חדשות פלורהולנד
קידום מכירות לליזיאנטוס ברוסיה
ליזיאנטוס/יפעה (אוסטומה) הוא אחד המוצרים שפרצו לשוק בשנים האחרונות. זהו אחד הפרחים הבודדים שבו הן הכמות והן המחיר הראו עליה מרשימה בעשור האחרון.
זה פרח יקר יחסית, משום שהוצאות הגידול שלו בהולנד גבוהות; בעיקר האנרגיה לחימום ולתאורה. השינויים העיקריים שחלו בשיווק פרח זה התבטאו במעבר מהצבע הסגול, שהוביל בראשית דרכו של המוצר בשוק, לזנים לבנים וורודים משובחים שהתווספו למבחר, וכן במעבר מטיפוס הפרח הבודד/יחיד לטיפוס המלא/כפול, שגם זוכה למחיר גבוה יותר.
לאחרונה ניכרת מגמה של מכירת דליים עם צבעים/זנים מעורבים, שמתאימים לבעלי חנויות.
ב-2012 נמכרו בפלורהולנד כ-129 מיליון גבעולי ליזיאנטוס; מהם 124 מיליון גדלו בהולנד. כ-4 מיליון הגיעו מישראל, ועוד כמויות קטנות מבלגיה, קניה, וזימבבווה. היבוא מישראל גורם בשנתיים האחרונות למתח מתמיד מול המגדלים ההולנדים בתקופת האביב, משום שרוב היצוא הישראלי נמכר ישירות לרוסיה (בחלקו תוך תשלום עמלה כדין לפלורהולנד) ואילו למכרזות מגיעים 'עודפים', במיוחד באביב. הגל השני, האביבי, של הגידול בישראל מבשיל בפרק זמן קצר, ומפיק איכות בינונית כל זאת לצד ההספקה המסודרת והאיכותית של מגדלים מישראל לאורך כל עונת הגידול, המתקבלת בברכה. המגדלים הגדולים בהולנד, אשר השקיעו רבות בשיפור תנאי הגידול, והגיעו לאחרונה להספקה בכל תקופות השנה, מאשימים אפוא את הישראלים "בהפרעות למסחר התקין", ומנסים להטיל מגבלות על אלה מהם שאינם חברים, ו/או שאינם מספקים באופן סדיר. כמחצית מהיצוא מישראל אכן נמכר ישירות לרוסיה. הרחבת שטחי גידול מתוכננת לשנה הבאה, והיבול מיועד ברובו לשוק הרוסי. כמו-כן יש ייצור נרחב לשוק המקומי בישראל, בעונת הקיץ.
מגדלי ליזיאנטוס היו מהראשונים שהחלו בפעולות קידום מכירות ייחודיות על חשבונם. הקמפיין המתוקשר Lovelylisi עוסק בהרחבת המודעוּת לפרח ולשמו בקרב הצרכנים.
לאחרונה הוחלט למקד מאמץ שיווקי ברוסיה. בימים אלה נערך קמפיין בקרב בעלי חנויות ברוסיה לקראת פתיחת שנת הלימודים; חולקו פוסטרים שיסייעו להציג את הפרח וסגולותיו בפני הצרכנים. ב-9 בספטמבר ישתתף הפרויקט בתערוכת הפרחים הגדולה Flowers Expo במוסקבה, שם יערכו הדגמות חיות ע"י שזרי-פרחים הולנדים.
אשתקד צפו בהדגמות אלה יותר מ-400 בעלי חנויות רוסים. בספטמבר תהיה גם השתתפות בתערוכת פרחים בבלגיה.
המבצע הבא מתוכנן בהולנד עצמה: במסגרת הקמפיין 'עֱשֶׂר למורָה', מתכננים לייסד 'יום המורה' בו מעניקים למורה ציון 10 ביום ה-10/10. מקווים להחדיר להולנד את המנהג הרוסי-מזרח-אירופי היפה של הענקת פרחים למורים.
המקורות: Bloemisterij 23/08/2013 + ירון/סיכום עונה + Newsletter Lovelylisi 17/08/2013
'סיפורי-סבתא', או: "הדבר היה ככה"
ארבעים שנות… בימים אלה ימלאו 40 שנה לתחילת המסחר בפרחים ישראליים במכרזת הפרחים באלסמיר. ללא ספק נקודת ציון ראויה למבט נוסטלגי לאחור. עבור פלורהולנד מסמל מועד זה לא רק את תחילת שיתוף הפעולה עם ישראל, אלא גם את נקודת התפנית המשמעותית ביותר בתולדות המכרזות: ראשית המסחר בפרחים שאינם הולנדים, והפיכת המכרזות לארגון בינלאומי. למעשה שיתוף הפעולה החל כבר בעונת 1972/3; כלומר לפני 41 שנים. אבל בעונה הראשונה היה זה ניסוי מבוקר, בו המגדלים לא היו באמת חשופים לתנאי השוק. אז גם לא הייתה התחייבות לטווח ארוך.
אנו פותחים עתה בסדרת 'סיפורי סבתא' שתביא פרקים חשובים או סתם מעניינים מימי ראשית הדרך. וותיקי המגדלים אשר יסכימו לתרום סיפורים משלהם – יבורכו!
ההסכם הראשון
מספר חומי ינאי, עורך הידיעון:
בחורף 1972/3 הרצנו את הניסוי ע"י קומץ 'מגדלים מתנדבים' שהתלהבו מהרעיון. את ההפעלה באלסמיר ליוו 'מתנדבים' בתורנות של מספר שבועות כל אחד: מקס וייל, יוזם הפרוייקט, גבי לוקר איש מועצת הפרחים, והמגדלים אלי שטרנברג מכפר-ידידיה, ומיקי בן-שלמה מנהריה. יש לזכור שהייתה זו גם שנת ההפעלה הראשונה של 'המכרזה המאוחדת אלסמיר' VBA באתר החדש והמפואר שלה.
לאחר שהניסוי הראשוני עלה יפה, ולאחר שמגדלים רבים היו נלהבים להמשיך את שיתוף הפעולה, ולמרות התנגדות של אנשי משרד החקלאות ("לא למסור את עתידנו לידי ההולנדים"), יצאה באמצע אוגוסט 1973 להולנד משלחת מו"מ, לדון בהמשך הפרוייקט. המשלחת כללה את חיים פורת ז"ל, מנכ"ל מועצת הפרחים, את מקס וייל ז"ל שחזר אז לנהל את אגף הפרחים בשה"מ, לאחר שהקים את אגף הפרחים באגרקסקו, ועבדכם הנאמן, מגדל פרחים צעיר מרם-און שניהל את אגף הפרחים באגרקסקו בעונה הקודמת, והיה אחראי להרצת הניסוי הראשוני.
בצד ההולנדי היו היו"ר הקשיש יאן ווכמן, שיזם את איחוד שתי המכרזות הוותיקות של אלסמיר, סגנו המבוגר יאן מארסה (שהחליף אותו בתפקיד אח"כ), והמנכ"ל-המשותף הצעיר אנדרה מולדר. ברקע הייתה התנגדות חריפה ואגרסיבית של מגדלים-חברים בהולנד, שלא רצו לשתף זרים-מתחרים במכרזה שלהם. המכרזות האחרות (היו אז עוד שש) וארגון המכרזות התנגדו למכירת פרחים מיבוא.
עם כל הרצון ההדדי לקדם את הפרויקט, האווירה בשיחות הייתה טעונה – כל צד וסיבותיו עמו. נוצרה חשדנות הדדית, ושלושה ימי דיונים הובילו למבוי סתום. עם היד על הלב – אינני מצליח להיזכר כיום על מה נסבו חילוקי הדעות… אני מאמין שהוויכוחים היו על הסדרים למקרה של הפרת ההסכם, או סיומו.
בהפסקה לפני הדיון המסכם, שעמד להיות 'פיצוץ השׂיחות' פניתי לעמיתי אנדרה מולדר, אותו הספקתי כבר להכיר היטב מביקוריו בישראל ומהרצת הניסוי המשותף, והצעתי שנבקש מ'הזקנים' לתת לנו הזדמנות לעבד ביחד טיוטת הסכם. המבוגרים שמחו להצעה, באין חלופה טובה יותר. חיים ומקס חזרו למלון באמסטרדם, ואנדרה ואנוכי, שני ה'ילדים' (שנינו היינו אז בראשית שנות השלושים לחיינו) יצאנו למסעדת 'דרכט' שעל שפת האגם באלסמיר. ישבנו בערב בחוץ עד שהשמש של חודש אוגוסט שקעה אחרי 10 בלילה, והגענו להסכם מסגרת פשוט וכוללני, אותו רשם אנדרה בכמה משפטים על גבי מפית-נייר של המסעדה. כשחזרתי למלון בשעה מאוחרת מצאתי את מקס ואת חיים יושבים בלובי וממתינים לי במתח רב… נדרשו חמש דקות בלבד לתאר להם את ההסכם ולקבל את הסכמתם הנלהבת.
למחרת בבוקר התכנס הצוות המלא באווירה חגיגית, נלחצו ידיים והורמו כוסיות, והפרוייקט יצא לדרך. חיים ומקס חזרו ארצה, ואני נשארתי עוד יומיים כדי למצוא דירה למשפחתי ובית-ספר לילדי, וכעבור חודש כבר היינו שם כל המשפחה לפתיחת העונה המסחרית הראשונה של פרחי מגדלים מישראל בשעוני המכרזה.
את המפית עם סעיפי ההסכם לא השׂכלנו לשמור; אבל היא שימשה בסיס להסכם שבעל-פה לשיתוף הפעולה עוד למשך שנים רבות. חוזה 'אמיתי' נחתם בין המועצה ל-VBA ע"י ניסים לוצאטו כאשר כבר רוב התוצרת מישראל נמכרה דרך המכרזות בהולנד.
בשוקי הפרחים באירופה
במחצית השנייה של אוגוסט הייתה חזרה מרשימה של השוק לרמת מחירים טובה, יחסית לעונה. קדמה לה תקופה שהייתה מהגרועות בשנים האחרונות.
תקופה 8 [שבועות 29 עד 32] הסתכמה במחזור מכירות, כמות כוללת, ומחיר ממוצע לפרחי קטיף, הנמוכים ביותר לתקופה זו מאז 2005. את התפתחות המכירות בשנה זו, לפי תקופות, אפשר לראות באיור הבא:
למרות הביקוש הנמוך בשוק לפרחי קטיף – המשיך שיעור המכירות הישירות ('עסקאות') מתוך כלל המכירות לעלות גם בתקופה 8. הוא היה 32.7% מסה"כ, לעומת 25.8% בתקופה הקודמת.
הגרברה והפרזיה הובילו את המגמה. בשבוע 33 המשיכו המחירים בשעונים לעלות במהירות; 32%+ לעומת שבוע 32, תוך עליה קלה בכמות הכללית.
את העלייה בממוצע הכללי הובילו הפעם הוורדים הגדולים, והחרציות. בהשוואה לאשתקד היה המחיר הממוצע הכללי לפרחי קטיף גבוה בשיעור 29%+. מחירים יפים במיוחד בשעונים השיגו: אספרגוס (37%+ לעומת אשתקד), אסקלפיאס (33%+), גיפסנית (25%+), וורדים גדולים (34%+), חרציות 66%+), טרכליום (72%+), כף-הקנגורו 40%+), ליזיאנטוס (38%+), לימוניום (33%+), נץ-חלב 73%+), סיפן (121%+), סולידגו (49%+), פלוקס (29%+), רוסקוס (30%+), ועוד.
מחיר נמוך מאשתקד באופן בולט היה לאדמונית (41%-).
בשבוע 34 נותרו המחירים ברמה דומה לזו של שבוע 33 (1.8%-), תוך עלייה בכמות (9.6%+). בהשוואה לאשתקד היה המחיר הממוצע לפרחי קטיף בשעונים גבוה ב-17%+ מזה של השבוע המקביל אשתקד.
ואכן, היבואנים בשווקים השונים מדווחים על התעוררות הביקושים מאמצע אוגוסט, כאשר החנויות לסוגיהן החלו לחדש את המלאים לקראת ראשוני השבים מחופשות הקיץ. השינוי החד הורגש כבר בסוף השבוע השני של אוגוסט בגרמניה, בשוויץ, ובסקנדינביה. בדרום היבשת ובבריטניה העלייה המשמעותית בביקוש הגיעה בשבוע האחרון.
ברוסיה ובמזרח אירופה קיים עכשיו ביקוש-שיא לקראת פתיחת שנת הלימודים בראשית ספטמבר, שאז נהוג לשלוח פרחים למורה עם התלמיד שחוזר לבית הספר. במכרזות פלורהולנד נראו הרבה משאיות רוסיות לאחרונה…
מזג האוויר היה נוח בשבוע שעבר, וצפוי להימשך כך גם בשבוע הקרוב: קיץ אירופי אופייני, עם טמפרטורות נוחות וימים גשומים לעתים. במזרח אירופה צופים גשם בימי פתיחת שנת הלימודים.
המקורות: FH prijsinfo wk 33 + CNN Weather + Marktontwikkelingen periode 8 + ITC/Market Insider
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
סגנית שר הכלכלה ההולנדי לענייני חקלאות, הגב' שרון דייקסמה, הסבירה בתשובה לשאילתה בפרלמנט כי היא מוכנה לפתוח את מערכת ביקורת הגנת-הצומח ההולנדית בפני הרשויות ברוסיה ולאפשר להם בדיקת שיטות העבודה, כדי להחזיר את אמונם במערכת.
זהו אחד הצעדים שהולנד מנסה לנקוט בעקבות איסור היבוא שהטילה רוסיה על זרעי תפוחי-אדמה ושתילי עצים מהאיחוד האירופי [ראו ידיעון מס' 30].
כמו-כן הסבירה סגנית-השר כי היא פועלת מול רשויות האיחוד האירופי כדי להקל את תנאי היבוא של שתילי עצים מרוסיה אל מדינות האיחוד; מגבלות שהביאו למעשה את צעדי החרם הרוסי.
היא גם פועלת כדי לזרז את המגעים של הנציבות האירופית עם שלטונות רוסיה לביטול החרם, מאחר והאינטרס ההולנדי נפגע קשות מאיסור היבוא.
המקור: Vakblad v d Bloemisterij 22/08/2013
מהדקים את הבקרה על וורדים מאוגנדה
הנציבות האירופית החליטה להחמיר את הפיקוח על יבוא וורדים מאוגנדה.
החל מ-1 בספטמבר ייבדקו כל המשלוחים הנכנסים באופן מלא; זאת לעומת חובת בדיקת 25% מהמשלוחים הקיימת כיום (בהשוואה לחובת 5% בלבד ממשלוחים הבאים מקניה ומטנזניה).
ההחמרה ננקטה לאחר גידול משמעותי במספר הפסילות שנעשו במשלוחי וורדים, כתוצאה מגילוי זחלי פרודניה Spodoptera littoralis [בתמונה].
המקור: HortiBiz 21/08/2013