חדשות פלורהולנד
עלייה ברמת שביעות-הרצון של מגדלים משֵׁירותי פלורהולנד
בחודש יוני השנה התבקשו המגדלים המספקים לפלורהולנד להשתתף בסקר ולהביע דעתם על השירותים שהם מקבלים מפלורהולנד. 23% מתוך 5,500 המגדלים נענו לקריאה וענו לשאלון דרך האינטרנט [שיעור ההיענות בישראל היה גבוה מהממוצע: 28%].
פלורהולנד מתייחסת ברצינות לתוצאות המשאל. בעקבות המשאל הקודם (הראשון) שנערך ב-2011 הוסקו מסקנות וננקטו פעולות נרחבות לשינויים בהתאם לרצון המגדלים, כפי שהשתקף מהסקר: מעורבות החברים בהחלטות, הספקת המידע, ביצועי 'קונקט', ניקיון הדליים והעגלות, תקשורת עם מנהלי הלקוחות, בקרת איכות, והטיפול בתלונות.
בסקר הקודם הייתה רמת שביעות הרצון הכללית 58%; בסקר הנוכחי היא עלתה ל-66%. המגדלים רואים בפלורהולנד ספָּק אמין של שירותים, אך גם גוף בירוקרטי ומסורבל.
בטחון התשלומים הוא המניע החשוב למגדלים לשווק עם פלורהולנד, עוד יותר מאשר לפני שנתיים.מעורבות והשפעה חשובים מאוד למגדלים. לכן נקטה פלורהולנד בשינויים מבניים משמעותיים, בצורת שינוי מבנה ייצוג המגדלים לפי קבוצות-מוצר (ועדות המוצר FPC במתכונת החדשה), ועדים-מייעצים בארצות-חוץ RAC, ומועצות מייעצות לפרחים ולצמחים, וכולם נתמכים ברשת החברתית Community. כל אלה הביאו לעלייה מסוימת ברמת שביעות הרצון בנושא המעורבות. פלורהולנד רואה לעצמה חובה להמשיך במאמץ שיממש את הציפיות מהצעדים שננקטו.השירותים הלוגיסטיים, ויחסם של עובדי שירותים אלה זכו להערכה גבוהה יותר, לעומת הסקר הקודם.הטיפול בתלונות ופתרון-בעיות עדיין לא נמצאים ברמה הרצויה, בעיני המגדלים; למרות שמספר התלונות היה קטן יותר מאשר ב-2011.שביעות הרצון משירותי 'קונקט' היא נמוכה. בעיקר סביב הצורך של מגדלים בהתנהלות 'פּרוֹאָקטיבית' יותר [כלומר: הם מצפים מהארגון ליזום ולתכנן מראש].שביעות הרצון מהספקת מידע עלתה לעומת 2011. אולם עדיין מציינים מגדלים רבים שהם מקבלים מידע שאינו רלוונטי עבורם, ו/או שהוא מועבר בשפה שאינם מבינים. ברור שנושא זה זקוק ליותר תשומת-לב.
הנהלת פלורהולנד רואה מחובתה להמשיך ולשפר את השירותים בהתאם לציפיות של המשתמשים בהם. בסתיו הקרוב יימסר מידע אודות הצעדים המעשיים שיינקטו כדי להשיג יעדים אלה.
המקור: FH Nieuws 05/09/2013
פלורהולנד נפרדה סופית מטימו הוחס
ביום חמישי האחרון נפרדו אנשי פלורהולנד מטימו הוחס בקבלת-פנים רבת משתתפים בריינסבורג.
היו"ר ברנרד אוסטרום תיאר את טימו: "פצצת אנרגיה זוהרת ורבת השראה" ואמר כי "טימו היה המנהל שפלורהולנד הייתה זקוקה לו בשנים האחרונות.
כזכור, טימו הוחס עזב לטובת ניהול חברת הרכבות ההולנדית. בדברי פרידתו אמר שהוא עוזב "בלב כואב". בראיונות שהעניק לאחרונה הוא סיפר שפלורהולנד "הייתה לחלק ממני בשבע השנים האחרונות, ומילאה את ישותי יום-ולילה. היה לי הכבוד לעבוד עם עמיתים גאים בארגון שלהם.
" עם זאת הוא הבהיר שלא הרגיש כאילו "הארגון זה אני". "מהלך קבלת החלטות בקואופרטיב הוא לעתים אטי, אבל הוא מאלץ אותך להקשיב, ולייצר מישור פעולה אשר יהיה לטובת הארגון.
רוב השגיאות שנעשו בקואופרטיב נגרמו בגלל חוסר הקשבה מספקת." טימו מאמין שהארגון שהוא עוזב מוכן לאתגרים העומדים בפניו, וכי פלורהולנד חייבת להמשיך ולהשתנות.
פלורהולנד מחפשת, כידוע, מחליף חיצוני להוחס. כמנכ"ל זמני בפועל מכהן עתה רנס בוכוואלדט, עד סוף השנה הנוכחית [ראו ידיעון מס' 27].
המקורות: Vakblad vd Bloemisterij 30/08+06/09/2013 + FH Magazine #8-2013
לרגל העומס סביב חגי תשרי, ולרגל גיוס-פתע למילואים של 'דור ההמשך', טרם הוכנו הדיווחים מישיבת 'הוועד המייעץ האזורי' RAC, ומרשמי ההשתתפות ב'מועצה המייעצת' בהולנד. אלה יובאו כאן בידיעון, בלי נדר, 'במהלך החגים'.
נמסר ע"י ירון, בשם 'חוגים המקורבים לוועד'
מחפשים פתרונות למכירה ישירה ללקוחות מחוץ להולנד
בשבוע האחרון של אוגוסט ביקרה בישראל משלחת מפלורהולנד, שבאה ללמוד את הצרכים והשאיפות של מגדלי ישראל בתחום העסקאות הישירות והמכירות ללקוחות מחוץ להולנד.
הרקע הוא מאמצים של פלורהולנד למנוע 'בריחה' של מסחר ממסגרת פלורהולנד, לטובת סחר ישיר עם מדינות בהן הקונים אינם יכולים לעבוד ישירות עם פלורהולנד. פלורהולנד, בעקבות לחץ של 'הוועד האזורי' של קניה, מנסה לתת מענה כספי וטכני לבעיה, והביקור הנוכחי היה חלק מתהליך הלימוד, בדרך ליצירת פתרונות.
הנציגים [בתמונה] היו מרקו ואן דר סאר Marco van der Sar, האחראי למכירות בינ"ל בפלורהולנד/קונקט, ומוניק היימסקרק Monique Heemskerk מנהלת לקוחות בתחום הרשתות והסיטונאים ב'קונקט'.
מוניק, שזה לה הביקור הראשון בישראל, סיכמה את התרשמותה במכתב אישי, בו היא כותבת, בין השאר:
ראשית אציג את עצמי: התחלתי לעבוד במכרזת אלסמיר (אז VBA) לפני 28 שנים, כמבקרת איכות. אז עברו בין ידי הרבה מאוד פרחים, בעיקר ציפורן, מישראל, שהייתה המקור העיקרי לפרחי-יבוא. אחרי כמה שנים עברתי לתפקיד כרוז בשעון הצמחים. דרך תפקידים מסחריים וניהול פרויקטים, מאחורי עכשיו 8 שנים מעניינות של תפקידי ניהול שונים ב'קונקט'.
לפני שנתיים התבקשתי לבנות את תפקיד מנהלי לקוחות מול הקונים. בתפקיד זה למדתי היטב להכיר ולאפיין את הלקוחות של המגדלים ההולנדים. החברוּת של מגדלים 'בינלאומיים' מחייבת אותנו להבין אילו לקוחות משרתים את האינטרסים של מגדלים מארצות אחרות. זה מה שהביא אותנו לישראל.
פגשנו הרבה מגדלים, יצואנים, ולקוחות בשוק המקומי. היו אלה שיחות חיוביות ביותר, וקבלנו מושג אודות המטרות והשאיפות של הסקטורים השונים הללו. לאחר הביקור אני יכולה לסכם מה הרשים אותי ביותר בישראל:המגוון הבלתי רגיל, והכוח העצום של מבחר המוצרים העשיר והרחב.האווירה הידידותית ורמת שיתוף הפעולה בין המגדלים שלנו.הכנסת האורחים הלבבית, תמיד עם כיבוד טעים, לה זכינו בכל מקום.היחסים ההדוקים של המגדלים עם שותפיהם בשרשרת המוצר, וגם עם הלקוחות שלהם.האור והצבע המיוחדים של המדבר.האווירה הידידותית והמודרנית המיוחדת של העיר תל-אביב, והיופי של יפו.
ומה למדנו מהביקור הזה?המבחר העשיר של פרחי ישראל הוא ערך מוסף חשוב ביותר ללקוחות ההולנדים, אך גם לשווקים המתפתחים במזרח אירופה.ישראל, עם המבחר וקשרי התרבות והמסחר שלה, יכולה למלא תפקיד מפתח בשווקים המתפתחים האלה גם עבור יצרנים בהולנד ובאפריקה.הבנו את הסיכון הגדול שבשינויי שער המטבע, ובתלונות איכות ביעד רחוק.הבנו את יחסי הגומלין בין היצוא לשוק המקומי, ואת הדילמות בפניהם עומדים המגדלים המנסים לשמור על נאמנות ללקוחותיהם.למדנו על התוצאות שנגרמות ע"י השינויים בשוק ובפלורהולנד (מעבר משעון למכירה ישירה) ומה נעשה עכשיו?בחודשים הקרובים ננקוט צעדים קונקרטיים לקשור יותר טוב את ההיצע הישראלי אל פלורהולנד.אנו נפעל בתיאום מלא עם הצוות המקומי (דורקה, ירון, ועדה) תוך עדכון מתמיד.נעביר למגדלים יותר מידע דרך ביקורים אצלם, או ביקורים שלהם בהולנד, בנושאים כמו תווית 'סחר הוגן' למשל, וכיו"ב.
אני מזמינה כל מגדל לפנות אלינו בשאלות ובקשות באמצעות מנהלי-הלקוחות ירון, עדה, ודורקה.
'סיפורי-סבתא', או: "הדבר היה ככה" ארבעים שנות…
לפני שבועיים פתחנו בסדרת 'סיפורי סבתא' שתביא פרקים חשובים או סתם מעניינים מימי ראשית הדרך המשותפת של מגדלי הפרחים בישראל עם מכרזות הפרחים ההולנדיות. בימים אלה ימלאו 40 שנה לתחילת המסחר בפרחים ישראליים במכרזת הפרחים באלסמיר. ללא ספק נקודת ציון ראויה למבט נוסטלגי לאחור. עבור פלורהולנד מסמל מועד זה לא רק את תחילת שיתוף הפעולה עם ישראל, אלא גם את נקודת התפנית המשמעותית ביותר בתולדות המכרזות: ראשית המסחר בפרחים שאינם הולנדים, והפיכת המכרזות לארגון בינלאומי. למעשה שיתוף הפעולה החל כבר בעונת 1972/3; כלומר לפני 41 שנים. אבל בעונה הראשונה היה זה ניסוי מבוקר, בו המגדלים לא היו באמת חשופים לתנאי השוק. אז גם עוד לא הייתה התחייבות הדדית לטווח ארוך.
וותיקי המגדלים אשר יסכימו לתרום סיפורים משלהם – יבורכו!
התקשורת בסגנון שנות השבעים
מספר חומי ינאי, עורך הידיעון, מי שהיה אז הנציג-המתאם באלסמיר, מטעם מועצת-הפרחים ואגרקסקו: למי שגדל לתוך עידן האינטרנט יהיה זה ממש קשה להאמין; אך גם לנו, הקשישים שזכו ללמוד בביה"ס כשבשולחן היה חור עבור קֵסֶת (בקבוקון) הדיו, כבר קשה לדמיין כיצד התנהלה התקשורת בין המכרזה למגדלים בישראל לפני ארבעים שנה.
שיחה טלפונית בינלאומית מהולנד לישראל הייתה מבצע שכרוך בהמתנה של שעות לצלצול-חוזר מהמרכזייה הבינלאומית; גם העלוּת הייתה כמובן כבדה ביותר.התקשורת הכתובה היחידה שהייתה אפשרית אז היה הטלקס [בתמונה]. כמובן שבהולנד לא היה טלקס בעברית. רוב המגדלים באותם ימים לא קראו אנגלית. הודעות מהירות שלחנו אפוא בעברית כתובה באותיות לטיניות (ניסיתם פעם? זה מבצע מגוחך למדי…). אבל גם מכשירי טלקס היו רק בבתי האריזה האזוריים, וההודעה הגיעה לידי המגדל עם נהג האיסוף, בד"כ למחרת היום.מכשירי פקסימיליה טרם הומצאו אז. זכורה לי תערוכת ציוד-משׂרדִי באמסטרדם בסוף 1974 שבה הוצגה לראשונה באירופה מכונת 'טלֶקוֹפּי', מה שהתפתח אח"כ לפקס. התקשרנו עם היצרן, וערכנו ניסוי של העברת מסמך – שטר-מטען-אווירי – מתל-אביב לאלסמיר. התהליך ארך כ-15 דקות, והמסמך התקבל בלתי-קריא.נסיעות לחו"ל היו אז 'מבצע של פעם בחיים' עבור חקלאי קטן מישראל. גם לאחר שחלפה תקופת מלחמת יום כיפור והחיים שבו למסלולם, הצליחו רק מגדלים בודדים להגיע לביקור בהולנד. אפשר לומר שכל המגדלים למדו להכין את פרחיהם לשעון מבלי שזכו לראות בעיניהם איך זה עובד בפועל.העברת נתונים בין מחשבים החלה אז להתפתח. חב'IBM פיתחה את הנושא, אך טרם ניסתה את הפעולה בין יעדים ביבשות שונות. אולי תתפלאו לדעת כי הניסוי הראשון בעולם של העברת נתונים בין-יבשתית ע"יIBM נערך ע"י העברה של נתוני המכירה היומיים בין אלסמיר לתל-אביב. למחשב הענק הוזנו אלפי כרטיסים מנוקבים, והוא קרא אותם והעבירם למחשב ענק אחר בת"א. תהליך שארך כשעתיים, למרות שהיו אז פחות ממאה מגדלים ישראלים פעילים באלסמיר. להעברה הניסיונית הגיעו במיוחד בכירי IBM מלונדון.כמובן שמשלוח תמונות להמחשה היה מבצע בלתי-מעשי. להמתין עד שיושלם צילום כל הסרט, ואז להמתין לפיתוח, ועד ששלחת בדואר תמונה – עברה חצי עונה. לבקשתי אושרה לי רכישת מצלמת 'פולארויד', שהייתה אז שיא הטכנולוגיה, ובה הנצחתי אירועי-איכות קיצוניים. את התמונות קבלו המגדלים בארץ, במקרה הטוב, כעבור שבוע.גם מכונת כתיבה בעברית לא הייתה בנמצא באלסמיר; לא היה טעם לקנות כזו, מאחר והכותב היחיד, עבדכם הנאמן, לא ניסה מעולם להקליד…
הפתרון שמצאנו כדי לתקשר ביעילות עם המגדלים היה יצירתי:
בהולנד כבר היו בשימוש אז מכונות צילום מסמכים יעילות. מכשיר בגודל של טרקטור קטן היה מסוגל להגדיל ולהקטין, ולפלוט עותקים במהירות סבירה. את המידע למגדלים כתבתי אפוא בכתב יד, בעט שחור. התאמנתי בכתיבה ברורה, וגם כתבתי באותיות גדולות, שאח"כ צולמו בהקטנה, כדי להכיל יותר מידע בכל עמוד. את המכתב – בד"כ פעם בשבוע, ולעתים פעמיים – שִׁכפלנו לפי מספר המגדלים שסיפקו אז תוצרת לאלסמיר. הכנו מעטפות גדולות וחזקות, ולכל בית-אריזה אזורי הכנסנו מכתבים לפי מספר המגדלים שקשורים אליו. את המעטפות מסרנו לטייסי אל-על במטוסי המטען שהובילו את הפרחים להולנד, והם העבירו אותן לידי נציג אגרקסקו כשנחתו חזרה בנתב"ג. באמצעות משאיות הובלת הפרחים הגיעו המעטפות לכל בית אריזה, ומשם חולקו למגדלים ע"י נהגי איסוף התוצרת. כל מגדל קִבּל את המידע, יחד עם שאר מסמכי המכירה שהוכנו במועצת הפרחים, בתוך יום-יומיים מרגע שנכתבו באלסמיר. הייתה זו הדרך המהירה והיעילה ביותר שעמדה לרשותנו אז, והיא פעלה 'כמו שעון'.
בזכות המורים שלנו בביה"ס היסודי בנהלל, אשר הקפידו ללמד אותנו 'כתיבה תמה' – הצלחתי גם לייצר מכתבים קריאים וברורים, שהמגדלים קראו אותם ברצון. עם זאת, עד היום אני מתפלא כיצד קלטו המגדלים שלנו את הדרך הנכונה לשווק פרחים במכרזות מבלי שהייתה להם הזדמנות לראות אפילו פעם אחת כיצד העסק עובד שם…
אגב, 'עכשיו כבר אפשר לגלות': התקשוֹרת המוטסת עבדה גם בכיוון ההפוך. את העיתון היומי שלנו, ולפעמים גם קופסת זיתים או שקדי מרק שלא ניתן היה להשיג בהולנד, שלחו אלינו בני משפחתנו מרם-און בתוך ה'טריוול' עם הוורדים. לא היתה דרך מהירה מזו אז, וכנראה גם כיום.
בשוקי הפרחים באירופה
חודש אוגוסט, למרות החופשות, ולמרות החום היחסי, הסתכם בפלורהולנד בעליית מחירים של פרחי קטיף (11%+), שנבעה בעיקר מירידה בכמויות (9%-), ומהביקוש הער בסוף החודש לקראת יום חידוש הלימודים ברוסיה ושכנותיה.
בשבוע 35 ירדו מעט מחירי הפרחים בשעונים לעומת שבוע 34 (3.3%-) תוך ירידה קלה בכמויות (2.2%-).
המחיר הממוצע הכללי לפרחי קטיף בשעונים היה דומה לאשתקד (1%-), בכמות פחותה (7%-).
כמה פרחי-קיץ הולנדים גרפו מחירים מצוינים; ביניהם: קורטם, כף הקנגורו, וכלנית. כמוהם גם גרברה.
גם כמה מוצרים ישראלים הניבו תוצאות טובות למגדל: אקליפטוס, פיטוספורום, רוסקוס, וסולידגו. ואילו הגיפסנית, המגינית, ואראליה פדו מחירים נמוכים מאשתקד.
בשבוע 36 עלו מחירי פרחי הקטיף בשעונים לעומת שבוע 35 (3.1%+) תוך עלייה קלה בכמות (1.7%+), וחזרו לרמה של שבוע מס' 34. בהשוואה לאשתקד הייתה רמת המחיר נמוכה מעט (2%-), בכמות כללית נמוכה עוד יותר (6%-).
מזג האוויר היה נוח בשבוע שעבר, בהמשך השבוע מסתמנת התקררות ברוב חלקי אירופה, עם ימי גשם לפרקים. אך הטמפרטורות עדיין נוחות. במוסקבה ובאוסלו כבר יהיה קריר, ואילו במדריד – עדיין קיץ.
המקורות: FH prijsinfo wk 35 + CNN Weather + FH Eelde Newsletter wk 36 + FH Maandbericht Aug
מבזק ידיעות על מבחר פרחים – חדשות מ'קונקט'
מזה מספר שבועות אנו מאחדים את דף הידיעות של 'קונקט', שיצא לאור פעם בשבועיים, אל תוך הידיעון. את המדור הזה כותב עבור הידיעון חירט-יאן יונגריוס Gert-Jan Jungerius האחראי לקשר עם מגדלי ישראל ב'קונקט'. בגִרסה האנגלית הוא מדווח למגדלים באפריקה, איטליה, ודרום אמריקה. מתוכה אנו מתרגמים לעברית את החלקים המעניינים למגדלים בישראל, ואשר טרם הופיעו בידיעון.
השבוע האחרון היה 'חזק'. מחירי השעונים היו טובים; יש לנו תחושה שהביקוש גדל בקצב מהיר יותר מההספקה. ישנם קצת חששות מבעיות איכות בתוצרת שמגיעה ממזרח אפריקה, מאחר ועכשיו עונת הגשמים שם. כשהביקוש חזק גם תוצרת פחות-טובה מקבלת מחיר, אבל אז הצרכנים מתאכזבים, וזה מזיק. מרוסיה מדווחים על מכירות מוצלחות ביום החזרה ללימודים, 1 בספטמבר. הצלחה כזו יוצרת בד"כ אווירה חיובית גם להמשך המכירות. בזמן הביקוש הטוב הסיטונאים אינם חוששים ומוכנים לשלם מחירים טובים.
הרשתות נאבקות עתה להשלים הסכמים. הסיטונאים והשעונים החזקים מפריעים להם בימים אלה, כי המגדלים פונים אל האפשרות הטובה ביותר. יש להניח שבקרוב מאוד השוק 'יתקן את עצמו' ויתאזן. בחזית המכירות הישירות מחליפים הצעות מחיר, אבל החלטות לגבי תקופת החגים הקרבה אינן מתקבלות עדיין. עם-זאת – השבוע התקבלה פנייה ראשונה לקראת יום-האם בבריטניה (30/03/2014) …
אנו מרגישים דרישה הולכת וגוברת לתוצרת עם מותג/תווית 'מסחר הוגן' Fair Trade; במיוחד בוורדים. אין ספק שמגמה זו תלך ותתחזק במהלך 2014.
ההספקה מאפריקה נמוכה יחסית, בגלל עונת הגשמים, ומישראל הייתה עכשיו ירידה בגלל השוק המקומי החזק לקראת ראש השנה. גם מספרד ההספקה נמוכה, והיא צפויה להתחדש במחצית השנייה של ספטמבר. מתורכיה החלו להגיע הזֵרים המוכנים של ענפי-עצים לקראת חגי דצמבר.
ביום שלישי שעבר ערכה נציגות 'אביב' חגיגת ראש השנה לצוות שלהם ולבאים אתם בקשרים. הייתה הרצאה של רב, אשר הסביר את מנהגי החג ביהדות, וזכה להתעניינות רבה. גם הכיבוד היה מעולה.
'ערבה אופטימום' חנכו לאחרונה אתר אינטרנט חדש באנגלית, עם קטלוג מוצרים www.aravaflowers.co.il
המקור: Connect International Sales 06/09/2013
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
'מלחמת פרחים אווירית' בין הולנד לגרמניה
חברת התעופה 'לופטהנזה' הגרמנית, פנתה לרשויות המשפט בהולנד בתלונה על כך שרשות התעופה ההולנדית מונעת ממטוסיה, שלא כדין, לפרוק מטעני פרחים מדרום אמריקה בנמל התעופה סכיפהול.
הרשויות בהולנד אסרו כבר בסוף 2011 פריקת מטענים שמביאה 'לופטהנזה' מאקוודור וקולומביה בטענה של הפרת זכויות-נחיתה, ופגיעה בזכויות של KLM. זאת לאחר שהגרמנים החלו לנחות בקוסטה-ריקה בדרך מקולומביה, כדי להתחכם ולעקוף את הסכמי התעופה ההדדיים. בית המשפט בהולנד קבע אז כי זו 'נחיתה טכנית' ואינה משנה את העובדה שהמטוס מביא מטען ממדינות שאין לו זכויות להוביל מהן ישירות להולנד.
'לופטהנזה' מביאה אפוא 3-4 פעמים בשבוע פרחים מאקוודור וקולומביה לגרמניה, ומסיעה אותם במשאיות להולנד [וכמובן, רובם חוזרים אח"כ שוב לגרמניה במשאיות של יצואנים הולנדים…]
הצעד הנוכחי ננקט לאחר שהטיפול בנושא זכה כנראה לסחבת מכוונת, בהליך שיעביר את הסוגיה לדיון באיחוד האירופי, וזה יארך מספר שנים. ['סחר חופשי' כבר אמרנו? וזאת בין שתי מדינות חברות באיחוד האירופי…]
המקורות: Vakblad v d Bloemisterij / Airliners.de 05/09/2013