנים. היא מספרת גם על מקור השם איריס [ובעברית נכון לומר גם אירוס] במיתולוגיה היוונית, על-שם האלה איריס, שאחראית בין השאר להופעת הקשת בענן, כגשר בין השמיים לארץ.
אפרת הגיעה להולנד בעקבות עבודת בעלה לתקופה של שנה, ונשארה כבר שמונה שנים. את העבודה בפלורהולנד היא ראתה כפסק-זמן בתפקיד ניהולי שמִלאה בתחום הסוציאלי בישראל. אך היא נשבתה בקסמה של הולנד, ובקסמו של ענף הפרחים. שני ילדיה הבוגרים נמצאים בישראל, בצבא ובאוניברסיטה. היא מתכוונת להשאר בהולנד עוד מספר שנים, גם כדי ללמוד יותר על ענף הפרחים.
עד כאן מתוך מגזין Netwerk
וקצת ממקורות ברשת האינטרנט מישראל:
ישראל היא המדינה היחידה בה מגודלים אירוסי ההיכל Iris Oncocyclus באופן מסחרי. בקיבוץ טירת צבי מגדל דוד שַׁחָק שדה של בני כלאיים מקבוצת אירוסי ההיכל. הישגו העיקרי הוא פיתוח האפשרות לגדל את אירוסי ההיכל שנחשבים לאחת הקבוצות הקשות ביותר לגינון. בהכלאות רבות בין המינים יצר דוד שחק כמה מהפרחים היפים ביותר על פני כדור הארץ.
בתוך גני הזיכרון ברמת הנדיב שבזִכרוֹן יעקב, בין גן הדקלים לגן הוורדים, שוכן גן מעט נסתר, אך מיוחד במינו – גן האיריסים. בתקופה זו של השנה נמצא הגן בפריחה וקהל המבקרים מוזמן לבוא וליהנות מתצוגה פורחת של צמחים המתהדרים בפרחים גדולים, בצבעים מרהיבים.
הגן הוא תוצר של מחקר וידע של שנים רבות. על הקמת האוסף וגידול הצמחים מופקד דוד שחק, המומחה לגידול וריבוי איריסים מקיבוץ טירת צבי. הוא נתקל באיריס הגלבוע במקרה ב-1963, ומאז הפך הפרח הזה למרכז חייו.
'סיפורי-סבתא', או: "הדבר היה ככה" מספר עורך הידיעון חומי ינאי:
ובכן, סיפור האיריס מטירת צבי במכרזות הולנד אינו חדש. הוא החל כבר לפני 38 שנים. אנשי טירת-צבי הגיעו אז להישגים ראשונים בגידול חקלאי של זני איריס ההיכל, והם רצו מאוד לדעת אם יש לפרח הזה עתיד כפרח-קטיף מסחרי באירופה. באותם הימים הייתי 'איש הקשר' באלסמיר.
בתיאום מראש קִבָּלנו אז קרטון ראשון עם האוצר הנדיר, בצירוף בקשה לקבל היזון חוזר מהשוק. הקרטון הקטן היה קל במיוחד; הוא הכיל כ-25 פרחים בלבד; כנראה כל היבול שנתנה החלקה הניסיונית בקיבוץ. פתחנו את המיכל – וחשכו עינינו: כל הגבעולים היו חתוכים קרוב לפקע, מאחר והאורזים הבלתי מנוסים הִדקו אותם בפיסת עץ ['פְּלָאפוֹן' כמו שקראנו לזה] כדי שלא ינועו בעת הנסיעה הארוכה מעמק בית-שאן לאלסמיר; אלא שההידוק נעשה בכוח מוגזם…
בכל-זאת, לא ויתרנו. את הפרחים קצרי הגבעול העמדנו במים עד שהפקעים נפתחו במלוא הדרם, ואז הצבנו אותם באגרטל נמוך על הדוכן של עמדת הכָּרוֹז באולם המכרזה. באותם הימים טרם היו מקומות מיועדים לתצוגות באולמות המכירה או לידם, והצגת אגרטל עם מוצר חדש היתה חידוש מרענן. האיריסים נפתחו במופע מרהיב בצבעיו ומדהים בגודל הפקע, והם הפכו מיד לשׂיחת היום באלסמיר. רק אז הבנו שאילמלא נפגעו הפרחים, והיינו מציגים אותם למכירה – היינו מחמיצים את האפקט העצום שהושג בכך שנחשפו במלוא הדר פריחתם בפני כל ציבור הקונים. הצרה היתה שהקונים שהביעו עניין לא יכלו למצוא את הפרחים בשעונים בשבועות הבאים. הם היו צריכים להמתין עוד שנה, כי לא היו עוד פרחים בשדות המשק. אינני יודע כמה שנים עוד עברו עד אשר איריס ההיכל הפך למוצר מסחרי במכרזות ההולנדיות. נשמח אם חברי טירת-צבי ישתפו אותנו בחוויה.
