חדשות פלורהולנד
בפלורהולנד נהוג כבר זמן רב לאפשר למגדלים להציג את מוצריהם במצגת המוקרנת באולמות השעונים. הבמה הזו משמשת גם להודיע על תחילת ההספקה של מוצר מסוים ע”י המגדל. מגדלים רבים, גם ישראלים, עושים שימוש באפשרות הזאת, ורואים ברכה בעמלם [בתמונה: קטע ממצגת של משק דביר].
מה שפחות ידוע לקהל הרחב היא העובדה שכל הפרסומים הללו גם נשלחים בדוא”ל אל כל הקניינים; כך שגם מי שאינו נוכח באולם – נחשף לפרסום.
החל מ-6 בספטמבר אוחדו רשימות התפוצה של שלושת המכרזות הגדולות, למסגרת Clock News, ומעתה כל מצגת שהמגדל מוסר לפרסום נשלחת אל כל הקונים, ולא רק לקונים במכרזה שבה הוא מוכר את תוצרתו. כל מצגת נשלחת כהודעת דוא”ל נפרדת. זה מאפשר ללקוחות המבצעים ‘קניה מרחוק’ להיחשף למידע הזה, ומגדיל את מספר ומגוון הקונים הפוטנציאליים.
מגדל המעוניין לפרסם בדרך זו צריך להכין מצגת PowerPoint וקובץ pdf באנגלית או בהולנדית, ולשלוח אותם לכתובת הדוא”ל clocknews@floraholland.nl
מומלץ לערֵב בתהליך את סוכן הפריקה.
המקור: FH News 06/09/2013
‘סיפורי-סבתא’, או: “הדבר היה ככה” ארבעים שנות…
בשבועות האחרונים פתחנו בסדרת ‘סיפורי סבתא’ שתביא פרקים חשובים או סתם מעניינים מימי ראשית הדרך המשותפת של מגדלי הפרחים בישראל עם מכרזות הפרחים ההולנדיות.
בימים אלה ימלאו 40 שנה לתחילת המסחר בפרחים ישראליים במכרזת הפרחים באלסמיר. ללא ספק נקודת ציון ראויה למבט נוסטלגי לאחור. עבור פלורהולנד מסמל מועד זה לא רק את תחילת שיתוף הפעולה עם ישראל, אלא גם את נקודת התפנית המשמעותית ביותר בתולדות המכרזות: ראשית המסחר בפרחים שאינם הולנדים, והפיכת המכרזות לארגון בינלאומי.
למעשה שיתוף הפעולה החל כבר בעונת 1972/3; כלומר לפני 41 שנים. אבל בעונה הראשונה היה זה ניסוי מבוקר, בו המגדלים לא היו באמת חשופים לתנאי השוק. אז גם עוד לא הייתה התחייבות הדדית לטווח ארוך.
וותיקי המגדלים אשר יסכימו לתרום סיפורים משלהם – יבורכו!
היבוא מנקודת מבט של הארגון ההולנדי
בקשנו מיאן פלסמאייר Jan Plasmeijer, כיום גמלאי, וב-1973 היה מי שהוטל עליו להכין את המערכת המנהלית במכרזת אלסמיר כדי להתאימה לקליטת פרחי יבוא, לספר לקוראינו מהם הזיכרונות הכי בולטים שלו מימי התחלת העבודה עם פרחים מישראל [בתמונה: יאן בצעדת הגלבוע, 2007].
יאן, שגדל כבן של מגדל ירקות ופרחים בכפר דה-קוואקל, ליד אלסמיר, החל את עבודתו במכרזת Bloemenlust, אחת מהשתיים שהתאחדו להיות VBA באלסמיר, כנער צעיר. הוא עבר את כל סוגי העבודות במכרזה, וחזר אליה אחרי הפסקה לשרות צבאי, אותו העביר כמפעיל טלקס בחיל-הים. מיומנות זו הפכה אותו, מאוחר יותר, למתאים לתפעל את מכונת הסטֶנסיל [מי שלא יודע מהי – שיחפש בויקיפדיה…] ולטפל בתקשורת עם מדינה זרה… אבל לפני כן מילא במשך כמה שנים תפקיד של כרוז, כבר בגיל 21.
הוא מספר: בשתי העונות הראשונות למכירת פרחי יבוא באלסמיר היה הטיפול בהם בידי סוכן ‘אגרקסקו’, תיאו ואן-לאוון המנוח, ועלי הוטל לקיים את התקשורת המנהלית בינו לבין המכרזה, ואל מול אגרקסקו בישראל. כך נחשפתי, לראשונה בחיי, לישראל ולישראלים. ברשות VBA לא היה עדיין מכשיר טלקס, ואת התקשורת עם ישראל ניהלתי ממשרדו של אחד מעמילי המכס בעלי משרד בבניין המכרזה.
בתום עונת 1973/4 הוחלט ב-VBA להקים מחלקת יבוא עצמית. המנכ”ל אנדרה מולדר קרא לי, והטיל עלי להקים מח’ יבוא. לא היה לי מושג מה זה אומר. הוא הכין רשימה של 40 מטלות, בעיות שיש לתת להן מענה, ושלח אותי להכין תשובה – באילו מהן אני מסוגל לטפל. חזרתי אליו למחרת וסימנתי 22 מטלות מתוך הארבעים. “זה מספיק” קבע מולדר, והטיל עלי את התפקיד. בהמשך העברנו חלק מהמשימות לביצוע ע”י גורם חיצוני; רובן ע”י עמיל המכס ‘ברינקהוף’ ומנהל החברה, יוהן ואן דה-פּוּט, שיחד אתנו סלל את הדרך הלוגיסטית לקליטת המשלוחים.
לא היה לנו ממי ללמוד כיצד לטפל במשלוחי יבוא, אז פשוט התחלנו לעבוד, ולמדנו ‘תוך כדי תנועה’. המתָּאֵם שנשלח אלינו מישראל, חומי ינאי, לימד אותנו הכל על ישראל ועל המגדלים שפועלים שם, מה-גם שההתחלה הייתה תוך כדי מלחמת יום-כיפור, והיצוא התנהל בישראל בדרך מאוד מאולתרת. בגלל העמידה במשלוחים תוך כדי המלחמה, ובגלל איכות התוצרת שהגיעה מישראל ובה טיפלנו, פיתחנו מיד יחס של הערכה וכבוד למגדלים הישראלים, עוד בטרם זכינו להכיר אותם או להבין באמת כיצד הכל עובד שם בישראל.
על העבודה המעשית – פריקה והכנה לשעון – היה ממונה דירק מישל, ושני סגניו הוּך ו.ד. לארסה, ודירק ו.ד. פול, אשר כעבור שנה החליפו אותו בניהול ‘צוות היבוא’; שלושתם כבר אינם עמנו. שלושת אלה, כמו רוב רובם של העובדים בצוות הפריקה, היו מגדלים-לשעבר או בני-מגדלים. כולם, כמוני, מיומנים מאוד בטיפול בפרחים, ובעלי ‘הבנה טבעית’ בנפש החקלאי, והם שמחו לתת שרות נאמן לעמיתים בארץ רחוקה. הם טיפלו בפרחים כאילו היתה זו התוצרת שלהם; היו ממש כועסים על ‘פאשלות’ שעשה המגדל בישראל, ודרשו להודיע לו מיד, כדי שילמד ויתקן. הם גם אהבו מאוד את העבודה הקשה בקליטת משטחי מטוס ופריקת קרטונים כבדים, והיו מתחרים ביניהם מי יצליח לפרוק יותר קרטונים. [בתמונה: מייק, בנו בן ה-14 של ראש הצוות Huug vd Laarse בא לסייע בפריקה בסוף-שבוע].
לא היו לנו ב-VBA מתכנתים בתוך הארגון. לכן הענקנו קוד חדש לכל פרח מישראל, כדי להבדיל אותו מפרח דומה שגדל בהולנד. את הטעויות בחשבון היומי הייתי צריך למצוא בעצמי, ע”י בדיקת כל המכירות של פרחי ישראל מדי יום, ובמקרה של שגיאה – לתקן אותה באופן ידני, מול המגדל ומול הקונה. בד”כ המגדל בישראל הבחין בטעות רק לאחר שכבר תוקנה.
רק ב-1975 יצאנו במשלחת ראשונה לישראל, יחד עם אנדרה מולדר, שכבר ביקר שם כמה פעמים, ואז ביקרנו במשקים, הכרנו את הפרצופים שמאחורי ‘מספרי המגָדל’, והחלו להיווצר יחסים אישיים חמים והדוקים, שנמשכו לאורך שנים רבות. אני תמיד הוקסמתי מהאופי הישראלי, מהפתיחות וחוסר הרשמיות, שהיו זרים לי לחלוטין, ואהבתי מאוד להתחבר עם ישראלים. בכל שנה נסעתי לסבב הדרכה בישראל.
כדי להכין את האווירה להרחבת היבוא, ולהקהות את התנגדות המגדלים ההולנדים, יזמה הנהלת VBA ‘סיורי לימוד’ של מגדלים הולנדים לישראל. הוטל עלי להכין ולהוביל את הסיורים הללו, שהפכו ללהיט בקרב מגדלי הפרחים באלסמיר. לעתים היה צורך לקיים שני טיולים בשנה, מלחץ הנרשמים. והם אכן שבו להולנד ‘אוהבי ישראל’ כולם. ערכנו כ-10 סיורים כאלה בשנות השבעים.
היחסים האישיים שנקשרו בשנים הראשונות ההן עם מגדלים ישראליים ועם עובדי המועצה ואגרקסקו נשמרים כבר 40 שנה, גם אחרי שחדלתי לעבוד במכרזה לפני שנים רבות; אנו נפגשים, בד”כ בתערוכות בהולנד או בישראל, כידידים וותיקים.
בשוקי הפרחים באירופה
זה הסתיו, עם הענן, ועם הרוח המיבב
בשלושת השבועות האחרונים פקדו את מערב אירופה גשמים כבדים. מזג אוויר מתאים לקניות בחנויות, אך מפריע מאוד למסחר הרחובות. בהולנד ‘נשטפו’ כל גידולי הפרחים בשטח פתוח, והספקתם ירדה.
עונת הגשמים במזרח אפריקה התארכה השנה מעבר לרגיל, והספקת הפרחים משם הייתה לאחרונה מוגבלת, וגם פגומה לעתים קרובות. נראה שההספקה האפריקאית ‘חוזרת לעצמה’ בהדרגה.
נעלם גדול הוא הספקת וורדים מקבוצת ‘סוויטהרט’ מהאזור הדרומי של אפריקה. לפי העונה צפוי עתה גל גדול, אך המידע משם מוגבל, בגלל מיעוט מגדלים ‘נאמנים לפלורהולנד’.
בימים אלה הביקוש לפרחים לשוק יפן גדל, בגלל חגים מסורתיים אצלם בעונה זו. תופעה מעניינת שמציינים בפלורהולנד היא יבוא עציצי סחלבים מהולנד לחנויות בנירובי (!) סימן מובהק להתפתחות השוק הזה.
מכל השווקים המסורתיים באירופה, במיוחד מגרמניה ומשוויץ, מגיעים דיווחים של שביעות רצון מצד הסוחרים. איש אינו מציין התפתחות חריגה בביקושים, אך בהתאם לעונה, השווקים ‘חוזרים לעצמם’; והפעם האיזון בין ביקוש להיצע נראה טוב מאוד. לאחרונה אפילו הורגש מחסור מסוים בוורדים מאפריקה ומאקוודור.
כרגיל, תמיד ישנם גם חריגים. הפעם מאיטליה ‘מקטרים’ שהיבואנים והסיטונאים נתקעו עם מלאים גדולים מדי, לאחר שהביקוש המתחדש היה קטן מהציפיות.
בשוודיה היה השבוע השני בספטמבר חם מהרגיל, והמכירות נפגעו. בסקנדינביה בכלל הפרחים ‘הרגילים’ נדחקים עתה מפני מוצרי הסתיו האופייניים-מסורתיים: עציצים פורחים של חרציות ומיני אברש. בצרפת טוענים סוחרים שהם מזהים ירידה משמעותית בביקוש לסחלבים המיובאים מתאילנד. כנראה שינוי אופנה, כפי שקורה בשוק הפרחים מדי פעם. הם אינם מציינים אילו מהפרחים האחרים מרוויחים מהירידה הזאת בביקוש לסחלב היוקרתי.
בשבוע 37 ירדו המחירים בהשוואה לשבוע 36 בשיעור 6.4%-, בעוד הכמות של פרחי קטיף בשעונים נותרה דומה (0.5%+). גם ביחס לשבוע המקביל אשתקד הייתה רמת המחיר נמוכה יותר (4%-). הן הכמות והן מחזור המכירות פיגרו לעומת אשתקד.
בשבוע 38 המחירים בשעונים עלו שוב, בשיעור כ-6%+, לעומת שבוע 37, תוך ירידת כמות של 6%-. בהשוואה לאשתקד הייתה רמת המחיר של פרחי קטיף זהה, תוך ירידה ממשית בכמות (9%-).
מזג האוויר בשבוע הקרוב צפוי להיות פחות וגשום ברוב חלקי אירופה. במערב יהיה אפילו נאה עם טמפרטורות נוחות. בצפון ובמזרח היבשת צופים עוד ימי גשם השבוע, וכך גם בבריטניה. אפילו במדריד מסתיים הקיץ, וגשם צפוי בסוף השבוע. עדיין סתיו אופייני.
המקורות: FH prijsinfo wk 37 + CNN + ITC/Market Insider + Connect newsflash Rosa 19/09/2013
יותר ויותר סוחרים הולנדים פותחים ‘חנויות אינטרנט’ עבור לקוחותיהם.
המגמה הולכת ומתרחבת באופן מוחשי. המגדל המעוניין להשתלב במסחר הזה מתקשה לנהל את המלאי שלו מול סוחרים שונים.
למגדלים בארצות מרוחקות המשימה קשה במיוחד.
אנשי ‘קונקט’ מציעים למגדלים להשתלב במערכת E-Trade של פלורהולנד, ומשם לנהל בקלות את ההיצע ממלאי אחד, מול מגוון הביקושים בתחום.
אנשי הקשר שלכם ב’קונקט’, באופן ישיר או דרך ‘מנהלי הלקוחות’, יקשרו אתכם עם צוות E-Trade לבחינת האפשרויות העומדות בפניכם.
המקור: Connect Weekly newsflash Rosa 19/09/2013
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
התעניינות גדולה בליזיאנטוס בתערוכת מוסקבה
לאחרונה השתתף פרויקט קידום המכירות LovelyLisi בתערוכת-הענק Flowers Expo במוסקבה (9-11 בספטמבר). זו הייתה הפעם השנייה להצגת הקמפיין בתערוכה זו, וההצלחה הייתה גדולה. המותג הופיע בשלושה דוכנים במקביל, וההתעניינות הייתה רבה ביותר. גם נציגי ‘קונקט’ שהשתתפו בביתן פלורהולנד בתערוכה מדווחים על התעניינות רבה מצד הסוחרים הרוסים. התערוכה הייתה ענקית, ‘כל העולם’ נכח בה, והחשיפה למסחר המקומי הייתה יעילה מאוד.
המקורות: Connect newsflash Rosa 19/09/2013 + LovelyLisi Newsletter Sept 2013
רשות הדיבור – תגובות ודעות קוראים
לפני כשבעה חודשים [ראו ידיעון מס’ 8] פתחנו את מדור ‘רשות הדיבור’, אשר יארח דעות ותגובות קוראים. אנו מקווים שהמדור יתפתח בעתיד ויהיה בסיס ל’פורומים’ של דיון ציבורי. מי שרוצה להגיב, או להעלות נושאים לדיון, מוזמן לשלוח דוא”ל אל ירון כוכבי kohaviyaron@gmail.com
בגיליון מס’ 37 של השבועון המקצועי ההולנדי ‘בלומיסטריי’ מופיע ראיון נרחב עם משה פרץ, מנכ”ל ‘אביב’, בו הוא פורש בפני הקוראים את נקודת המבט שלו לגבי עתיד ענף הפרחים בישראל. אנו מביאים כאן את תמצית דבריו.
לקראת קליטתם של רבים ממגדלי ‘אגרקסקו’, לפני כשנתיים, נערך ע”י ‘אביב’ ניתוח מעמיק של שוק הפרחים העולמי ושל מעמד ישראל בתוכו.
התמונה שהצטיירה הייתה:יצוא הפרחים מישראל התכווץ מ-1.7 מיליארד גבעולים ב-2001 לכדי 700 מיליון ב-2011. ירידה כמותית של 60% בעשור.
השוק האירופי אינו גדל; השוק הרוסי גדל כל הזמן; גידול מוצרי ‘מאסה’ עובר למדינות מתפתחות; חלקן של רשתות שיווק במסחר מתחזק, ומעמדה של פלורהולנד אינו ברור.
בשוק מתרחשת ‘מהפכה דיגיטלית’ אשר פותחת אפשרויות חדשות למסחר בינלאומי בפרחים.
מתחוללות במקביל שתי ‘מלחמות’: הייצור מישראל ומהולנד מתמודד מול מדינות מתפתחות על חלקו בשוק המוצרים ההמוני, ובו-בזמן נאבקות חנויות הפרחים באירופה על חלקן בשוק הקמעונאי מול הרשתות הגדולות. המצב הזה יוצר זהות אינטרסים והזדמנות לשיתוף פעולה בין היצרן הישראלי למשווקי תוצרת איכותית.
מנקודות המוצא הנ”ל פורש משה פרץ את עיקרי ‘חזונו’ לגבי מקומה של ישראל בשוק הבינלאומי:כמו חנויות הפרחים, שמתקשות להתחרות במחירים מול הרשתות בהיקף וביעילות, כך גם המגדל הישראלי אינו יכול להתחרות על המחיר מול מדינות מתפתחות באפריקה ובדרום אמריקה, משום שעלות העבודה כאן גבוהה יותר – 5-6 € לשעה (מול 2-3 $ ליום) – ומשום שבמבנה הבעלות על קרקעות בישראל אין אפשרות שיתפתחו כאן משקים בהיקפי ענק, כמו בקניה ובאתיופיה למשל.
לאור הניתוח הזה החלטנו ב’אביב’ שעלינו להתמקד בסקטור הסיטונאים והפלוריסטים, ובייצור מוצרי-גומחה (‘נישה’) בעלי ערך גבוה. מוצרים כאלה דרושים לפֶלָח השוק הזה כדי שיוכל להתמודד מול הרשתות הגדולות.
מגדל הפרחים הישראלי מצטיין בגמישות, כושר הסתגלות לשינויים, במקצועיות, וביכולות ניהול גבוהות. כך מתרחש תהליך של צמצום בגידולים או זנים ‘המוניים’ לטובת זנים ומוצרים חדשים, ייחודיים, ומוגבלים בכמותם. בשנתיים האחרונות אנו רואים מעבר-רבתי לזני גיפסנית ‘כבדים’ יותר, להעשרת מגוון הזנים בכלניות, נוריות, ופרח שעווה. גם במוצרים קטנים יותר כמו פלוקס, אסקלפיאס, לימוניום, גרוויליאה אנו רואים התרחבות משמעותית של היקף הזנים/צבעים. בו-בזמן נעשים מאמצים להחדיר מוצרים חדשים לשוק – לדוגמה קאלה צבעונית והלבורוס. גם ענף הירוקים עובר תהליך של גיוון והחדרת מוצרים חדשים.
המגדל הישראלי חייב לשנות את הלך-מחשבתו. כיום, לדברי פרץ, מטפלים רוב המגדלים בתוצרתם “עד לחדר הקירור”, אשר ממנו והלאה האחריות עוברת, כביכול, למשווקים. על המגדל למלא תפקיד יותר פעיל בשיווק תוצרתו. גם תהליך כזה כבר קורה; לדוגמה: השקת מותג ‘אביב הרמוני’ לאיכות מעולה, והצגתו בתערוכה ע”י המגדלים עצמם, וארגון ‘אירוע החדשנות’ הבינלאומי ב’אביב’. יותר מגדלים מציגים את עצמם מול הקונים ע”י פרסום לצד השעון, ובדרכים נוספות.
על בסיס שינויי ההתנהגות האלה, ולאור העובדה שישנם סימנים להתעניינות של בני דור המשך בענף, (אם כי קשה עדיין להאמין שיהיה בממדים של הגל הקודם לפני כ-20 שנה), מביע משה פרץ אופטימיות לגבי עתיד הענף בישראל. להערכתו ההיקף הכספי של היצוא יתייצב, כתוצאה ממעבר למוצרים בעלי ערך גבוה יותר (פחות ענפים, מחזור כספי דומה), ולאחר מכן תתחיל צמיחה מחודשת גם בהיקף.
בתחום הארגוני של השיווק מזהה משה מגמה בין המגדלים הישראלים לבחור במסלולים עוקפי-מכרזה. על אף נאמנותם המסורתית למכרזות, מעדיפים מגדלים חלופות אטרקטיביות, אם וכאשר הפרש המחיר המתקבל במסלול החלופי עולה על 10%. הוא מעריך שבמספר גידולים, שהולך וגדל, שיעור המכירות מחוץ לפלורהולנד יהיה השנה כמחצית מהיקף היצוא שלהם. הוא קורא לפלורהולנד להזדרז ולנקוט צעדים שתכליתם להתאים את שירותיה לצרכי כלל השחקנים בשרשרת; קודם-כול צרכי המגדלים, אך גם לצרכיהם של הסוחרים, שהם חלק אינטגרלי בשרשרת. כמו-כן עליה להפוך לגוף יותר ‘בינלאומי’, ולא רק ‘הולנדי’.