חדשות פלורהולנד
בקרו בביתן פלורהולנד בתערוכת 'הורטיפייר' באמסטרדם
כמו בכל שנה, פלורהולנד תהיה מיוצגת 'בגדול' בתערוכה הבינלאומית Horti Fair במתחם RAI שבאמסטרדם.
התערוכה מתקיימת השנה בימים 12 עד 15 באוקטובר, בשעות 10:00 עד 19:00.
נציגי מח' היבוא יהיו נוכחים תמיד בביתן פלורהולד (מס' 01.0324) ויעמדו לרשות המבקרים. בביתן תודגם פעילות הסחר האלקטרוני של פלורהולנד, בלוויית הסברים מנציגים מומחים.
שרות אוטובוסים ישירים יפעל בין מתחם RAI לכל מכרזות פלורהולנד. לו"ז באתר האינטרנט של הורטיפייר www.hortifair.com שם גם אפשר להתעדכן כמובן בכל שאר פרטי התערוכה.
פלורהולנד תקיים נסיעה מאורגנת לביקור במכרזה המשולבת 'ריין-מאס' בהרונגן, גרמניה.
כרטיסי כניסה חינם ניתן לקבל באמצעות אנשי הקשר.
מתארגנת נסיעה משותפת ליריד פלורהולנד באלסמיר
ארגון מגדלי הפרחים הודיע על הרשמה לנסיעה מאורגנת לתערוכה באלסמיר, ול'שבוע הפרח' בתאריכים 2 עד 5 בנובמבר.
פרטים והרשמה בטלפון 03-9058801 ובאתר האינטרנט של הארגון: www.fgo.co.il.
נזכיר לקוראינו כי במקביל ליריד המסחרי של פלורהולנד באלסמיר תתקיים השנה תערוכת IFTF בעיירה פייפהאויזן, סמוך לאלסמיר. פרטים באתר התערוכה: www.iftf.nl.
שרות אוטובוסים ישירים יפעל בין שתי התערוכות בתדירות גבוהה. יתקיימו גם 'ימים פתוחים' לרוב, אצל חברות מסחריות. בשבועות הקרובים נביא פרטים אודותיהם.
דחייה במועד פתיחת 'מכרזת ריין-מאס' בהרונגן
עם כל הצער, נאלצה הנהלת מכרזת ריין-מאס להודיע על דחיית מועד הפעלת המכרזה המשולבת בהרונגן שנועדה לראשית נובמבר.
המועד החדש נקבע ל-29 בנובמבר. הסיבה המפתיעה אינה קשורה לתקלות בבניה או בהתקנת הציוד, אלא בתקנה ממשלתית שלא היתה ידועה מראש, אשר לפיה לא ניתן להריץ את המערכת התפעולית החדשה תוך הפעלת מכרזת הֵרונגן "הישנה" [לא נמסר הסבר על הנימוקים לאיסור הזה].
מכל-מקום, ללא הרצה מוקדמת של המערכות בעבודה מעשית, היה על הנהלת המכרזה לאלתר דרכים להריץ ולבדוק את המערכות 'על יבש', כדי להבטיח פעולה תקינה עם הפתיחה. השינוי הזה יגזול זמן, ולכן הוחלט לא להסתכן, ולדחות את מועד ההפעלה.
[ואתם חשבתם שרק אצלנו במזרח התיכון רשויות הפיקוח מתקילות את היזמים בהפתעות…]
עוד בטרם נודע על הדחיה המביכה, רואיין למגזין פלורהולנד המנכ"ל המשותף, הגרמני פרָנץ-ווילי הוֹנֵן [בתמונה], האחראי להיבטים המסחריים של הניהול, (בעוד עמיתו, ההולנדי אָד ואן דֵן אֵנדֶן, מתמקד בתפעול). הוֹנֵן פָּרָשׂ לראשונה בפני הציבור את 'החזון המסחרי' של המכרזה המשותפת, המשלבת את הרקע והשאיפות של שני ארגונים שונים, ושל קהילות מגדלים שונות, משני צדי הגבול. בגלל האופי השונה של שני הארגונים השותפים [לנדגארד הגרמנית עוסקת גם במסחר סיטונאי בפרחים; משהו שעבור ההולנדים הוא 'כפירה בעיקר'] היה חשוב לשמוע דווקא מפיו של המנהל הגרמני את הצהרות הכוונות. כמו למשל: "אין לנו ענין למכור לרשתות קמעוניות; אנו מתבססים על הסיטונאים המקצועיים, על מרכזי 'שלם-ושׂא' Cash & Carry, ועל מרכזי-גינון". [כלומר: הבהרה נוספת שהמכרזה לא תהיה מעורבת במסחר עצמו, כפי שנאמר כבר בהסכם המייסדים של מיזוג המכרזות].
הונן מסביר כי שלושת המכרזות המתמזגות מבוססות כיום על קמעונאים שבאים לקנות בשעון; פרופיל שמאפיין מכרזות 'אזוריות' הפונות לשוק המקומי. אולם הגדלת ההיקף של המכרזה, לדבריו, פותחת בפניה את האופקים לשרת סיטונאים גדולים, ויצואנים. "אנו נמשיך לשרת את הלקוחות שלנו הקטנים; אם כי אינני יודע אם לכל אחד מהם יתאימו סדרי העבודה בהיקף גדול כפי שיהיו מעתה. אבל הם תמיד יוכלו להיעזר במרכזי 'שלם-ושׂא', או להתארגן בקבוצות-רכישה." אבל הגידול בהיקף המסחר, העשָׁרַת המבחר, הקלת הנגישוּת לתוצרת מיובאת, והמיזוג עם המערכת הארצית של פלורהולנד יביאו להערכתו לתהליך "אשר בהמשכו נגדל להיות תוך מספר שנים למכרזת היצוא הרביעית של פלורהולנד".
את הקרבה לשווקים, בגלל המיקום של הרונגן, 200 ק"מ מזרחית למכרזות הגדולות של הולנד, מעריך הונן כיתרון משמעותי עבור יצואנים, במיוחד הקטנים שבהם, שרוצים להתפתח במזרח אירופה. שיתוף הפעולה המצוין בתהליך ההקמה בין הארגונים המייסדים, למרות שבעיקרון אלו ארגונים-מתחרים, מצביע על-כך ששני הצדדים הפנימו היטב את היתרונות ההדדיים שהמיזוג מקנה לכל אחד מהם. הביקוש הגדול לשכירת שטח מחסנים מצד סוחרים, שעולה כבר עתה על ההיצע, למרות שנבנים כעת 20,000 מ"ר נוספים למטרת השכרה לקניינים, מצביע לדעת פרָנץ-ווילי הוֹנֵן על התחלה מבטיחה ביותר לפרוייקט השאפתני. "אנו נקים כאן שוק פתוח וחופשי לתפארת", הוא מבטיח.
'סיפורי-סבתא', או: "הדבר היה ככה"
במדור זה נביא מִדֵי פעם סיפורים מן הימים הראשונים לשיתוף הפעולה בין מגדלי הפרחים בישראל, לבין המכרזות ההולנדיות. קצת לשעשע, קצת להזכיר נשכחות, ובעיקר – ללמוד מנסיון העבר.
מספר עורך הידיעון, חומי ינאי:
השיווק המסחרי, על-שם המגדל, של פרחים ישראלים בהולנד החל באלסמיר ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973. בימים אלה מלאו אפוא 37 שנים לתחילת השתלבות מגדלי פרחים מישראל במערכת המכרזות ההולנדיות. עבדכם הנאמן, אז מגדל פרחים צעיר מעמק יזרעאל, הגיע לאלסמיר עם משפחתו מיד לאחר ראש השנה, כדי לתאם ולנהל את הפרוייקט מטעם המגדלים בישראל. המשלוחים זה עתה החלו להגיע, וכל הנוגעים בדבר, בהולנד ובישראל, טרם למדו 'איך אוכלים את זה'.
והנה הגיעו הידיעות על פרוץ המלחמה, ובהדרגה התברר שישראל נלחמת על קיומה, שרוב המגדלים מגויסים, וכי לא ברור אפילו אם מטוסי המטען יוכלו להגיע. באחד הערבים הראשונים למלחמה, בעודנו יושבים בבית אכולי דאגה ומנסים להבין מהטלויזיה ההולנדית מה קורה בארץ, והנה צלצול בדלת. נכנס הולנדי בבגדי עבודה, ובלי הקדמות מרובות מציג את עצמו: "אני ווים מארסה, מגדל וורדים מאלסמיר. שמענו מה שקורה בישראל, ונִדבָּרנו בינינו, מספר מגָדלים, להציע את עזרתנו למגדלי הפרחים בישראל. אנו יודעים שרוב הגברים גויסו למלחמה, והנשים והילדים ודאי יתקשו לשלוח לכאן את הפרחים. אנחנו מציעים להם לקטוף את הפרחים ולשלוח אותם בתפזורת אלינו; אנחנו כאן נדאג למיין ולאגוד ולהכין את הפרחים לשעונים". כך, בפשטות ולעניין. "ודָע לך" הוא מוסיף "אחי, יאן מארסה, הוא היו"ר החדש של קואופרטיב VBA, והוא מוביל את שיתוף הפעולה עם ישראל. ואילו אני דווקא מאוד מתנגד לפתיחת המכרזה שלנו לפרחי יבוּא מתחרים, ואני פּעיל בקבוצת האופוזיציה להנהלה. אבל אנחנו אוהבים את ישראל, חרדים לגורלה, וחשים סולידריות עם עמיתינו המגדלים בסִבלם".
המחווה היתה מרגשת, ובכלל לא חשוב שלא היתה מעשית לביצוע. היא סימנה איזו ברית של סולידריות אנושית של חקלאים, שאמנם ידעו לשתף פעולה אח"כ במשך שנים כה רבות. עם-זאת, התמיכה בישראל לא היתה רק נחלת החקלאים: בימי המלחמה נהגו הקניינים בטריבונות מול השעונים לשיר 'ירושלים של זהב' בכל פעם שהעגלות עם פרחי ישראל הוסעו לאולם המכרזים (אם-כי איש מעולם לא שילם סנט אחד מעל למחיר השוק עבור הפרחים הללו…).
הולנד היתה, כזכור, המדינה היחידה באירופה שסירבה להכנע לחרם הערבי על ישראל, והסתכנה בכך שמדינות ערב לא ימכרו לה דלק. אגב, רק ממשלת הולנד הרשתה למטוסי 'הרכבת האווירית' לנחות בדרכם לארה"ב לתדלוק באירופה. וכך, בדרכם ריקים מן הארץ הובילו מטוסים אלה את התוצרת החקלאית מישראל לאירופה. הספקת הפרחים השוטפת להולנד במשך כל ימי המלחמה גרמה שם להערצה רבה כלפי המגדלים מישראל.
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
מזה כמה שבועות שוררות באזורי גידול הפרחים באקוודור טמפרטורות נמוכות באופן קיצוני: עד º5- מתחת לאפס בלילות, ולא יותר מ-º17-10 בימים.
בתנאים כאלה הצמיחה מתעכבת, ובוורדים מתרבה תופעת 'ענפים עִוורים', אשר גורמת ל'דילוג' על גל פריחה.
בשווקים כבר מורגש מחסור ממשי בוורדים מאקוודור; במיוחד ממספר זנים רגישים. טרם נמסרו נתונים על היקף הבעיה, וגם לא נמסרו פרטים על השפעת הקור על הספקת מיני פרחים אחרים, אשר ברור שגם הם נפגעים.
הבעיה אינה ניתנת לשליטה, מאחר וברוב החממות באקוודור לא קיים ציוד לחימום, שכן הטמפרטורות הנורמליות באזורי הגידול הן סביב º23 בימים, ו-º8 בלילות.
[העולם מתחמם, כבר אמרנו?]
המקור: Vakblad voor de Bloemisterij 14/09/10
חוקרים בטקסס, ארה"ב, הצליחו לטפח זן היביסקוס הפורח בגווני כחול.
הפיתוח הוא תוצאה של עבודת בירור במשך 4 שנים, בהן נעשו כאלף הכלאות [לא מוזכר כל שימוש בהנדסה גנטית].
העבודה נעשתה כשילוב של תחביב אישי עם מחקר רחב לפיתוח צמחים עמידים לתנאי יובש.
החוקר הראשי הכריז כי עתה יתמקד בפיתוח זן בעל פרח כתום; משימה עוד יותר קשה, לדבריו.
את הזן הכחול מנסים עתה למסחר, ולברר ממנו צבעים "עוד יותר כחולים".
המקור: RedOrbit 05/09/10
מַשָׁט של צמחים הולנדים לתורכיה
בימים אלה נערך משלוח ניסיוני מתוקשר של מכולה עם מגוון צמחי-עציץ מהולנד לאיסטנבול. זהו משלוח מסחרי של חב' יצוא, בתמיכה ובליווי של פלורהולנד וארגון היצואנים VGB.
גורמי היצוא ההולנדי מנסים לאחרונה להרחיב את הניסויים בהובלה ימית של משלוחי יצוא, במקביל לפיתוח ההובלה ברכבת. שני קווי-פיתוח אלה מבוססים על מכולות מקוררות. לאחרונה נודע גם על משלוח ימי מסחרי מוצלח מהולנד לפינלנד.
עד כה המאמצים מרוכזים בעיקר במגזר הצמחים, בעוד הובלה ימית של פרחי קטיף מתבצעת בעיקר ממדינות אפריקה ודרום-אמריקה לכיוון הולנד.
היקפים גדולים של יבוא ימי מתבצעים כבר מספר שנים ע"י חב' אָוּדנדייק מאלסמיר; חברה מובילה בסחר בפרחי החצי הדרומי של הגלובוס. מדובר בכ-200 מכולות בשנה מאז 2008; בעיקר פרוטיאות מדרא"פ והיפריקום מאקוודור. עכשיו יוזמת החברה ניסוי מקצועי, בשיתוף מועצת הצמחים PT, לאיתור נקודות תורפה בתנאי ההובלה במכולה, מאחר ולאורך זמן היו כ-2% מהמשלוחים שהסתימו ב'אובדן מוחלט' של התוצרת.
המחקר ינסה להגדיר תנאים שיבטיחו תוצאות טובות יותר.
המקור: Vakblad vd Bloemisterij 19/08+09/09/10