חדשות פלורהולנד
בלאסוויק – אידאלי למוצרים חדשים
בשיחה ל'מגזין פלורהולנד' מסביר פֵּטֶר הָאן, ראש צוות ניהול-המבחר לפרחי קטיף במכרזת פלורהולנד בלאסוויק, מדוע למגדלי מוצרים חדשים, במיוחד 'מוצרי גוּמחָה/נישָׁה', כדאי להתחיל את דרכו של המוצר דווקא בבלאסוויק:
המכרזה, המתמקדת בשוק המקומי ההולנדי, מקיימת קשר בלתי-אמצעי עם הלקוחות, שהם ברובם קמעונאים, הבאים במגע יומיומי עם הצרכן הסופי, ובאמצעותם ניתן לקבל היזוּן-חוזר מהיר ואמין לגבי העדפות השוק.
תגובות כאלה לא תמיד אפשריות במכרזות-היצוא הגדולות; במיוחד כשהכמות המוצעת היא עדיין קטנה. בגלל אופי המכרזה, הצוות שלה מתמחה במעקב אחר מוצרים, ובנסיון להתאים את הכמויות לביקושים; הצוות גם נוהג לעמוד בקשר עם הספָּקים כדי להתאים ולתכנן את הכמויות של המוצרים השונים, או ליזום הספקה של מוצרים שחסרים במבחר הקיים.
זה מאפשר ליצרן המנסה להחדיר מוצר או זן חדש לקבל תגובה מהירה ואמינה, וללמוד בזמן קצר על הפוטנציאל שלו. זאת בנוסף לתפקיד המובן-מאליו של המכרזות 'האזוריות', שהוא החדרת המוצר לשוק המקומי ההולנדי, שהוא כידוע שוק מקצועי, שיודע להעריך חדשנות. הפלוריסט, בעל חנות הפרחים המקצועית, חייב לבדל את עצמו מרשתות השיווק, אִתָּן קשה לו להתחרות במחירי המוצרים הסטנדרטיים.
הצוות בבלאסוויק מנסה לסייע לו בכך, עי"כ שהוא חושף אותו למוצרים מיוחדים, הנסחרים בכמויות קטנות, ואינם מעניינים עבור רשתות השיווק הגדולות [ומי כמו המגדל הישראלי מחפש את הגומחות הללו?].
"יום אחד לאחר הצגת מוצר חדש מקבל באמצעותנו המגָדֵל תגובות ראשונות מן הקונים. אנו מספקים ייעוץ בדבר כמויות ומגמות; כך יכול המגדל להעריך במהירות האם כדאי לו להשקיע מאמץ בהגדלת הייצור.
כל מוצר מקבל בבלאסוויק שרות תפור לפי מידה" מסכם הָאן.
[להזכירכם: איש הקשר לבלאסוויק עבור מגדלי ישראל הוא יריב אפרים yarivephraim@floraholland.nl]
המקור: FloraHolland Magazine juni 2010
'פלנטריום' ויריד הסתיו של פלורהולנד בוסקופ – בקרוב
בימים רביעי עד שבת, 25 עד 28 באוגוסט, יתקיימו במקביל בעיירה Boskoop, שהיא מרכז משתלות העצים של הולנד, שני אירועים מתואמים של המגזר.
פלורהולנד תקיים את יריד הסתיו שלה, בו-זמנית עם התערוכה הבינלאומית השנתית 'פלנטָריוּם', הגדולה מסוגה בעולם.
פלורהולנד תקיים 'יריד הזמנות' בו יציגו כ-200 מגדלים את תוצרתם, מול Cash & Carry FloraHolland Boskoop. לא הרחק משם תתקיים כאמור תערוכת Plantarium אשר את כל הפרטים אודותיה (בשפות שונות) אפשר למצוא בכתובת:
המקור: Vakblad vd Bloemisterij 09/07/10
ומגדלי בּוֹסקוֹפּ יבואו לביקור בישראל
באוקטובר הקרוב, בין ה-16 ל-21 בו, תבקר בארץ קבוצה של מגדלים מאזור בּוֹסקוֹפּ, כולם בעלי משתלות לעצי-נוי. הם יבואו במטרה לקשור קשרים מקצועיים-מסחריים עם עמיתים בישראל.
הסיור המקצועי מאורגן ע"י 'מועדון הלימודים' של בוסקופ. אפשר ליצור קשר עם המארגנים דרך אתר האינטרנט של המועדון www.studieclubregioboskoop.nl.
המקורות: BloembollenVisie 13/07/10+ FloraHolland Persbericht 15/07/10
הובלה ברכבת עוברת למישור מסחרי
הפרוייקט הניסיוני של פלורהולנד ואחרים להובלת צמחי-נוי ותוצרת חקלאית טריה ברכבות, 'פסים ירוקים' GreenRail כבר הוכיח את עצמו, ועכשיו ניגשות שׁשׁ חברות יצוא לקיים קו מסחרי לאיטליה.
החברות, כולן יצואנים מובילים של צמחי-נוי, יצאו במכרז כדי לבחור בחברת שרותי-הובלה אשר תקיים עבורם את השרות על בסיס קבוע. על-פי תוצאות הניסוי, הגיעו ראשי החברות הללו למסקנה כי ברשותן מספיק כמויות אשר יצדיקו הפעלה מסחרית של הקו. על-כך נודע במסגרת סמינר לסיכום-ביניים של הפרוייקט, שנערך ביוני, בו השתתפו כ-170 נציגי חברות העוסקות בגידול, יצוא, ולוגיסטיקה של תוצרת טריה.
הפרוייקט הופעל מיוני 2009 ע"י שותפות של 34 חברות העוסקות בתחום, אשר הוקמה ביוזמת פלורהולנד וארגון הסיטונאים VGB.
[ראו פרטים בדיווחים קודמים ובידיעון מס' 14 ,בידיעון משבוע 52 משנת 2009]
המקורות: FloraHolland Nieuws 01/07/10+V vd Bloemisterij 28/06/10
בשוקי הפרחים באירופה
בשבוע האחרון עלו קצת המחירים במכרזות, לאחר שבשבוע שלפניו, מס' 28, הם הגיעו לשפל שאינו זכור כבר זמן רב. "כל הגורמים, מלבד גל החום, משחקים דווקא לטובת שוק הפרחים, ובכל זאת אינם מצליחים לנצח את מזג האוויר" אומרים בפלורהולנד.
שער המטבע עדיין אטקרטיבי ליצוא; כמויות הפרחים אינן גדולות, אפילו נמוכות מאשתקד; האיכות מצוינת; אין סימנים בשוק לירידה מתמשכת בביקוש לפרחים, ובכל זאת המחירים בתחתית. לא מצאנו פרשנים שיתנו לכך סיבה אחרת מזו של טמפרטורות גבוהות ועונת החופשות. עם זאת, נשמעו קולות אופטימיים, "בִּתנאי שגל החום יישבר"… ואמנם, בשבוע האחרון היו בהולנד ימים קרירים יותר, וכך מבטיחה גם התחזית לשבוע הבא.
כרגיל, גם בשבוע 28 היו מוצרים שהתנהגו 'ההיפך מן השוק' וזכו למחירים טובים, יחסית. ביניהם: גיפסנית, דלפיניום, היפריקום, לאוקדנדרון, נץ-חלב, נרינה, סולידגו מיבוא, פרוטיאה, ושושן לונגיפלורום. כולם כמובן סופקו למכרזות בכמות נמוכה במיוחד. עם כל השפל – עדיין הסתכם החודש האחרון (תקופה 7) במכרזות במחזור גבוה מעט ממה שהיה בתקופה זו אשתקד. בפלורהולנד מעריכים כי העליה במכירות תמשך במחצית השניה של השנה, אך בקצב אטי מזה שהיה בחצי הראשון.
המקורות: FH Bolbloemen week 28 + Marktontwikkelingen periode 7 +ITC/MNS-VBN week 28
היצוא ההולנדי עלה כמעט ב-7%+ במחצית הראשונה של 2010
לשכת המסחר ההולנדית למוצרי צמחי נוי HBAG Bloemen en Planten פרסמה בשבוע שעבר את נתוני היצוא עד סוף יוני. האיור והטבלה שכאן בהמשך ממחישים עד כמה חדה וברורה התפנית מול נתוני 2009, שנת המשבר.
וכך מסבירים ב-HBAG את הנתונים המעודדים:
מבט על הגרף החודשי ממחיש עד כמה הייצור והמסחר בפרחים תלויים בתנאי מזג האוויר. החורף הקשה באירופה, יובש וסופות בקניה, ואפילו ענן אבק וולקני נאיסלנד – כולם נתנו אותותיהם, לטוב ולרע, על תוצאות התקופה.בין השנים 2000 ו-2007 צמח היצוא בשיעור שנתי ממוצע של 4%+. בשנתיים 2008/9 היתה נסיגה מצטברת של 6%-. נראה כי עתה הענף מגיע להתאוששות מובנָה, מעֵבֶר לשיפור עונתי.שינוי המגמה בשערי המטבעות, התאוששות כלכלית שהחזירה את קצב הביקוש, נסיגה בכמויות שהגיעו לשוק – כל אלה הפכו את המגמה והביאו לתוצאה חיובית. אולם אין לזלזל, אומרים נציגי היצואנים, במאמצים האדירים שהשקיע המסחר ההולנדי בשיפור והוזלת השרות, ובהגברת כושר התחרות. מאמצים שתרמו לחיזוק מעמד המסחר ההולנדי בשוק, ולהגדלת הביקוש.שיעורי הגידול במגזרי הפרחים והצמחים הם דומים. ואילו בין יעדי היצוא ניתן להבחין בהבדלים, למרות שהמגמה הכללית החיובית משותפת לכולם.מדינות דרום-אירופה – ספרד, פורטוגל, איטליה, ויוון – נמצאות בקשיים, אשר מקשים על רמת הצריכה, ויוצרים בעיות אשראי. עם-זאת, העובדה שמדינות אלה, בסיכום מצטבר, צמחו ב-4% + בתקופה הנדונה, צמיחה קטנה מהממוצע – אבל בכל-זאת צמיחה, היא תעודת-כבוד לענף. הגוש הזה מהווה כ-9% מסך ערך היצוא הענפי.גרמניה חזרה לצמוח, ובשיעורים מרשימים. שוק זה תופס שוב 35% מסך היצוא הכולל; זאת לאחר שבשיא המשבר ירד חלקה של גרמניה לכדי פחות מ-30%. פרחי הקטיף הביאו את רוב הגידול בשוק הזה. למעשה, גרמניה תרמה את רוב הגידול הכללי ביצוא.הירידה החדה ביצוא לצרפת בחודש יוני נובעת מסיבה סטטיסטית פשוטה: אשתקד היה רוב הפדיון ממכירות יום האֵם בחודש יוני, ואילו השנה מכירות אלה קרו כבר בחודש מאי.היחלשות היורו כבר נתנה אותות חיוביים ביצוא לבריטניה ולרוסיה. בנק ING אשר פרסם לאחרונה גם הוא סקירה על יצוא הפרחים, מאשש את האבחנות הנ"ל של לשכת-המסחר, ומוסיף הערכה שמטבע היורו ימשיך להיחלש מול הדולר, ויעמוד על 1.15 €/$ בסוף השנה הנוכחית, ועל 1.10באמצע 2011. כלכלני הבנק סבורים שמגמה זו תאושש את היצוא החקלאי ההולנדי. עם זאת מזהיר הבנק מפני אשליות לגבֵּי התאוששות מהירה של כלכלות אירופה, וגם מפני עליה צפויה במחירי הדלק, שעשויה לכרסם ברווחיות ענף החממות.
יצוא פרחים וצמחי-נוי מהולנד בחודש יוני , ומצטבר למחצית הראשונה של 2010
| € מחזור מכירות במיליוני | |||||
| | יוני | שינוי ב-% | ינואר-יוני | שינוי ב-% | השינוי התקופתי |
| פירוט יעדי פרחי קטיף | 2010 | מאשתקד | 2010 | מאשתקד | ב-2009 |
| גרמניה | 64,8 | 10,7% | 544,3 | 10,7% | -3,5% |
| בריטניה | 43,5 | 15,0% | 288,7 | 6,0% | -22,2% |
| צרפת | 31,5 | -26,9% | 229,5 | 4,3% | -8,7% |
| איטליה | 10,2 | -12,1% | 77,7 | 1,9% | -10,3% |
| בלגיה | 8,7 | 0,3% | 57,9 | 6,0% | -10,2% |
| רוסיה | 7,0 | 24,0% | 57,3 | 5,8% | -30,5% |
| שוויץ | 5,5 | 1,4% | 51,3 | 9,0% | -6,3% |
| פולין | 8,6 | 9,4% | 48,4 | 15,6% | -13,6% |
| דנמרק | 5,8 | -8,0% | 42,0 | 1,2% | -8,8% |
| אוסטריה | 4,7 | -7,2% | 41,3 | 0,1% | ? |
| שאר הארצות | 40,7 | 0,5% | 292,4 | 1,7% | -7,5% |
| סה"כ פרחי קטיף | 231,1 | 0,2% | 1.730,9 | 6,3% | -10,7% |
| סה"כ צמחי בית וגן | 155,5 | 12,8% | 1.129,8 | 6,8% | 1,5% |
| סה"כ יצוא הענף | 386,7 | 4,9% | 2.860,7 | 6,5% | -6,3% |
המקור: HBAG
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
Greenport Nederland חוקר את המתחרים
ארגון הגג של ענפי ה'בּוסתָּנאוּת' (פרחים, צמחי-נוי, ירקות, פירות, ותבלינים), 'גרין-פּוֹרט', הוא עמותה המנסה למצוא תחומים לשיתוף-פעולה בין הסקטורים השונים בענף, ובין הסקטור הציבורי והפרטי; הגוף הזה מנסה ליזום פלטפורמות לשת"פ, כמו מרכזים לוגיסטיים, וכמו מערכות להעברה הדדית של ידע.
עד כה הוא מתמקד בעיקר בטיפוח 'חזון' לשת"פ בין-מגזרי, ובהשגת הכּרה ציבורית בעצם קיומו. ראשי כל המגזרים הקשורים לענף הפרחים יושבים יחד בועדות השונות, ומגבשים מדיניות לטווח ארוך, אשר תנצל את היתרונות הגלומים בפעילות משותפת לכל אורך 'שרשרת המוצר'.
בשלב הנוכחי החליט הארגון ללמוד את הנעשה בעולם בתחום שת"פ בין-מִגזָרִי בענף (ארגונים המשלבים יצרנים, משווקים ו/או ספקי תשומות), ולבחון את האפשרויות לשיתוף פעולה בינלאומי עם ארגונים-עמיתים. הסקר מבוצע 'בהפקה' של פלורהולנד, ומאחוריו עומדים הגופים המרכזיים בענף, כמו 'מועצת הצמחים' PT, המוסד לקידום מכירות פרחים BBH, ארגון סיטונאי הפרחים VGB, ובנק Rabobank.
[הערת העורך: נראה כי בהולנד עושים כל מאמץ להעמיק את שיתופי-הפעולה בענף, כדי לשָׁמֵר את כושר התחרות של כל מי שפרנסתו מהענף. ממש ההֵפך מהתהליך הקורה בישראל, שבה הצטיין הענף במשך שנים בשת"פ בין-מגזרי, אשר קידם אותו למעמד בינלאומי מוביל; ואילו עתה, שלב אחרי שלב, מפריט הענף את עצמו לדעת.]
המקור: Vakblad vd Bloemisterij 24/06/10
מצב הרוח בקֵניה מתנייד עם שער היורו
רק לפני חודש הביעו ראשי ארגון היצואנים של פרחים וירקות מקניה "דאגה עמוקה" מהיחלשות היורו מול המטבע המקומי, השילינג הקנייתי. בשבוע שעבר הם מיהרו לשדר "אופטימיות רבה" בעקבות התחזקות מסוימת בשער המטבע. בראשית השנה קבל היצואן הקנייתי 112 שילינג לכל יורו פדיון; באמצע יוני הוא כבר פדה רק 98 שילינג ליורו; אבל באמצע יולי הגיע השער לרמה של 106 שילינג ליורו, והכל שוב נראה וורוד.
72% מסך פדיון היצוא החקלאי הטרי של קניה מגיעים ממדינות גוש היורו; כ-25% נמכרים בפאונד בריטי, ורק 3% נמכרים בדולר אמריקני. אשתקד, בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, היה הפדיון הכולל של היצוא הזה 71.6 מיליארד שילינג, ששוויים היה כ-895 מיליון $. היתה זו ירידה שנתית של 15%- בכמות, ושל 3%- בפדיון במטבע מקומי. הפרחים היוו כ-52% מסך היצוא, והשאר הגיע מירקות ופירות. הבנק העולמי, בסקירה חצי-שנתית, העריך שהמשבר ביוון והיחלשות מטבע היורו עשויים לגרום לקיטון בשיעורי היצוא החקלאי מקניה.
[גם בנק הולנדי מוביל העריך לאחרונה שהיורו ימשיך להיחלש; ראו ידיעה במדור 'בשוקי הפרחים' שלעיל] אבל ראש ארגון היצואנים הקנייתים FPEAK, ד"ר סטפן מְבִּיתִ'י, מעדיף לראות את ההתפתחויות האחרונות ולדבוק בגישה אופטימית. נקווה שהוא אמנם צודק.
[כפי שכבר נאמר כאן בכמה הזדמנויות, השפעת היחלשות שער היורו על כלכלת הענף של מדינות המייצאות להולנד היא מורכבת וקשה לחיזוי: מצד אחד התמורה הריאלית לכל יורו פדיון יורדת, ומאידך כושר התחרות של היצוא ההולנדי גובר, והביקוש לתוצרת עולה, מה שמביא לעליית מחירים במכרזות]
המקורות: Business Daily 15/06/10 + Capital Business 20/07/10