חדשות פלורהולנד
פלורהולנד מסכמת בסיפוק את מפגש החדשנות ומוצרי נישה ב'אביב'
בימים רביעי וחמישי בשבוע שעבר נחכה משלחת נכבדה של נציגי פלורהולנד באירוע החדשנות ב'אביב' [ראו פרטים בידיעון מס' 25 מהשבוע שעבר]. בסיכומם של יומיים דחוסים מסכמים המשתתפים את האירוע כהצלחה גדולה עבור פלורהולנד. הפינה שהוקצתה לנציגות הייתה שוקקת חיים במשך כל שעות הפתיחה. מגדלים רבים (לפחות 60) פקדו את הביתן ושוחחו עם הנציגים השונים, מי בשיחת-חולין קצרה, ומי לדיון בשאלות חשובות שמטרידות אותו/אותה.
נציג 'קונקט' המטפל בתוצרת ישראל, חירט-יאן יונגריוס, ונציגי מט"פ/FHS אפרת וניצן פגשו כל אחד את 'לקוחותיו' מישראל, וליבנו אתם את הבעיות הצצות בחיי היום-יום. נציג מכרזת אילדה רונלד קוּנסטמן, ואִתו שלושה קניינים חשובים מאילדה ומבלאסוויק הציגו במשותף את עבודתם, נפגשו עם מגדלים, ואף בִּקרו במשקים. בשבוע הבא נביא דיווח יותר מפורט על ביקורם זה.
ממכרזת ריין-מאס נכחה באירוע הגב' Els Claessens מנהלת שרותי השעון של המכרזה.
את החזון של פלורהולנד הביאה לקהל הישראלי הגב' מריאלה אמרלנד, מזכירת מועצת המנהלים, ומגדלת בעצמה, אשר סיפרה בעזרת מצגת מאלפת תחת הכותרת 'המפתח לשוק' את השינויים החלים בשוק הפרחים, ואת האסטרטגיה של פלורהולנד המיועדת להתמודד אִתם. הפרטים העובדתיים שנכללו בהרצאה ידועים לקוראי הידיעון מתוך הסקירות השוטפות שאנו מביאים כאן.
החלק החשוב היה בחזון שגובש בעזרת משרד ייעוץ חיצוני, רולנד ברגר, והוצג בפירוט בהרצאה, ואשר עיקריו הם: רולנד ברגר צופים גידול ממוצע של 2% בשנה בענף בשנים הבאות, ומניחים כי עד שנת 2020 יגדל הענף ב-22% לעומת 2010; אלא שפלורהולנד והמגדלים חייבים להשתנות, בהתאם לאתגרים המשתנים.
האתגרים העיקריים הם:
האמצעים האלקטרוניים משנים את דרכי הסחר, בעיקר בכך שניתן להפריד בין המקום שבו נמצאת התוצרת לבין הזירה שבה נקשרת העִסקה, גם במכירה בשעונים. אמינות המידע מהמגדל הפכה קריטית.רשתות השיווק הקמעוני צברו כוח רב, והן מכתיבות דרישות הולכות ומחמירות לספקים. הדרישות שלהם מתמקדות בתוספת ערך למוצר, כמו אריזה קמעונית, אגידה, ושירותים לוגיסטיים.אף מגדל, אפילו לא קבוצת מגדלים, אינו מסוגל לספק את כל הדרישות של רשתות השיווק. לכן נדרשים שיתופי-פעולה בין עמיתים לאורך שרשרת-הערך (שרשרת המוצר). ללא מענה לדרישות הרשת היצרן נותר עם שולי רווח זעומים, ומתקשה לעמוד בתחרות.
האמצעים האסטרטגיים המומלצים הם:הקמת פלטפורמה מסחרית בינלאומית (שירותים פיננסיים ללקוחות מחוץ להולנד, וכיו"ב)יצירת רשת שירותים בינלאומיים נרחבת (איחוד משלוחים בארצות ייצור, ומרכזי-פיזור במדינות שוקי-יעד)יצירת מנגנון יצירת-מחיר חלופי עבור קשירת עסקאות בינלאומיות (בהרצאה לא ניתן פירוש ליעד זה)שינויים בשיטות בקרת האיכות שיאפשרו בידול לאיכויות מיוחדות (גם כשהקונה אינו רואה את המוצר)יצירת גישה משופרת למידע עבור יצרנים ועבור השותפים לשרשרת הערך, ותמיכה ברשת החברתית הפנימית 'קומיוניטי' כבמה להידברות בין המגדלים, ובינם לשותפיהם לשרשרת הערךשמירת מעמדה המוביל של הולנד בשוק הפרחים באירופה (מול איום יבוא ישיר לרשתות הקמעוניות) בעיקר דרך העשרת המבחר, ושיפור האיכות והשרותשמירת האטרקטיביות של השעונים כ'מגנט' למסחר, במיוחד מול מגזר הפלוריסטים ומרכזי הגינון, ע"י התאמתם לשינויים הטכנולוגיים, המאפשרים לכל קונה בעולם לרכוש בכל שעון של פלורהולנד
[הערת העורך: היבט ראוי לתשומת לב מהאזנה להרצאות ב'אביב' הוא העובדה שאין בכלל ניגודים בין החזון של פלורהולנד לזה של הסיטונאים, כפי שהובע בהרצאת הרמן דה-בון; ראו בהמשך הידיעון. עצם העובדה שכל הצדדים רואים עין-בעין את עתיד הענף נותנת מקום לאופטימיות]
הדברים נרשמו מפי המשתתפים מטעם פלורהולנד באירוע
יו"ר הועד האזורי לישראל: יש עתיד לענף
בטקס הפתיחה של אירוע החדשנות ב'אביב' הוזמן היו"ר (החדש) של 'הועד האזורי לישראל' RAC של פלורהולנד, רותם דביר, לברך את באי הכנס בשם מגדלי פלורהולנד.
רותם, מגדל פרחי קיץ שהוא דור שלישי במשק המשפחתי בכפר-הס, אמר, בין השאר: בפקולטה לחקלאות לימדו אותנו כי עתיד החקלאות הוא במודל האמריקאי: היעלמות המשק המשפחתי, מעבר גורמי הייצור לחברות ענק, והחלפת עבודת האדם במיכון מתקדם.
בחקלאות הישראלית נראה כי מגמות אלו מופיעות בענפי הגד"ש והפלחה, אך בענף הפרחים, הדורש ידיים עובדות רבות, התהליך נמצא רק בתחילתו.
ברור כי מספר מגדלי הפרחים במדינת ישראל יוסיף ויקטן עם השנים; אך נשאלת השאלה: האם יהיה בכוחו של הענף לשמר את סגולותיו הייחודיות? האם נוכל אנו, הצעירים אשר פנו לעיסוק בחקלאות מתוך בחירה ולא מתוך חוסר ברירה, להמשיך ולייצר פרחים איכותיים המתחרים בכבוד בהיצע העולמי? האם נשכיל לנהל את משקינו באופן אשר יפרנס בכבוד את משפחותינו הנרחבות? אני טוען שהתשובה לכך היא חד משמעית – כן!
והתנאים אשר יובילו להצלחת המגדל בעולם עסקי הפרחים הדינמי של היום הם:ניהול קפדני של המשק בסטנדרטים כלכליים – עסקייםשחרור מגבלות גורם הייצור המגביל: עבודה, ע"י ביטול המכסות והמכסיםחתירה מתמדת לאיכות ולחדשנותשיתוף פעולה בין מגדלים, בין יצואנים, ובין אלה למשרדי הממשלה
מפגשים מסוג זה של אירוע החדשנות ב'אביב', אשר מושיבים סביב שולחן אחד מטפחים ומגדלים, מדריכים ואנשי מכרזות, יצואנים וקניינים, יובילו את הענף להגדלת הרווחיות לאורך כלל שרשרת הערך. ברצוני להודות לתאגיד 'אביב' על היוזמה, ההפקה ובראש ובראשונה, על האמונה ביכולתו של ענף הפרחים להישאר מוביל בייצוא החקלאי הישראלי.
בחשבון השבועי האחרון של פלורהולנד בוצע זיכוי לכל המגדלים-החברים – החזר מחצית הסכום שנגבה עבור 'קרן-חיסכון' במשך שנת 2012. זאת בהתאם להחלטת האסיפה הכללית האחרונה.
בשוקי הפרחים באירופה
הקיץ כבר כאן – אבל עוד לא שָׁם…
בשבוע 24 ירדו מחירי הפרחים (7.6%- לעומת שבוע 23), וזאת למרות שהכמות הכללית של פרחי קטיף בשעונים עלתה רק בכמעט 2%+. בהשוואה לאשתקד עמדה רמת המחירים בשעונים על 12%- פחות, למרות שהכמויות אפילו ירדו מעט (3%-). את מגמת הירידה הובילו הוורדים הגדולים (בעיקר ההולנדים), הגרברות, והחרציות. רבים מ'פרחי הקיץ' שמרו על מחיר גבוה יחסית, ואילו האדמונית ההולנדית, שגדלה בכמויות, כבר ירדה ב47%- מהמחיר הממוצע של שבוע 23, למחיר ברמה של אשתקד.
תקופה 6 (שבועות 21 עד 24) הסתכמה בפלורהולנד במכירות נמוכות מעט מאשתקד (2.4%-). במבט רב-שנתי הייתה התמונה סבירה בהחלט (7.6%+ יותר מ-2011).
מחזור המכירות של פרחי הקטיף היה גבוה ב-1%+ מאשתקד, כתוצאה ממחיר ממוצע גבוה ב-9%+, וכמות נמוכה ב-7%-. נראה שהיה זה המחיר הממוצע הגבוה מעולם במכרזות בתקופה זו של השנה, וגבוה אף מהממוצע לתקופה 5, תקופת יום האֵם 'הגדול'.
אך כאמור, בשבועות האחרונים המחירים במגמת ירידה, אם כי לא מעט מוצרים שמרו על מחיר טוב, בזכות העובדה שהכמויות מייצור הולנדי איחרו להגיע, בעקבות מזג האוויר הקריר.
בשבוע 25 המשיכו המחירים לרדת עוד. הממוצע לפרחי קטיף בשעון היה 7%- פחות משבוע 24, למרות שהכמויות ירדו ב-5%-. בהשוואה לאשתקד הייתה רמת המחיר הממוצע נמוכה גם-כן ב-7%-, עבור כמות כללית בשעונים שירדה בשיעור 14%-.
ירידת המחירים הייתה עכשיו לאורך כל הרשימה, עם יוצאים מן הכלל בודדים ששמרו על מחיר גבוה מאשתקד; ביניהם: גיפסנית, היפריקום, פלוקס, ורוסקוס.
מזג אוויר קייצי צפוי בשבוע הקרוב רק במדריד, במוסקבה, ובקייב. ברוב חלקי היבשת עדיין קריר, עם ימי גשם מרובים, וטמפרטורות שאינן מגיעות ל-°20.
המקורות:FH prijsinfo wk 24 + Marktontwikkelingen periode 6 + Report Roses wk 25 + CNN Weather
קידום מכירות בקרב תלמידים בהולנד
בשבוע שעבר ציטטנו אנשי מכרזת אילדה שהיו מאוכזבים מהביקוש לפרחים לקראת 'ימי תוצאות הבחינות'; מועד שבו נוהגים להעניק זר פרחים לכל מי שעבר את הבחינות בהצלחה. נראה שהמסורת היפה הזו קצת נחלשה (או אולי הפסידה לטובת מתנות מסוג אחר). המוסד לקידום מכירות פרחיםBBH צפה את המגמה, וביום פרסום התוצאות, 13 ביוני, שלח צוותים להפתיע באופן אקראי תלמידים בזר פרחים, בכל רחבי הולנד. המבצע זכה לתהודה רבה ברשתות החברתיות, וגם בדפים הראשונים של עיתונים ומקומונים רבים.
המקור: Bloemenkrant 18/06/2013
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
הצלחה גדולה באירועי החדשנות ומוצרי נישה ב'אביב'
אירועי 'אביב' בשבוע שעבר עברו בהצלחה רבה. ההשתתפות היתה גבוהה במיוחד. למבקר הייתה תחושה של "כל אנשי הענף נמצאים כאן"… וזו כבר סיבה "להחזיר את הצבע ללחיים" של מגדלי הפרחים ושאר העובדים בענף, אשר כל-כך רבים (כולל המנכ"ל החדש של משרד החקלאות!) אומרים שהוא "התדרדר". מספר המבקרים העסקיים מחו"ל, מספר המגדלים הצעירים, וגם ההשתתפות הערה של 'ותיקי הענף' לדורותיהם, הבהירה לכל מי שנכח שם כי הענף, חי, בועט, ומאמין בעתידו.
על חלקה של פלורהולנד באירועים אפשר לקרוא בראש הידיעון במדור 'חדשות פלורהולנד', ועל רשימת האירועים ושמות האורחים והמציגים אפשר לקרוא באתר של 'אביב', מדור 'חדשות' אנו מקווים לאסוף רשמים מהמשתתפים השונים, ומדיוני 'שולחן עגול' שהתקיימו בזמן האירוע, ולהביאם בידיעון בשבוע הבא. תקצר היריעה מלתאר כאן את מגוון ההרצאות המעניינות שניתנו בשני ימי המפגשים. ערב הפתיחה הרשמית, שנערך לאחר ארוחת ערב חגיגית אל מול השקיעה, כלל דברי ברכה מעודדים. לתשואות זכה מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מר רמי כהן, שהכריז על כוונת המשרד לפעול באופן מידי להסרת המגבלות על מספר העובדים הזרים בחקלאות, ועל הגדלה משמעותית של תקציב מו"פ לחקלאות.
ברכה מרגשת נשא הילד בן דביר מכפר הס, דור רביעי במשק המשפחתי, אשר ביטא בדבריו ובעצם הופעתו את האמונה בהמשכיות במשקי המגדלים, אשר גם אם פחתה – היא לא פגה מן העולם.
לצד מזכירת פלורהולנד [ראו דיווח בראש ידיעון זה] ופרופ' רינה קמנצקי-גולדשטיין ממכון וולקני, שדִבּרה על 'מחקר מונחה שוק' בענף, נשא הרצאה מאלפת בערב הפתיחה יו"ר התאחדות סיטונאי הפרחים ההולנדים VGB, הרמן דה-בּוֹן, (בעברו מנכ"ל מכרזת ווסטלנד CCWS). הוא כיבד שוב את המפגש, לאחר שהתארח כאן גם אשתקד.
הרצאתו של דה-בּוֹן 'מגמות ושינויים בתחום המסחר בפרחים' הביאה את החזון של האיש העומד בראש הסקטור המסחרי ההולנדי בענף הפרחים. בהיבטים הטכניים והארגוניים אפשר היה להבחין בלא מעט מרכיבים זהים לאלה של פלורהולנד [ראו הערות להרצאתה של מריאלה אמרלן לעיל]. ניתוח ההתפתחויות בשוק בשנים הקרובות, כפי שהוא רואה אותן, מומחשות באיור המצורף: שתי מגמות שילכו ויקצינו; רשתות השיווק הקמעוניות יובילו מגמה של עלות נמוכה, התייעלות, וחיסכון. ואילו חנויות הפרחים המקצועיות יאלצו להגיב ע"י יצירת ערך מוסף גבוה למוצרים שהן מוכרות, ולמשוך תשומת לב הצרכן ע"י 'מוצרי נישה' נדירים.
ראויות לתשומת לב המלצותיו למגדל הפרחים בישראל (אשר לא השתנו במהותן ממה שאמר מעל אותה הבמה אשתקד):
דאג למצב את עצמך, לפי יתרונות תחרותיות יחסיים, לפי מגבלות וחסמים, ולפי מידת ההתאמה לשינויים המבניים במערך השיווק.עשה שימוש בידע, בחדשנות, ובכושר ההישרדות הישראליים.התמקד והתמחה במגזר חנויות הפרחים, הפלוריסטים, ונתיבי המסחר המשרתים אותם (שעון, Cash & Carry, סחר אלקטרוני, חנויות-רשת).עשה שימוש במערכת הלוגיסטית ההולנדית.
ולענף הישראלי בכללותו הוא מציע לאמץ את האסטרטגיה:יצירת 'משולש אסטרטגי' של ממשלה, עסקים (מגדלים ויצואנים), ומוסדות מחקר.הגדרת סדר-יום אסטרטגי ותכנית פעולה.יצירת מודלים להתארגנויות, אינטגרציות, ובריתות בין גורמים לאורך 'שרשרת הערך'.חיזוק השותפות הישראלית-הולנדית.
[הערת העורך: למעשה הוא ממליץ לנו לחזור אל הדברים שכבר היו לנו בעבר, והתפוגגו עם הזמן.]
המקור: 'אביב'
