חדשות פלורהולנד
'היריד המסחרי העונתי' של פלורהולנד בנאלדוויק
בימים רביעי עד ששי, 19 עד 21 במרץ, יתקיים בנאלדוויק FloraHolland Seasonal Trade Fair – היריד המסחרי העונתי של פלורהולנד. זהו שם חדש לאירוע 'היריד המסחרי בנאלדוויק'. החלפת השם נועדה להדגיש את האופי העונתי של יריד זה, המתמקד במוצרי העונה הקרבה, עונת האביב.
היריד ישתרע על-פני כ-11,000 מ"ר של תצוגות; חברי וספקי פלורהולנד יציגו שם את מוצריהם שיהיו זמינים בעונת האביב, ואת כל החידושים המתוכננים.
ההרשמה למציגים אמורה הייתה להיסגר ב-1 בדצמבר [אנו מאמינים שנפלה טעות, משום שההודעה על כך יצאה ב-28 בנובמבר] המעוניינים יפנו את מנהלי הלקוחות, או ימלאו וישלחו טופס הרשמה (באנגלית) הנמצא בקישור זה.
המקור: FloraHolland News 28/11/2013
מכינים היטב את המעבר מבלאסוויק לנאלדוויק
ההחלטה לסגור את פעילות השעונים במכרזת בלאסוויק ולהעביר את פעילותם למכרזת נאלדוויק בעוד כשנה, במסגרת תכנית 'קומפָּס' להיערכות-מחדש [ראו בידיעון מס' 43] יצרה גל של חששות בקרב קהל הלקוחות של המכרזה. כידוע, לקוחות בלאסוויק הם ברובם בעלי חנויות פרחים או מרכזי-גינון בשוק המקומי. היו מביניהם שכבר החלו לבדוק את האפשרות לעבור למכרזת 'פלנטיון' העצמאית, שגם היא משרתת את לקוחות השוק ההולנדי [מה שהביא את הנהלת 'פלנטיון' להכריז פומבית שהם רצויים שם, כמובן…]
הנהלת פלורהולנד החלה מיד בצעדי הסברה בקרב קהל הקונים של בלאסוויק, והפעילה פורום משותף עם נציגי לקוחות [מה שמכנים בהולנדית 'תיבת תהודה'], כדי לעבד במשותף תכנית פעולה שתתאים לסוג זה של לקוחות. הדרישה הראשונה שהעלו חברי הפורום הייתה הפצת יותר מידע על פרטי התכנית בקרב הלקוחות. ואכן, הוחל מיד בהפצת מידע בכתב, ואורגנו סיורים מודרכים בנאלדוויק.
התכנית להעתקת הפעילות לנאלדוויק כוללת ייסוּד והפעלה של 'שעון פלוריסטים', בנאלדוויק. כלומר שעון שפעילותו תותאם במיוחד לצרכי הלקוחות הקטנים בשוק המקומי, שימשיכו ליהנות מיתרונות 'מכרזה קטנה' כפי שפועלת כיום בבלאסוויק ובאילדה, אבל ייהנו גם מהמבחר הגדול של מוצרים המצוי בנאלדוויק. נמסר כי מגדלים רבים הביעו עניין להפוך לספקים של 'שעון הפלוריסטים', בו הם רואים הזדמנות מעניינת להגיע אל הקונים של 'מוצרי נישה'. להלן כמה מהחידושים המתוכננים, כפי שנמסרו לידיעת הלקוחות:
מיקומה של מכרזת נאלדוויק הוא רק 27 ק"מ ממיקום מכרזת בלאסוויק. מערכת הכבישים באזור נמצאת בתהליך שִׁדרוג אשר ישפר את הנגישות.אולם 'שעוני הפלוריסטים' יכלול שלושה שעונים (כמו בבלאסוויק כיום – בתמונה), ויימכרו בו פרחים וצמחים.באולם זה ימשכו המכירות תוך כדי הצגת המוצרים בפועל לפני השעון.תעריפי השימוש בשעון לקניינים יישארו כפי שהם כיום בבלאסוויק.שעות ההפעלה וסל השירותים הלוגיסטיים הנהוגים כיום בבלאסוויק יימשכו כפי שהם גם בנאלדוויק.פלורהולנד עומדת להשקיע אמצעים רבים ויקרים כדי להפוך את 'שעון הפלוריסטים' למרכז החשוב של השוק המקומי, ולהנגיש את כל המבחר האפשרי אל הקונים הקטנים.
ראוי לכל מגדל המספק מוצרים 'מיוחדים' ו/או איכותיים לעקוב אחר האפשרויות הטמונות באתר החדש ההולך ומתארגן בנאלדוויק.
המקור: Nieuwsbrief Bleiswijk 11+21/11/2013
'סיפורי-סבתא', או: "הדבר היה ככה" – ארבעים שנות…
מבט אישי על 'התופעה הישראלית'
אנדרה מולדר Andre Mulder [בתמונה] מי שהיה המנכ"ל הכל-יכול של מכרזת אלסמיר במשך שנות-דור, (אשר פרש לגִמלה-מוקדמת בסוף 1997) הוא אולי זה שיותר מכל אדם אחר גרם לקליטת פרחי ישראל במכרזות ההולנדיות. כיום, במלֹאת ארבעים שנה לכניסת פרחי ישראל למכרזות, הוא נהנה לספר לנו מעט על החוויות האישיות שלו מהמפגש עם ענף הפרחים בישראל, ועל העולם המוזר שנגלה לו באותם ימים רחוקים, ושלח לנו כמה 'הבזקי-זיכרון'.
הבזק-זיכרון ראשון:
בסוף 1970 או תחילת 1971 הייתי מנכ"ל צעיר ('אפרוח' בן 30) של מכרזת Bloemenlust באלסמיר (אשר כבר היתה בתהליך של מיזוג עם המכרזה השנייה באלסמיר, CAV, והקמת המכרזה המאוחדת VBA באתר הנוכחי, שנחנך ב-1972). יום אחד קרא לי אחד ממנהלי העבודה וסיפר לי על "טיפוס חשוד שמסתובב כאן ושואל יותר מדי שאלות".
יצאתי ופגשתי ג'ינג'י מבוגר, גבה-קומה, שדיבר הולנדית במבטא קצת מוזר. מסתבר שהיה זה מקס וויל, ישראלי יליד הולנד, שקידם את יצוא הפרחים מישראל. הזמנתי אותו לכוס קפה, ושמעתי ממנו לראשונה על ייצור פרחים ליצוא בישראל. הוא הציע לנסות להביא אלינו פרחים מישראל לשיווק. למיטב זכרוני הוא גם סיפר שכבר פנה למכרזת ווסטלנדCCWS אך הם לא היו מעוניינים.
מקס הציע לנו לקבל 'פרחי-קיץ' באמצע החורף! לא ידעתי בכלל שקיימים דברים כאלה.
דברתי על כך עם חברי מועצת המנהלים. וצריך להבין: באותו הזמן היינו חלוצים וכבר 'ייבאנו' פרחים: פרזיה וחרציות מווסטלנד, וצבעונים מריינסבורג… מה שנחשב 'מהפכני' בעיני רוב המגדלים שלנו.
איש מהם לא היה מעולם בישראל; אבל היתה להם סימפטיה ל'ארץ הקדושה', ולסיפורי מלחמות הגבורה של מדינת היהודים, ולמסורת הסוחרים היהודים בהולנד.
ואמרנו: הבה ננסה!
לא עברו מספר שבועות ומשלוחים ניסיוניים החלו להגיע.
הבזק שני:
ב-1972 הוזמנתי לישראל לביקור היכרות ראשון עם מגדלים, עם נציגי הממשלה, ועם צוות מועצת הפרחים. לא ידעתי כיצד להתכונן לביקור כזה, ומה מצפה לי שם.
במטוס בדרכי לישראל שיננתי את השמות המוזרים של האנשים שהייתי אמור לפגוש; שמות קשים להיגוי לדובר הולנדית, כמו: יהלומה שחורי, אריק נחמקין, חגי גורן, יוחנן בי-לב, מיקי בן-שלמה, ועוד… הופתעתי למצוא ברשימה כי בישראל ישנם אנשים ששמם ישראל או ישראלה. שמות שכולם נשמעו כ"כ זרים ומוזרים, וכולם הפכו לידידי הקרובים במשך הזמן.
זכור לי שבאתי לפגישה עם נציגי מגדלים במשרדו של ראש תנועת המושבים, נחמקין (שיותר מאוחר היה שר החקלאות). בשלב מסוים הוא קם מכיסאו וגיליתי שהוא לבוש במכנסיים קצרים. הייתי בהלם.
בִּקרנו הרבה מגדלים, וחלקם לא הבינו מילה באנגלית. להפתעתי גיליתי שעם מגדלים רבים אני יכול לתקשר בשפת אִמָם, כלומר צרפתית, או ספרדית, וגם גרמנית (ואפילו הולנדית!) זו הייתה עבורי הפתעה גדולה…
מהעבודה בתקופת ההִתמחוּת שעשיתי כשהתקבלתי לעבודה במכרזה רכשתי מיומנות לאחוז אגד וורדים ביד ולהרגיש מיד אם יש בו פחות מעשרים גבעולים. כאשר הדגמתי את המיומנות הזאת בעת ביקור בבית האריזה של מגדל – מיד נשבר הקרח, והייתה תקשורת טובה גם ללא שפת-דיבור משותפת. המגדלים היו תמיד צמאים ללמוד עוד משהו מהניסיון ההולנדי בגידול פרחים.
הבזק שלישי:
רושם עצום השאירו בי הביקורים בירושלים, בנצרת, ובכנרת, המקומות עליהם למדנו כילדים מסיפורי התנ"ך. גם הביקורים באזורי ההתיישבות החדשים בנגב ובגליל הרשימו אותי מאוד. והנופים היפהפיים של חיפה, צפת, ים-המלח, ואילת – שבו את לבי.
והפריחה הטבעית העשירה: רקפות פורחות בחורף על הגבעות, ולא בחממות! זכור לי שכאשר אשתי התלוותה אלי לראשונה לביקור בישראל היא הגשימה בפרדס בכפר-הס חלום ילדות: לאכול תפוז ישר מהעץ.
פתאום גיליתי שאלה אינם המתחרים שלנו, אלא אנו משלימים אלה את אלה. הציפורן, הוורדים, והכלניות בישראל פורחים בדיוק כאשר פריחתם בהולנד דועכת עם בוא הסתיו. ושוב, התוצרת הישראלית נעלמת או דועכת כאשר הייצור ההולנדי מתחדש באביב. התובנה הזאת, שהתחזקה ממראה העיניים בשטח, הנחתה אותי בכל המהלכים שנקטנו בהמשך.
הבזק רביעי:
בישראל הרגשתי מהר מאוד כמו בבית. התאהבתי באנשים, במנהגים, ובמאכלים הטעימים. במיוחד קסמה לי הכנסת-האורחים בבתי המגדלים; תמיד עם כיבוד עשיר ועם חמימות טבעית.
פיתחתי הזדהות עם הקהילה המקומית, שכנראה הוקרנה גם החוצה: זכור לי שבאחד הביקורים עצרנו בדרך בחנות של מושב בית-חרות לרכוש מתנות לילדים. המוכרת עִכּבה את סגירת החנות למעננו. כשניסיתי להסביר לה מה אני מחפש, היא ענתה לי פתאום: "דבר אלי פשוט בעברית; הרי רואים שאתה 'משלנו'; אל תנסה לעשות עלי רושם של תייר"…
ואמנם, ניסיתי ללמוד עוד ועוד מלים בעברית. כעבור שנים הצלחתי אפילו לשנן נאום ברכה בעברית לשלמה תירוש, אותו כתב עבורי חביב באותיות לטיניות. היה חשוב לי לדבר אל המגדלים בשׂפתם.
זכור לי היחס המיוחד לו זכיתי כנציג תעשיית הפרחים ההולנדית. בפתיחה של תערוכת פרחים בישראל (כבר אינני זוכר היכן ומתי) היו שני אורחי-כבוד: שמעון פרס ואנדרה מולדר…
אגב, שמעון פרס, הגיע לביקור באלסמיר, ולמד ביסודיות את שיטת המכרזות שלנו. הוא גילה עניין רב, והפכנו לידידים. כמוהו גם יצחק רבין ז"ל, אריק שרון, ואישים ישראלים נוספים.
חברים רבים רכשתי לי בישראל במשך השנים, ואל כולם אני מתגעגע.
כתב: אנדרה מולדר; אלסמיר, נובמבר 2013
בשוקי הפרחים באירופה
הביקוש ל'פרחים הוגנים' עולה בהרבה על ההיצע
ארגון Hivos ההולנדי, העוסק במלחמה בעוני בעולם, ערך סקר בין צרכני הפרחים בהולנד, כדי להבין את יחסם לתוויות 'ייצור ומסחר הוגנים', המעידות על ייצור תוך כדי הקפדה על זכויות העובדים ובריאותם.
הסקר מצביע, לדברי הארגון, על כך ש-8 מתוך כל 10 צרכנים בהולנד מעדיפים לקנות זר וורדים עם תווית 'מסחר הוגן', על פני זר שאינו נושא תווית כזו, וכי שלושה מתוך ארבעה צרכנים מוכנים לשלם עד 25% יותר עבור אגד וורדים כזה [יש להניח כי רוב הצרכנים ינדבו הצהרות כאלה בשמחה כל עוד אינם צריכים לשלם את המחיר בפועל…
הנושא טרם הועמד במבחן המציאות; אולם אין ספק שהמשאל מצביע על מגמה בדעת הקהל] אבל בעוד קפה, קקאו, ותה עם תווית 'מסחר הוגן' Fair Trade הפכו למוצר מדף שגרתי בחנויות, הרי שכמעט לא ניתן למצוא בהולנד זרי פרחים הנושאים תווית זו.
המצאי בשוק של פרחים עם תוויות ייצור הוגן נע סביב 1% בלבד מסך הפרחים הנמכרים בהולנד. הארגון יצא לכן במסע הסברה, כדי להגביר את מודעוּת הצרכנים והיצרנים לחשיבות של הענקת תנאי עבודה הוגנים לעובדי ענף הפרחים במזרח אפריקה.
המקור: Bloembollen Viesie 06/11/2013
מבט על העקומה הנ"ל מספק לקורא מבט-כללי על מצב השוק:
הקו האדום מסמל את רמת המחיר באופן יחסי למחיר הממוצע הכללי אשתקד. הקו הכחול מסמל את הכמויות שסופקו, באופן יחסי לאלה של אשתקד. המדד של אשתקד מופיע כ-100 נקודות (%), כך שכאשר הקווים עומדים על 100 בסולם – המשמעות היא שהמחיר או הכמות זהים לאלה של השבוע המקביל אשתקד. האיור מראה תמיד את הרמה ההשוואתית היחסית בששת השבועות האחרונים.
בטבלה משמאל מופיעים שיעורי השינוי בכמות ובמחיר, בשבוע המדווח, לעומת השבוע המקביל אשתקד. (הטבלה אינה כוללת מוצרים אשר השינויים בהם לעומת אשתקד היו קטנים).
הסבר מפורט על המשמעויות של נתוני המדד והשוואת המחירים, אפשר לקרוא בידיעון מס' 41.
בשבוע 47 היה המחיר הממוצע הכולל זהה לאשתקד; גם הכמויות היו מעט נמוכות מאלה של שבוע 47 של 2012.
עקומת-המדד הנ"ל מראה כמות כוללת בפלורהולנד שירדה ב-2%- לעומת אשתקד, ואילו בטבלת מכירות השעונים שמשמאל היתה הכמות פחותה ב-7.2%-. זה אומר ששיעור יותר גדול מפרחי הקטיף נמכר בעסקאות ישירות, ולא עבר בשעונים. הרוסקוס ירד במחיר למרות שהכמויות שלו פחתו; זה סימן מדאיג, ויש לקוות שלא יחזור על עצמו. לאוקודנדרון עלה במחיר למרות עליה גדולה בכמות; סימן חיובי בהחלט; כדאי לעקוב ולראות אם זוהי מגמה.
בשבוע 48 נותרו המחירים והכמויות של פרחי קטיף בשעונים ברמה דומה מאוד לאלה של השבועיים שקדמו לו.
בהשוואה לאשתקד הייתה הכמות הכללית נמוכה יותר (9%-), והמחיר מעט גבוה יותר (1%+).
המקורות: FloraHolland + Vakblad v d Bloemisterij
מוצרי פריחה – מבזקי מוצרים ומחקרים
אופורביה 'הרלקין אדום' Euphorbia pulcherrima Harlequin Red
(קיים בשוק כצמח עציץ, ועתה מוצע גם כפרח קטוף)
ענפים בסידור אידיאלי, במבנה ורד, בעל פרח-כפול באדום בוהק, ועלים בירוק כהה. מרשים ביותר. זמין בקונקט בלבד בכמות מוגבלת
המגדל: Kwekerij de Bonfut
קוד המוצר: 112657
המקור: Noviteiten week 47-2013