חדשות פלורהולנד
הלקוחות מרוצים מהטיפול בתלונות
בחודש מאי ערכה פלורהולנד משאל בקרב הלקוחות אודות שביעות-הרצון מהנהלים החדשים לטיפול בתלונות. מתוך 70 הקניינים שנסקרו, 94% היו מרוצים מהטיפול בתלונות. [על הנהלים החדשים ראו ידיעון מס' 23] הם היו מרוצים בעיקר מהקלות להגיש תלונה, המהירות בטיפול בתלונה, ומהרמה המקצועית של צוות הטיפול בתלונות.
מאידך, ציינו לא מעט לקוחות שהם אינם מגישים תלונה על כל תקלה; בעיקר בגלל הצורך לעכב לבדיקה את כל האצווה/קבוצת מכירה, בעוד התוצרת דרושה בדחיפות להשלמת ההזמנות. הסוקרים מציינים כי ישנם לקוחות אשר לעולם אינם מתלוננים…
תוך כדי הסקר נשאלו הקונים גם אודות שביעות רצונם מרמת האיכות והאמינות באופן כללי. מסתבר כי למרות שביעות הרצון מתהליך הטיפול בתלונות שוררת עדיין אי-שביעות-רצון רבה מהרמה הכללית של האיכות והאמינות של התוצרת. אמנם מסתמן שיפור וננקטו צעדים רבים לטיפול באמינות התוצרת – אך הקניינים טוענים שזה עדיין לא מספיק, וכי יש לשפר עוד את רמת האיכות ואת אמינות הנתונים הנמסרים בעת המכירה בשעון.
מח' הטיפול בתלונות פועלת רבות במשך חודשי יולי ואוגוסט למציאת דרכים יעילות לשיפור האיכות. במשך חודש ספטמבר יפורסמו המסקנות והצעדים שיינקטו בהתאם.
המקור: 12/08/2015 FH Nieuws
'שולחן הלקוחות' הפך לעובדה בפלורהולנד
בסוף יולי התקיים המפגש הראשון של פורום הלקוחות (Customer Platform) [אולי במושגים שלנו 'שולחן הלקוחות'] של פלורהולנד. בכך התמסד הגוף שבאמצעותו מתייעצת הנהלת פלורהולנד באופן קבוע אודות עמדות הקניינים לגבי המדיניות האסטרטגית והשינויים הארגוניים הנדרשים לביצועה.
בפורום מיוצגים כל המגזרים המרכיבים את הסקטור המסחרי בענף. במפגש הוחלפו דעות ועמדות לגבי התכנית האסטרטגית 'פלורהולנד 2020' והשלכותיה. השולחן אינו בא להחליף את הפורומים הקיימים להידברות בנושאים תפעוליים; אלה ממשיכים להתקיים במבנה הארגוני הקיים.
המפגש הראשון הוקדש לדיון בנושא 'השעון החדש', ולקביעת הנושאים למפגשים הבאים; אלה יהיו: קידום מכירות; ייעול המערך הלוגיסטי של המכרזות; איכות המוצר, ואוטומציה/טכנולוגיית-תקשורת ענפית.
אחד המשתתפים, הנס ואן דר פלאס, הסביר מדוע הוא שמח להיות שותף בפורום: "זה נותן לי אפשרות לדעת מראש על השינויים המתוכננים, ולנסות להשפיע על ההחלטות לגביהם. בשנים האחרונות הסוחרים ופלורהולנד לא שיתפו פעולה בצורה טובה; הקמת הפורום הזה מהווה שינוי בגישה, וזה חשוב מאוד. בסופו של יום כולנו מתקיימים מאותו הענף, ונוכל להתמודד רק אם נרכז את כל הכוחות בכיוון אחיד".
המקור: 28/07/2015 FH News
בשוקי הפרחים באירופה
תקופה 8 (שבועות 29-32) עשתה טוב לפלורהולנד. תקופה 7 הסתיימה בגל חום הרסני; אך בתקופה 8 היה מזג אוויר קיצי נוח, אשר עודד ביקוש לפרחים. זה הביא לעלייה של 10% במחזור המכירות, שהיה הגבוה בתולדות פלורהולנד לתקופה 8.
בסוף התקופה עמד מחזור המכירות המצטבר מראשית השנה על 0.92%+ לעומת אשתקד.
את הגידול במחזור המכירות הביאו בעיקר המחירים הגבוהים יחסית. בפרחי קטיף היה המחיר הממוצע גבוה ב-9%+ מתקופה זו אשתקד, והכמות הייתה גבוהה ב-2%+.
המוצר הבולט בביצועיו בתקופה זו היה ליזיאנטוס, אשר פדה מחיר גבוה ב-33%+, תוך עליה בכמות בשיעור 3%+.
בשבוע האחרון לתקופה הורגשה העצירה בהזמנות לרוסיה, בעקבות אי-בהירות באשר לצעדי הכבדה על היבוא מהולנד; המחירים היו לפעמים 'תחת לחץ'.
לא היה גידול בשיעור העסקאות הישירות בתקופה זו.
לא פורסם המדד לשבוע 32, בגלל חופשות.
העקומה שלעיל מראה את הערכים המוחלטים של מחירי פרחי קטיף בשעונים בשלוש השנים האחרונות. מובאים נתונים של 12 השבועות האחרונים, וגם מחירי השבועיים הבאים בשנתיים הקודמות – מה שמסמן מגמה אפשרית (לפי נתונים היסטוריים).
בטבלה משמאל מופיעים שיעורי השינוי בכמות ובמחיר בשבוע המדווח, לעומת השבוע המקביל אשתקד. (הטבלה אינה כוללת מוצרים אשר השינויים בהם לעומת אשתקד היו קטנים).
הערה: הטבלה אינה מראה את נתוני המכירה של צמחי-גן, אך אלה אכן כלולים בנתון המסכם את סה"כ המכירות בשעונים.
בשבוע 32 ירדו מחירי הפרחים בשעונים. הממוצע עמד על 21 סנט לפרח; כ-5%- פחות מהמחיר בשבוע 31 תוך עלייה בכמות בשיעור כמעט 4%+.
בהשוואה לשבוע 32 אשתקד היה המחיר גבוה מעט (2%+) והכמות הכללית דומה (1%-).
בשבוע 33 מחיר הפרחים בשעונים ירד בשיעור 12%- לעומת שבוע 32; הממוצע היה פחות מ-19 סנט לגבעול.
זה קרה תוך עליה בכמות בשיעור של כמעט 8%+.
בהשוואה לאשתקד היה הממוצע נמוך ב-25%-, תוך עלייה של 2%+ בכמות. הממוצע הנמוך הושפע בעיקר מירידה חדה במחירי החרציות והוורדים.
המקורות: Vakblad vd Bloemisterij/FloraHolland + FH Marktontwikkelingen periode 8-2015
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
מגבלות היבוא ברוסיה משדרות מבוכה
בשבוע הראשון להטלת הסנקציות על יבוא פרחים מהולנד לרוסיה [ראו ידיעון מס' 33] שררה בגבולות רוסיה בעיקר מבוכה… השלטונות ברוסיה המשיכו במסע ההסברה העוין, כשהציגו בטלוויזיה כיצד 'משלוח פרחים מהולנד' מועלה באש לאחר שנמצא נגוע בתריפס קליפורני. אולם גורמים בארגון סיטונאי הפרחים VGB טוענים שהקרטונים שהועלו באש ונראו בכתבה היו לאו דווקא הולנדים, אלא מאוסף של מקורות בעולם, כולל מהולנד.
ראשת שירותי הביקורת למוצרי חקלאות ברוסיה, הגב' יקטרינה סלקובה, שמרבה לאחרונה להעניק ראיונות לעיתונות, סיפרה גם ששלטונות לטביה וליטא הודיעו שלא יפיקו יותר תעודות-בריאות לתוצרת הולנדית.
באופן מעשי, לא דווח עד כה על קשיים מיוחדים במעברי הגבול, מלבד בדיקה קפדנית מהרגיל של מסמכי המשלוחים. הגורמים בענף בהולנד – פלורהולנד, VGB, וארגון החקלאים LTO, אשר פועלים במשותף עם ממשלת הולנד ומוסדות האיחוד האירופי למזעור נזקי הסנקציות, לא ידעו לומר השבוע אם אמנם ישנה הכבדה על היבוא… עם-זאת, צמצום ההזמנות לרוסיה היה מוחשי, מאחר והסוחרים, הן בהולנד והן ברוסיה, לא רצו לקחת סיכונים מיותרים.
מי שמיהר לספק פרשנות על המצב היה דווקא חיים חדד, מזכיר ארגון מגדלי הפרחים הישראלי, אשר הסביר במפורט לעיתון 'ג'רוזלם פוסט' כי מגדלי ישראל אמורים להרוויח אם יוטל חרם רוסי על פרחים הולנדים, משום שהביקוש ברוסיה יעלה על ההיצע, והפרחים מישראל ייהנו מיתרון תחרותי מול הספקים בדרום אמריקה, בגלל הקרבה הגיאוגרפית של ישראל לרוסיה, ובגלל הטיסות הישירות מת"א למוסקבה.
לדבריו כבר לפני מספר שבועות פנו גורמים בממשלת רוסיה לארגון שלו ושאלו אם מגדלי ישראל יוכלו להגדיל את משלוחי הפרחים לרוסיה במקרה שהיבוא מהולנד ייעצר; "אמרנו להם שנוכל למלא את ההספקה שתחסר להם מאירופה" סיפר חדד.
המדיה הענפית בהולנד מיהרה כמובן לצטט את הכתבה מ'ג'רוזלם-פוסט' הישראלי; מה שגרר גם תגובות/הערות בהומור הולנדי טיפוסי כגון "כדאי למגדלי הפרחים בישראל לזכור שגם חבריהם מגדלי הפלפל ציפו לעסקים טובים ברוסיה כשזו החרימה את יבוא הירקות מהאיחוד האירופי…"
המקורות: 14/08/2015 FlotaHolland nieuwsbrief + Jerusalem Post 14/08/2015
פחות ופחות עובדים בחקלאות בהולנד
בשנת 2000 הועסק בחקלאות אחד מכל 33 תושבים בהולנד. ב-2014 ירד המספר לכדי אחד מכל 50. גם מספר המשקים החקלאיים ירד בהתמדה.
התפוקה של ענפי החקלאות דשדשה בגידול שנתי ממוצע סביב 1%+. ואילו במחירי המוצרים הייתה שונות גדולה. הערך המוסף הכולל של ענפי החקלאות היה ב-2013 כ-48 מיליארד €; כ-8% מכלל הערך המוסף של כלכלת הולנד. ענפי עיבוד התוצרת והטיפול בה הראו את הגידול הרב ביותר בערך המוסף.
אלה הם הממצאים העיקריים של 'סקירת כלכלת החקלאות' של המכון לכלכלה חקלאית בהולנד LEI.
65,000 משקים חקלאיים היו בהולנד בשנת 2014; כ-2,000 פחות ממספרם ב-2013. זהו המשך של מגמה יציבה בשנים האחרונות. הנתון הנ"ל כולל בתוכו כ-45% מהמשקים המוגדרים 'זעירים' שאינם מספקים פרנסה מספקת לעובד מלא; הם תורמים לייצור בענף רק חלק זניח.
כ-5% מהמשקים מוגדרים 'גדולים'; הם אלה שמעסיקים יותר מ-5 עובדים; רובם הם משקי חממות וגידולי ירקות ופרחים.
מאז שנת 2000 קטנו השטחים המעובדים בהולנד ב-7%-; כ-1,350,000 דונמים חדלו להיות מעובדים; כ-75% מהשטח שאבד לחקלאות יועד לבנייה.
מחירי קרקע חקלאית בהולנד עלו לאחרונה; בסוף 2014 היה המחיר הממוצע לדונם כ-5,500 €.
המקור: FloraNexus 01/07/2015
