ידיעון רויאל פלורהולנד – מספר 51 2016

1.1K

חדשות רויאל פלורהולנד

חברי רויאל פלורהולנד בישראל השתתפו בסדנאות על עתיד הקואופרטיב

בשבוע שעבר התקיימו בשלושה מקומות בישראל סדנאות לדיון בנושא 'הקואופרטיב ב-2020'. כ-50 חברים לקחו בהם חלק, ועסקו בשאלות העקרוניות על עתיד הארגון. הסדנאות נערכו במסגרת סבב מפגשים אזוריים אותם מנחים חברי צוות ההיגוי ('צוות ההפקה') המורכב ממגדלים חברי רויאל פלורהולנד, אשר התנדבו לגבש הצעות לקראת קבלת החלטות בשנה הבאה. הסבב הראשון הזה מיועד בעיקר כדי לאסוף היזון-חוזר לרעיונות שהועלו, וללקט רעיונות חדשים 'מהשטח'. שיטת הסדנאות היא דיונים בקבוצות קטנות, כל אחת בהנחיית חבר מצוות ההיגוי, וסיכום משותף של הדיונים השונים.

השאלה העקרונית העולה לדיון היא: האם קואופרטיב הוא המבנה גם מחר? ואם כן – מה הם עקרונותיו, ואופן שליטת החברים בפעולותיו? הייתה זו זאת הזדמנות לחבר הישראלי להבין את מבנה הבעלות, הפיקוח והשליטה, והאפשרויות להביא לידי ביטוי את האינטרס הישראלי הייחודי. לעקרונות השוויון בין חברי האגודה [שוויון אחיד, או כוח הצבעה לפי היקף העסקים של כל חבר] תהיה השפעה מכרעת על כוחם של המגדלים הקטנים לשמור על האינטרסים שלהם בהחלטות הארגון.

את המפגשים הנחה והוביל המגדל ההולנדי ווילם ואן דן הוחן Willum van den Hoogen שהוא שותף בחב' Florius המגדלת פרחים גם בקניה. לידו עזרו צעירות מהצוות, אשר הנחו את קבוצות הדיון.

במפגש הבינו החברים שיש יתרונות למבנה קואופרטיבי גם בעתיד, וזאת מול מבנים שנכשלו כמו ה'גרינרי' של מגדלי הירקות, תאגידי החלב, ועוד.

• בנושאי הפיקוח/משילוּת הוצגו חלופות למצב הקיים לקראת דיונים במרץ 2017. בעיקרון יהיה צורך לבחור בין מבנה קואופרטיבי למבנה של חברת מניות, או למשהו אשר ישלב בין השניים.
• בנושאי עקרונות השיתוף — חידדו המשתתפים הישראלים את הצורך בשעון כאחד מכלי המכירה גם בעתיד, את חשיבותו לכלל החברים והשוק, ולכן את הבעייתיות של עקרון 'יוצר ההוצאה – נושא בהוצאה' לגבי עלות הפעלת כלי מכירה זה בעתיד [עלות ההפעלה ליחידת מכירה בשעון מתייקרת ככל ששיעור המכירות הישירות הולך וגדל; מה שמעמיד בסכנה את המשך קיום השעונים].
• בנושא שיווק 100% באמצעות הארגון — פלורהולנד לא עשתה ולא מתכוונת לעשות דבר בנושא השוק המקומי בישראל, בניגוד לחובה לשווק למכרזות אילדה ושעון הפלוריסטים בנאלדוויק, עבור השוק המקומי בהולנד.

בסבב הנוכחי נדרשו המגדלים, כאמור, להבין את האופציות העומדות לדיון, לשאול שאלות הבהרה, ולהביע דעה עקרונית. הסבב הבא, בחודש מרץ הקרוב, יעסוק בהבעת עמדות ובבחירה בין חלופות אשר יגבש צוות ההיגוי.

[הערת העורך: כדאי לחברים בישראל להפנים את החשיבות הקריטית של המבנה הארגוני לגבי עתיד מעמדם בארגון בעתיד: אם יישמר העיקרון המנחה של 'יוצר ההוצאה – נושא בתוצאה', שהוא אחד הדגלים המונפים כיום בקואופרטיב 'רויאל פלורהולנד', המשמעות הכמעט וודאית היא שמכירה בשעונים תהפוך ליקרה מדי, ותחדל להיות כלכלית; מה שיביא בהכרח להיעלמות השעון. זו תהיה פגיעה הרסנית במגדלים קטנים, ובמגדלים של פרחים 'מיוחדים' הנסחרים בכמויות קטנות. מה-גם שהעיקרון של הטלת כל ההוצאות הכרוכות בהפעלת השעון על משתמשי השעון אינה עיקרון צודק, משום שקיומו של השעון מעניק יתרון מסחרי גם לכל מי שמוכר תוצרת בעסקאות ישירות; הן בתפקידו של השעון כ'יוצר המחיר' האובייקטיבי, והן בתפקיד שממלאים השעונים בהעשרת המגוון המוצע ע"י מגדלי רויאל פלורהולנד, ומעניק להם יתרון שיווקי עצום. שמירת האינטרס של החבר הקטן מחייבת שוויון בין החברים בכוח ההצבעה. לכן, המבנה הארגוני איננו 'בעיה של ההולנדים', אלא בנפשם של כל משתמשי המכרזות]

המידע נמסר ע"י חביב האזה וירון כוכבי

עקרונות 'השעון החדש' מתחילים להתגבש

במסגרת התכנית האסטרטגית 'רויאל פלורהולנד 2020' תופס מקום מרכזי פרויקט 'השעון החדש'. דומה כי אינסוף דעות והצעות כבר עלו לשולחן הדיונים. למנהל הפרוייקט, רונלד טֵירדס Ronald Teerds כבר ישנם כמה עקרונות מנחים, אותם הוא מנסה להחדיר לתודעת הנוגעים בדבר: "אנו נמצאים כבר בעולם שבו הסחר הדיגיטלי הוא המצב הסטנדרטי", אומר טירדס.

הפלטפורמה הדיגיטלית היא הכלי אשר בו יפעלו השעונים בעתיד. אנו עובדים על-פי שלושה עקרונות מנחים:

1. המסחר יהיה אפשרי בכל זמן, 24/7; זה יוביל לעסקאות אופטימליות ותמיכה מלאה במחיר.
2. יתקיים 'שעון ארצי' וירטואלי בבקרים, שיפעל במכרזות אלסמיר ונאלדוויק. במשך הזמן לא יהיה צורך באולמות-המכירה, והטריבונות תעלמנה מן הנוף במכרזות האלה.
3. באתרים האחרים ימשיכו לפעול כמה שעונים 'פיזיים', בתשלום. [הוא אינו מפרש מה הכוונה בהגדרה זו]

ברור אפוא שאיכות המידע המלווה את התוצרת הופכת להיות גורם קריטי, בעדיפות ראשונה לטיפול.

התפתחות מרכזית בהתנהגות השוק תכתיב את סדרי העבודה: ההזמנות הולכות ונעשות קטנות יותר. יותר הזמנות, עם פחות תוצרת/פדיון לכל הזמנה. זה קורה גם בשעונים וגם בהזמנות הישירות. השינוי מוסיף עומס לוגיסטי על המערכת. לכן עובדים על מיכון ורובוטיקה אשר יאפשרו שרות מתאים ללקוחות, בעלות יותר נמוכה.

"אנו נערכים כך כדי להמשיך ולשמש זירת-שוּק בעולם וירטואלי, אשר תשרת הרבה מאוד ספקים ולקוחות", הוא מסכם.

יש לציין כי רונלד טירדס נמנע מלהזכיר את נושא 'מכירה בשער המשק' [אשר דחיית ביצועו עוררה ביקורת חריפה מצד מנכ"ל קבוצת DFG]. אולם המנכ"ל לוקאס פוס, בדבריו באסיפה הכללית, אמר שהנושא יטופל לקראת יישום, ונמצא כבר בתכנית העבודה לשנת 2017. מדובר, כזכור, בהפרדה מוחלטת בין תהליך המכירה לתהליך הלוגיסטי, עם שאיפה לאפשר מכירה בשעון כאשר התוצרת נמצאת עדיין במשק המגדל, ומסירתה לקונה למחרת היום.

המקורות: RFH Nieuws 07/12/2016 + Hortipoint 16/12/2016

רויאל פלורהולנד מוכרת שטח בריינסבורג ללקוחותיה

רויאל פלורהולנד מכרה שטח קרקע באתר ריינסבורג לשתיים מחברות המסחר בפרחים, במטרה שאלה יקימו שם את מרכזי התפעול שלהן. אחת החברות מובילה בסחר בצבעונים, והשנייה עוסקת בכל מגזרי הפעילות של הענף – פרחים, צמחים, וציוד לחנויות. שתי החברות נמצאות בצמיחה מהירה, וזקוקות להרחבת שטח המבנים העומדים לרשותן.

השטחים בבעלות רויאל פלורהולנד סביב מכרזת ריינסבורג, בשטח הנקרא 'פלורהפארק', משרתים כיום 180 חברות סחר. השטח נעשה לאחרונה אטרקטיבי יותר, לאחר שבקיץ נפתח חיבור תחבורתי ישיר של האתר אל הכביש הראשי A44 מאמסטרדם להאג. נתיב זה מאפשר גישה בטוחה ומהירה, ללא המעבר בשכונות מגורים כפי שהיה בעבר. [גם הדיבורים על כך שמכרזת ריינסבורג תהיה האתר בו יפעלו שעונים גם בעתיד תורמים בוודאי לעלייה בביקוש לשטחי עבודה באתר זה]. לאור הביקוש הרב לשטחי עבודה בודקת עכשיו רויאל פלורהולנד את האפשרות להרחיב את אזור 'פלורהפארק' כלפי צפון.

בו-בזמן נחתם הסכם בין רויאל פלורהולנד לרשות המוניציפלית של ווסטלנד אודות שדרוג כבישי הגישה למכרזת נאלדוויק, אשר ישפרו באופן משמעותי את בטיחות ומהירות הגישה לאתר. סיום העבודות צפוי בסוף 2018.

המקור: RFH Nieuws 06+07/12/2016

המכרזות תהינה סגורות בחג המולד

תזכורת: ביום שני, 26/12/2016, היום השני של חג-המולד, כל המכרזות תהיינה סגורות.

לרגל החג יופץ הידיעון הבא ביום שלישי 27 בדצמבר.

 

בשוקי הפרחים באירופה

תחזית מזג האוויר לערים באירופה

 

מדד רויאל פלורהולנד לפרחי קטיף

• ולמי שתוהה על ההבדלים הקטנים בין נתוני הכמות והמחיר בעקומה זו לבין אלה שבטבלת השוואת המחירים שלהלן, נזכיר כי המדד הנ"ל מתייחס לכלל מכירות פלורהולנד, ואילו טבלת ההשוואה מביאה נתוני השעונים בלבד.

העקומה הנ"ל מספקת מבט-כללי על מצב השוק: הקו האדום מסמל את רמת המחיר באופן יחסי למחיר הממוצע הכללי אשתקד. הקו הכחול מסמל את הכמויות שסופקו, באופן יחסי לאלה של אשתקד. המדד של אשתקד מופיע כ-100 נקודות (%), כך שכאשר הקווים עומדים על 100 בסולם – המשמעות היא שהמחיר או הכמות זהים לאלה של השבוע המקביל אשתקד.

העקומה שלעיל מראה את הערכים המוחלטים של מחירי פרחי קטיף בשעונים בשלוש השנים האחרונות. מובאים נתונים של 10 השבועות האחרונים, וגם מחירי השבועיים הבאים בשנתיים הקודמות – מה שמסמן מגמה אפשרית (לפי נתונים היסטוריים).

בטבלה משמאל מופיעים שיעורי השינוי בכמות ובמחיר בשבוע המדווח, לעומת השבוע המקביל אשתקד. (הטבלה אינה כוללת מוצרים אשר השינויים בהם לעומת אשתקד היו קטנים).

הערה: הטבלה אינה מראה את נתוני המכירה של צמחי-גן, אך אלה אכן כלולים בנתון המסכם את סה"כ המכירות בשעונים.

בשבוע 49 מחירי פרחי הקטיף בשעונים כבר החלו לעלות (7%+); הממוצע עמד על יותר מ-28 סנט לגבעול. זאת תוך שינוי מזערי בכמות הכללית (0.7%-), בהשוואה לשבוע הקודם.
בהשוואה לאשתקד היה המחיר הממוצע דומה (0.6%-), תוך ירידה של 3%- בכמות.

בשבוע 50 עלו, כצפוי, מחירי פרחי הקטיף בשעונים. הממוצע עמד על 32.3 סנט לגבעול. 14.4%+ יותר מזה של השבוע הקודם, תוך עלייה של כ-17%+ בכמות הכללית.
בהשוואה לשבוע המקביל אשתקד המחיר היה גבוה בשיעור של כ-13%+, והכמות גבוהה ב-6%+. הוורדים וגרברה מיני הובילו את מגמת העלייה במחירים.

הציפיות בקרב הכרוזים והסוחרים היו גבוהות לגבי מכירות חג המולד; מה-גם שמזג האוויר אינו מאיים על המסחר. נקווה שהאופטימיסטים יצדקו…

המקורות: Vakblad vd Bloemisterij/Royal FloraHolland + Market Report Rose wk 50

לוח חגים ומועדים בעולם הפרחים

המקור: BBH

שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם

סוקרים ומנתחים את הרגלי הצריכה בגרמניה

ברויאל פלורהולנד פועלת מזה זמן 'מח' שוק ומידע' אשר מפיקה, בין השאר, דוחות על שוק הפרחים במדינות הצריכה והייצור של פרחים. הדוחות המלאים עומדים למכירה, ואילו הממצאים העיקריים מתפרסמים מדי פעם. אחת הסקירות הראשונות הייתה, כמובן, אודות השוק הגרמני; הגדול בשוקי הפרחים עבור ההולנדים.

הולנד מייצאת לגרמניה פרחים וצמחים בהיקף שנתי של כ-1.6 מיליארד €. הכלכלה הגרמנית צמחה ב-2015 בשיעור 1.5%+, מה שהשפיע כמובן גם על צריכת הפרחים; אם כי הגידול בענף היה בשיעור נמוך יותר. עם-זאת, יצוא הענף מהולנד לגרמניה צמח בעשרת החודשים הראשונים של 2016 בשיעור המרשים של 6.4%+ (!). השוק הגרמני קלט כמעט 30% מסך-כל יצוא הענף מהולנד בשנה הנוכחית. הנה כמה ממצאים מעניינים:

• בולטת מגמה של העדפת הצרכנים לפרחים שגדלו 'באופן אחראי' – תוך שמירה על הסביבה ועל זכויות העובדים. הצרכן הגרמני מעדיף באופן ברור תוצרת 'ראויה', ומוכן לשלם עבורה יותר מאשר עבור תוצרת ללא 'תוויות כשרוּת'.
• במקום הראשון בין הפרחים ממשיך לעמוד הוורד, עם כ-17% מהיקף הרכישות.
• 67% מפרחי הקטיף נרכשים למטרת מתנה; במיוחד לימי-הולדת; רק שליש מהרכישות הן לצריכה עצמית. ואילו רוב צמחי-הבית נרכשים למטרת צריכה עצמית (קישוט הבית).
• כ-18% מהצרכנים שנסקרו רוכשים אגד פרחים פעם בחודש.
• הרכישות מתחלקות באופן שווה בין ימי השבוע, מלבד יום שישי, בו היקף הקניות עולה מעל לממוצע.
• צינור השיווק הקמעונאי המוביל בגרמניה לפרחי קטיף הוא עדיין חנויות הפרחים ('המסחר המקצועי'), אולם קיימת מגמת עלייה בחלקן של רשתות המזון הזולות. ניכרת מגמת עדיפות לנקודות מכירה במיקום של תנועת קונים רבה, כמו-גם למודל של 'חנות בתוך חנות'.
• הסופרמרקט מסתמן כמוביל במכירת צמחי-בית, יחד עם חנויות 'עשה זאת בעצמך'.
• מגמת הקניות דרך רשתות מוזלות עלולה להשפיע מאוד על המבחר; כלומר: פחות פרחים 'מיוחדים' יגיעו לידי הצרכנים, ככל שחלקן היחסי של חנויות הפרחים ירד בעוגת פילוח השוק.

כאמור, הפירוט המלא נמצא בדוח 'עובדות ונתונים' Facts & Figures לשוק הגרמני שהופק בפלורהולנד. הדוח כולל גם ניתוח מפורט של צינורות השיווק השונים, והעדפות הצרכנים למוצרים השונים. 'דוחות מדינה' הם שרות מיוחד שרויאל פלורהולנד מספקת לחבריה וללקוחותיה, ולכן גובה עבורו גם תשלום מיוחד. הסקר על גרמניה נמכר לחברי רויאל פלורהולנד תמורת 1,500 €, ולקהל הרחב תמורת 2,000 €. הזמנות דרך שרות הלקוחות.

המקור: RFH Nieuws 19/10/2016

ממשלת אזרביידג'ן תעודד פיתוח גידול פרחים

בשבוע בו ביקר ראש ממשלת ישראל באזרביידג'ן, וכנראה בלי קשר לכך (?), פרסמה ממשלת המדינה, השוכנת לחוף הים הכספי, מדיניות חדשה אשר תעודד את פיתוח ענף הפרחים.

מסתבר כי בימי השלטון הסובייטי שיחקה אזרביידג'ן תפקיד מרכזי בהספקת פרחי קטיף, במיוחד ציפורן, למוסקבה ולסנט-פטרבורג. לאחר קבלת העצמאות בתחילת שנות התשעים אבדו לה השווקים הללו, וייצור הפרחים גווע בעקבות כך, עד כדי הפיכת המדינה ליבואנית של פרחים.

המומחים מאמינים כי למדינה ישנם כל היתרונות המאפשרים כושר תחרות בשוק הפרחים הבינלאומי: אקלים מתאים, קרקע פורייה, וכוח עבודה זול, יחסית. הענף יכול בהחלט לספק את הצריכה המקומית, וגם לפתח יצוא תחרותי. זאת לצד חידוש הייצור המסורתי של תמציות פרחים למטרות רפואה וקוסמטיקה.

כצעד מעשי ראשון יוזמת הממשלה הקמת מפעל לטיפול בפרחים באזור Zagatala, יחד עם הקמת משקי גידול באזור, על-פני שטח של 1,000 דונם. עד כה כבר הובאו כ-250,000 שתילי וורדים מבולגריה, ונשתלו כ-500 דונמים. [כנראה ברובם למטרות מיצוי מעלי הכותרת]. וורדים גדלים באזרביידג'ן מזה דורות רבים. בגן הבוטני המרכזי בעיר הבירה באקו קיים אוסף זנים גדול ביותר. כיום מייבאים וורדים מהולנד ומתורכיה.

פרחים מהווים חלק מרכזי בתרבות הצריכה של האָזֵרים. במיוחד כמתנות לאירועים ולביקורים. ברחובות הבירה נראות תמיד נשים רבות הנושאות עמן אגד פרחים. בחודש מאי מתקיים במדינה 'יום הפרח' בו מקשטים את הארץ בפרחים. על חג הפרחים בבאקו ראו גם בידיעון מס' 21-2013.

[בעת ביקורו של נתניהו נחתם, בין השאר, גם הסכם לשיתוף-פעולה בין המדינות בתחום החקלאות]

המקור: AzerNews 14/12/2016