חדשות פלורהולנד
האסיפה הכללית השנתית נערכה באווירה אופטימית
האסיפה הכללית של חברי פלורהולנד שנערכה ביום חמישי האחרון בנאלדוויק לא עסקה בנושאים 'דרמטיים' ולא קבלה החלטות 'היסטוריות'. ובכל-זאת, היא העבירה מסרים חשובים לציבור המגדלים ולענף כולו. מספר המשתתפים באסיפה היה אמנם גבוה מזה של קודמתה, אך עדיין מאכזב: היו 254 חברים נוכחים, המהווים 4.35% מכלל חברי הארגון. הם הביאו אתם זכויות הצבעה של 4,023 'קולות', המהווים 13% מכלל זכויות ההצבעה.
[לא נמסר כמה נוספים השתתפו באסיפה מרחוק דרך האינטרנט, וכמה השתתפו בהתכנסויות הרשמיות בקניה, אתיופיה ובישראל, אשר השתתפו בפועל בהצבעות. בישראל השתתפו 11 חברים]
האופטימיות קבלה ביטוי עוד בטרם החלו הדיונים: כנהוג באספות בשנים האחרונות, נערכת בתחילת הכנס הצבעת-ניסיון לבדיקה טכנית של מערכת ההצבעה האלקטרונית. היו"ר העלה להצבעה שאלה היפותטית: "האם אתה אופטימי לגבי שנת 2016 ?". באופן מפתיע ענו 90% מבאי האולם בחיוב על השאלה…
הביטוי המעשי לאופטימיות והשאפתנות היה בעצם הגשת התקציב: ההנהלה בנתה את התכנית ל-2016 על הנחת-עבודה שהמכירות תגדלנה בשיעור 3.3%+ לעומת השנה הנוכחית. בהחלט יעד שאפתני על רקע העובדה שהצמיחה ב-2015 תהיה קרוב לאפסית [נכון להיום 0.2%+).
המנהל הפיננסי רֶנס בוכוואלדט הסביר כי הנתון בנוי על ההערכה שפעולות קידום המכירות תחלנה לתת תוצאות בשנה הקרובה, וגם על ההנחה כי 'שיפורים מסחריים' בתפעול המערכת יביאו תוספת מכירות לפלורהולנד.
בכלל, האירוע כולו היה מאורגן הפעם בצורת 'מופע' – show אחד גדול. הקהל ישב במעגלים, ובמרכז הייתה במה עגולה, עליה הופיעו הדוברים, ומעליה קובייה שעל ארבע צלעותיה הוקרנו השקופיות, באופן שניתן לצפות בהן מכל כיווני הישיבה באולם. לא היה יותר 'שולחן נשיאות' עליו ישבו תמיד 'נכבדי העדה'. ניסיון להעביר מסר של תהליך התקרבות של ההנהלה אל החברים.
כיאה לסגנונו התקשורתי של המנכ"ל לוקאס פוס, נעשה שימוש בסרטי וידאו להעברת המסרים, על-חשבון הרצאות ארוכות. מסר של ניהול מודרני ושימוש באמצעים 'עכשוויים'.
בהתאם לנוהל, בראשית האספה נבחרו מחדש שלושה חברים ב'מועצת הפיקוח', ונערכה פרידה מחבר שסיים את שלושת הקדנציות האפשריות. לחבר שפרש לא ייבחר מחליף, במסגרת התהליך עליו הוחלט בעת שינוי המבנה הארגוני: לקיים מועצה בת 11 חברים לתקופת מעבר, שאחריה יחזור מספר הדירקטורים להיות 9, כפי שהיה בעבר. השנה יהיו אפוא 10 חברים ב'מועצת הפיקוח'.
גם כאן נכנס שינוי סגנון, וכל אחד מהנבחרים הוזמן להציג את עצמו ואת פעילותו מעל הבמה.
התקציב המוצע הוצג בתמצית, ואושר ברוב של 90%. בנוסף ליעד המאתגר של גידול במכירות התקציב מבטא התחייבות להשאיר את סך גביית העמלות בשיעורים הנוכחיים, ולכסות על אובדן ההכנסות הנובע ממעבר למכירות ישירות (ע"ח מכירה בשעון) ע"י צעדי התייעלות, מיעוט השקעות, ומכירת נכסים. התקציב גם כולל כיסוי ההוצאות המיוחדות ליישום התכנית 'פלורהולנד 2020' – כ-20 מיליון € ב-2016 – מתוך התקציב הרגיל, ללא גבייה נוספת.
בדבריו שם המנכ"ל לוקאס פוס דגש על ההתקדמות המעשית ביישום התכנית האסטרטגית. "אנחנו נמצאים כבר על המסלול שיבטיח את השגת מטרותינו: יחד להפריח את העולם, ולזרוע הזדמנויות עבור חברינו".
לדבריו, התכנית המפורטת דרושה "בכדי שלא רק נשיג את המטרות, אלא גם נקבע כיצד הן תושגנה".
כמתוכנן, התאספו בפתח-תקוה מגדלים חברי פלורהולנד לצפייה משותפת בשידור החי של האסיפה, וזכו להשתתף בפועל גם בהצבעות. אך חשוב מכך: הם יכלו גם להציג שאלות, בעוד השואל מצולם ותצלומו מופיע על גבי האקרנים באולם האסיפה [ראו בתמונה הקטנה שכאן משמאל, אשר הועתקה ממסך השידור החי של האסיפה]; ממש אפקט של שיחת-ועידה, הממחיש לקהל בהולנד כי העמיתים בישראל ובאפריקה משתתפים יחד אתם באסיפה.
הזכות הזו נוצלה ע"י רותם דביר, אשר הציג שאלה/הסתייגות וזכה לתשובה. ההערה נגעה להצעה לגביית 'דמי כניסה' שנתיים לטובת מימון פעילות פלורהולנד [ראו הסבר להצעה בדיווח של אורי ברוק בהמשך הגיליון] טענתו של רותם הייתה כי הסכום המוצע גבוה מדי עבור מגדל קטן. רנס בוכוואלדט השיב כי מדובר בהצעה לדיון, אשר תגובש לקראת האסיפה הבאה, וכי עד אז יישמעו כל ההסתייגויות, ויילקחו בחשבון.
את הזכות לשאילתה דרך האינטרנט ניצל מגדל ישראלי אחר, שעשה זאת מביתו. אבנר שיר שאל מתי תהיה פלורהולנד ערוכה למכירה ישירה לקונים במדינות עם מטבעות שאינן יורו. התשובה שקִבֵּל הייתה למעשה מתחמקת, משום שהנושא לא היה על סדר יומה של האסיפה, ומשום שהנושא רגיש בפלורהולנד מאחר והוא טומן בחובו אפשרות לעקיפה של היצואנים ההולנדים. טבעי לכן שראשי פלורהולנד לא ששו לעסוק בנושא בפומבי בטרם גובשו הבנות. הייתה זו אפוא דוגמה לכך שניתן להעלות גם נושאים אשר ההנהלה אינה רוצה לדון בהם… גם אם לא ניתנה תשובה – הנושא הונח על השולחן. [אפשר לשבת בבית קט בערבה בישראל, ולהשפיע על דיוני האגודה השיתופית ההולנדית בווסטלנד…]
לאחר סגירת החלק הרשמי של האסיפה פנה לוקאס פוס אל הקהל באולם ובבית, ותוך כדי הקרנת מצגת יפה העביר שוב את עיקרי חזונו, ואת אמונתו בענף. כחלק מהשינויים המחשבתיים שהוא מנסה להחדיר, ומשינוי הדימוי-העצמי והדימוי הציבורי שהוא מנסה ליצור, הוא הציג גם את שינוי הלוגו ו'סגנון הבית' של פלורהולנד, השׂם דגש על היותו של הארגון 'מלכותי' [תואר שמוענק ע"י בית המלוכה לעסקים שהגיעו למעמד מוביל בהולנד]. ואם מחפשים סמליוּת בין הסמלים: הלוגו הוצג עם התואר Royal באנגלית, ולא עם התואר בהולנדית Koninklijk. ביטוי לכך שהארגון המלכותי רואה את עצמו בעל תפקיד בינלאומי. הקישו כאן לצפייה בסרטון שהוצג בסיום האסיפה.
המקורות: צפייה בשידור + FH News 17/12/2015 + Vakblad vd Bloemisterij 18/12/2015
אורי ברוק, נציג 'הועד האזורי המייעץ' RAC של ישראל ב'מועצה המייעצת' של פלורהולנד, מדווח על השתתפותו בדיונים בהולנד בשבוע שעבר:
הביקור יועד לפגישה של הוועדה המייעצת, שהתקיימה מספר שעות לפני כינוס האסיפה הכללית.
הפעם היו על הפרק 3 נושאים:
הנושא הראשון היה ההצעה למימון פעילות הקואופרטיב במטרה לשפר את יכולת פלורהולנד לממן את פעילותה השוטפת הוקם צוות שכלל בין היתר מגדלים. המלצות הצוות הוצגו בפגישות האזוריות. אולם הפגישות בארץ התקיימו עוד בטרם גובשו ההמלצות – והן לא נידונו בישראל. לכן ערכנו, חברי הוועד המייעץ הישראלי, פגישה מקדימה (פגישת סקייפ) עם פְרֵד, המתאם מטעם פלורהולנד לוועדה הישראלית, כדי להבין את המשמעות של הצעת המימון החדשה. הוועדה הישראלית סוברת שההצעה הגיונית באופן כללי אך יש בה שני חסרונות:
מגדלים קטנים, כמו רוב המגדלים בארץ, ישלמו את אותו סכום בסיסי כמו חברות ענק.
הסכום עצמו, 20,000 €, יכביד על הנזילות של מגדלים רבים ויהיה גדול יותר ממה שהלוו עד כה לקואופרטיב.
לכן החלטנו להעלות את ההסתייגויות שלנו מההצעה; וכך עשיתי במהלך הדיון.
התשובה אותה נתן רנס בוכוואלדט, המנהל הפיננסי של פלורהולנד, היא שהסכום הוא תוצאה של חלוקת הסכום הדרוש לארגון במספר החברים. נשקלו חלופות כיצד להגיע לסכום זה, וזו נבחרה כאפשרות המועדפת.
לשאלתי מדוע לא לגבות יחסית לגודל, הוא ענה שכבר כעת הספָּקים הגדולים מממנים בסכומים עצומים את הפעילות כי ה-20,000 € הם רק הבסיס, ולמי שמחזורו גדול מ 2 מיליון € גביית האחוז נמשכת, ולהערכתם לא ניתן לגבות יותר מכך. בתום הדיון נערכה הצבעה, ולהפתעתי הייתי היחיד שהתנגד; ללא נמנעים אפילו.
כאמור, זוהי רק המלצה, וההחלטה הסופית תתקבל ברוב מיוחס באסיפת החברים ביוני 2016. אנו מצִדנו ננסה להשפיע על ההחלטה ולשנות אותה לטובת האינטרס של המגדל הקטן.
כמו-כן יש לתת את הדעת למגדלים שלהם יותר ממספר אחד; עד כה לא הייתה לכך השפעה מעבר לעלויות הרישום שהן נמוכות יחסית, אך כעת צריך לנסות לדאוג לכך שמגדל עם כמה מספרי-מגדל לא ישלם כמה פעמים.
הנושא השני עליו נתבקשנו לחוות את דעתנו הוא אופי 'השעון העתידי'
הצוות שעוסק בכך חילק אותנו לקבוצות בהן נשאלנו האם לדעתנו נכון להפריד את זמן המכירה של העציצים מהפרחים, מהו מועד המכירה הנכון, ומי לדעתנו עדיף שיפיץ את הפרחים ללקוחות לאחר המכירה: פלורהולנד או חברות פרטיות. התשובות היו מגוונות, בהתאם לשונות הרבה בין המגדלים.
הדגשתי שוב, בהמשך לפגישות קודמות עם אנשי הצוות, את צרכינו המיוחדים כמגדלים מחוץ להולנד.
הנושא השלישי היה סיכום הביקור בסין
הוצגה ההתפתחות הכלכלית האדירה בסין בדגש על שכבה עצומה של צעירים מבוססים ועשירים שמפתחים סגנון חיים המבוסס על צריכת מותגי-יבוא ומותרות. הפלטפורמה העיקרית לקהל-יעד זה היא רכישות ברשת; און-ליין.
התכנית הכללית של פלורהולנד היא יצירת קשרים עם שותפים מקומיים במטרה לאפשר יצוא ללא חסמים בירוקרטים, לשפר את הלוגיסטיקה, ולפתח את מסחר הפרחים המקוון.
בערב התקיימה אסיפת החברים הכללית
ההשתתפות הייתה נמוכה יחסית סביב 250 משתתפים שייצגו כ 13% בלבד מזכויות ההצבעה.
אושרו הארכות מינויים של 3 חברי המועצה המפקחת, הוצגה הפעילות ב-2015 והתכניות ל-2016, כולל אישור התקציב ושינוי קטן במבנה העמלות.
ההצעות אושרו כולן ברוב גדול, שמשקף להערכתי את שינוי האווירה והחזרת האמון של החברים בהנהלה ובארגון.
האסיפה שודרה בווידאו למפגשים בישראל בקניה ובאתיופיה; החברים מחוץ להולנד הצביעו גם הם.
רשם: אורי ברוק
תזכורת: ימים בהם המכרזות תהיינה סגורות בתקופת חגי דצמבר
המכרזות לא תפעלנה:
ביום שישי, 25 בדצמבר 2015, היום הראשון של חג-המולד
ובימים חמישי ושישי, 31 בדצמבר 2015, ו-1 בינואר 2016, ימי חופשת ראש השנה האזרחית
בשוקי הפרחים באירופה
תחזית מזג האוויר לערים באירופה
העקומה הנ"ל מספקת מבט-כללי על מצב השוק: הקו האדום מסמל את רמת המחיר באופן יחסי למחיר הממוצע הכללי אשתקד. הקו הכחול מסמל את הכמויות שסופקו, באופן יחסי לאלה של אשתקד. המדד של אשתקד מופיע כ-100 נקודות (%), כך שכאשר הקווים עומדים על 100 בסולם – המשמעות היא שהמחיר או הכמות זהים לאלה של השבוע המקביל אשתקד.
העקומה שלעיל מראה את הערכים המוחלטים של מחירי פרחי קטיף בשעונים בשלוש השנים האחרונות. מובאים נתונים של 12 השבועות האחרונים, וגם מחירי השבועיים הבאים בשנתיים הקודמות – מה שמסמן מגמה אפשרית (לפי נתונים היסטוריים).
בטבלה משמאל מופיעים שיעורי השינוי בכמות ובמחיר בשבוע המדווח, לעומת השבוע המקביל אשתקד. (הטבלה אינה כוללת מוצרים אשר השינויים בהם לעומת אשתקד היו קטנים).
הערה: הטבלה אינה מראה את נתוני המכירה של צמחי-גן, אך אלה אכן כלולים בנתון המסכם את סה"כ המכירות בשעונים.
בשבוע 50 עלה המחיר הממוצע לפרחי קטיף בשעונים בחצי סנט (0.9%+) לעומת השבוע הקודם ועמד על 28.7 סנט לגבעול. זה קרה תוך עלייה של 6.7%+ בכמות הכללית.
בהשוואה לשבוע המקביל אשתקד היה המחיר גבוה ב-5%+, תוך ירידה בכמות בשיעור 2%-. זאת למרות שמחירי הוורדים והגרברה היו נמוכים מאשתקד, ובזכות עלייה במחירי החרציות והצבעונים, ובעוד שורה של פרחים.
בשבוע 51 קפצו המחירים, כצפוי לקראת חג המולד. הממוצע לפרחי קטיף בשעונים עמד על 34 סנט לגבעול; כ-18%+ יותר מהממוצע בשבוע מס' 50, תוך עלייה בכמות הכללית בשיעור 21%+.
בהשוואה לאשתקד היה המחיר הממוצע כמעט זהה, עבור כמות נמוכה ב-5%-. עם זאת, המחיר השנה, כמו זה של אשתקד, היה נמוך בכ-9%- מזה שהיה ב-2013 [ראו עקומת-המחירים שלעיל].
יום שישי 18/12, ויום שני 21/12 אמורים להיות ימי-השיא של מכירות חג המולד, והחל ממחר, 22/12, צפויה נסיגה במחירים; זאת על-סמך ניסיון העבר.
כפי שנראה בטבלת תחזית מזג האוויר, אין צופים 'חג-מולד-לבן' ברחבי אירופה.
משלוחים המיועדים להימכר ב-28/12 והלאה כבר לא יהיו תחת 'שליטה' של צבעי חג המולד, והביקוש לצבעים אחרים צפוי לחזור לשגרה.
המקורות: Vakblad vd Bloemisterij/FloraHolland + Market Report Rose wk 51+ FH Eelde News wk 51
מוצרי פריחה – מבזקי מוצרים ומחקרים
'פרחים משומרים' – גומחה מעניינת בשוק הפרחים
השוק לפרחים 'משומרים' הפך לנישה/גומחה מעניינת בשנים האחרונות בארה"ב, והביקוש לפרחים כאלה הוא יציב באירופה, והולך וגדל באסיה. כך טוענת מריה קלרה ריופריו Maria Clara Riofrio [בתמונה] מחברָת הגידול קיארה Kiara שבאקוודור.
הגברת רואיינה בעת שהציגה את מוצרי החווה בתערוכת IFTF בהולנד לאחרונה. היא מספרת שהמשק שלהם מגדל וורדים מזה 15 שנים, ולאחרונה החליטו להסב את כל הייצור, משטח של 80 דונם, למטרת שיווק כפרחים משומרים. זאת לאחר שצברו ניסיון בייצור ובשיווק של המוצר הזה.
זאת מאחר שהפרח המשומר חייב להיות באיכות מעולה, ותהליך השימור מחייב התמחות ברמה גבוהה ביותר.
את השימור הם מבצעים בתהליך ייחודי שפותח אצלם במשק.
השלב הבא בהתפתחות משק קיארה, לדברי מריה קלרה, יהיה שימור של סוגי פרחים נוספים. הם רוצים להתחיל בשימור ענפי קישוט ירוקים.
פרטים נוספים על המשק המיוחד הזה ותוצרתו אפשר למצוא באתר החברה www.kiaraflowers.com.
המקור: FloralDaily 16/12/2015
