חדשות פלורהולנד
החל מ-1 באוגוסט חדלה דורקה ואן באלן לשמש כמנהלת לקוחות/אשת-קשר למגדלי ישראל.
אדה כהן וירון כוכבי ימלאו מעתה גם את תפקידיה בקשר לישראל.
חידו ספיינקנברינק יסייע במקרה של שאלות הקשורות לשירותים הניתנים בהולנד.
להלן דברי הפרידה ששלחה דורקה, אשר מהווים גם סקירה של תקופה בת כמעט 25 שנים בחיי הענף:
מגדלים יקרים
לאחר שנים רבות של עבודה עם מגדלים ויצואנים מישראל הגיע הזמן לשינוי. בגלל שינויים ארגוניים בפלורהולנד, ולמרבה הצער גם בעקבות ירידה מתמדת במספר המגדלים הפעילים בישראל, בחרתי/נבחרתי לעשות שינוי ולהיות אחראית כמנהלת לקוחות למגדלי פרחי קיץ בהולנד, בעוד אדה וירון יהיו אחראים לקשר עם מגדלי ישראל.
בקורַי הראשונים בישראל היו ב-1977 וב-1980, כסטודנטית לחקלאות באוניברסיטת ווכנינגן, כשניתנה לי ההזדמנות לבצע חלק מהמחקר שלי בישראל. בשנות השמונים התגוררתי כ-6 שנים בנס-עמים שבגליל המערבי. אז למדתי להכיר את הארץ ואת העם בצורה יותר אינטימית, דרך טיולים בכל הארץ, ולימוד ההיסטוריה, התרבות, והטבע שלה. אהבתי גם את האקלים בישראל; למרות שבחודשי הקיץ היה די חם ללא מזגן…
לאחר שחזרתי להולנד התחלתי ב-1991 לעבוד כמנהלת מח' הטיפול בפרחי יבוא במכרזת ווסטלנדCC) בפי ישראלים רבים) מאחר ורוב פרחי היבוא הגיעו אז מישראל, התפקיד הביא אותי לעבוד בקשר הדוק עם מגדלים מישראל, אנשי הקשר, מועצת הפרחים, ואח"כ אגרקסקו.
יותר מאוחר, ב-1999, התמניתי למנהלת אזור המזרח התיכון, והייתי אחראית לקשר עם ישראל, בראש צוות של אנשי קשר. בקרתי בישראל לעתים תכופות, ופגשתי רבים מכם, המגדלים, בביקורים במשקים ובמפגשים.
אירוע שנתי חשוב היה תמיד המסיבה של 'אגרקסקו' בהולנד בזמן תערוכת 'הורטיפייר' בנובמבר, כאשר כל 'עולם הפרחים' נפגש ביחד באירוע משותף.
ענף הפרחים בישראל התרחב מדי שנה, ומגדלים רבים גילו גמישות כשעברו מגידול ציפורן לפרחי-קיץ, ומוורדים לענפי קישוט ירוקים.
כאשר הוסרו המגבלות התאפשרה גם הרחבת עונת היצוא, עד כדי הספקה לאורך כל השנה במוצרים מסוימים. עסקאות 'BB' נעשו דומיננטיות בוורדים, וישראל הובילה בעסקאות עם רשתות סופרמרקט.
הגדלת יחידות המשק בישראל, וקליטת עובדים מתאילנד הביאו ליצירת משקים גדולים המתמחים בכמה מוצרים. התרחבות הייצור באפריקה הגבירה את התחרות, ומגדלי וורדים רבים נאלצו למצוא חלופות, אם בענף הפרחים, ואם בגידול ירקות או תבלינים.
שינוי גדול נוסף בישראל היה הסרת המגבלות על רישיונות יצוא. אז נכנסו לתמונה החברות 'אביב' ו'ערבה אופטימום' שנתנו שרותי יצוא למגדלים. יותר מאוחר תפסו עוד יצואנים את מקומה של אגרקסקו כשזו פשטה-רגל.
תודות להתערבות פלורהולנד נמנעו נזקים כבדים ממגדלי הפרחים, שקבלו את רוב התמורה עבור תוצרתם.
גם בהולנד חלו שינויים ארגוניים גדולים, עם התמזגות 6 מכרזות לארגון המאוחד 'פלורהולנד', והקמת מיזם משותף בגרמניה – 'מכרזת ריין-מאס'.
ב-2011 חגגה פלורהולנד מאה שנים לייסוד מכרזות הפרחים, כולל גם חגיגות באפריקה ובישראל.
במשך כל השנים הללו חזיתי איך ישראל משתנה במובנים רבים: גידול של הערים ותשתיות הדרכים על-חשבון השטחים הכפריים, הגעתם של המוני עולים מאתיופיה ומרוסיה והשפעתם על החברה, צמיחה כלכלית ועליה ברמת החיים לסטנדרט אירופאי, וחברה שמאמצת אמצעים טכנולוגיים חדשים יותר מהר מאשר באירופה.
מה שנותר ללא שינוי הוא החמימות בקשרים האנושיים, ובמיוחד אתכם המגדלים.
עבורי ביקור בישראל הוא כמו לבוא הביתה. לעתים נדמה לי שאני מכירה את ישראל יותר טוב מאשר את הולנד…
החיים בישראל מאוד אינטנסיביים, וחילוקי דעות הופכים מהר להיות קולניים ורגשניים; אך בסוף תמיד נפרדנו כידידים.
מאוד נהניתי להכיר את כולכם ולעבוד אתכם בכל השנים הללו. ישראל הייתה ותמשיך להיות 'ביתי השני'. בוודאי נמשיך להיפגש, משום שענף הפרחים הוא למעשה משפחה אחת גדולה.
לכן אפרד בברכת להתראות, היכן שהוא, במהרה
דורקה ואן באלן
דברי פרידה חמים שלחו לידיעון חביב האזה מ'ערבה אופטימום', ואבי ולוז'ני מ'מועצת הפרחים'. להלן קטעים נבחרים משני מכתבם אלה, אשר באופן לא מפתיע הם דומים מאוד:
הופתענו לקבל המכתב בו דורקה מודיעה לנו כי היא מחליפה תפקיד בפלורהולנד, וכי היא מפסיקה לשמש כמנהלת לקוחות באזורנו, לשירות של מגדלי הפרחים בישראל.
לא נשכח את הביקורים של דורקה בישראל בימים של שקט ובימים של אש – כאשר היא אינה חוששת לבקר את המגדלים גם בימים סוערים של תקריות, ירי טילים, ואש.
דורקה תרמה רבות לבניית קשר מקצועי ומנהלי פורה בין המכרזות והמגדלים בישראל. היא פעלה לקידום רעיון החברוּת של מגדלי ישראל בקואופרטיב ההולנדי, והייתה עבור חברות היצוא 'מורה נבוכים' בכל הנושאים הקשורים למידע, כספים ומנהלה, בנוסף לשלל הנושאים המקצועיים.
ברגע המשבר הגדול [נפילתה של אגרקסקו], פעלה דורקה במקצועיות, בנחישות, ובאומץ להבטיח את התשלום למגדלים; בזכותה נאלץ מפרק אגרקסקו מר שלמה נס לשלם למגדלים את התמורה עבור הפרחים ששלחו לפלורהולנד, 'על אפו וחמתו'…
מאחלים לך בשם כל צוותי העובדים והמגדלים הצלחה בתפקיד החדש ובהמשך הדרך.
ובשם מערכת הידיעון: מודים לדורקה על תרומתה הייחודית לייסודו ולהפעלתו של הידיעון בעברית. אפשר לומר שבזכותה דף חדשות זה עלה לאוויר. מקווים שתמשיכי לקרוא בו, לפחות כדי לשמר את העברית הטובה שלך!
מתוך דברים שכתבו ואמרו חביב האזה, אבי ולוז'ני, חומי ינאי, אדה כהן וירון כוכבי
ב-29 ביולי, יום ד' שעבר, נפטר באלסמיר חֶריט קוֹי Gerrit Kooij, מי שהיה יו"ר קואופרטיב מכרזת אלסמיר בשנים 1989-1991.
הוא נפטר בגיל 84, כשבועיים לאחר פטירת חברו יאן מארסה [ראו ידיעון מס' 31].
חריט קוֹי, מגדל ומטפח זני ציפורן מאלסמיר, החליף את יאן מארסה בתפקיד היו"ר. הוא לא השלים קדנציה מלאה, והוחלף לאחר כשנתיים ע"י פרנס קָויפֶּרס, שייצג אז את 'הדור הצעיר' של המגדלים.
קוֹי כיהן במועצת המנהלים של מכרזת אלסמיר כבר מ-1976 והיה לכן שותף לכל המאבקים למען קבלת פרחי יבוא למכרזות.
לאחר חתימת הסכמי אוסלו היה הראשון שנרתם לסייע למגדלי הציפורן ברצועת עזה.
עוד ידיד לישראל שעזב אותנו. דור הולך ונעלם…
המקור: FH News 31/07/2015
צבי שטייניץ, מידידיו הישראלים של יאן מארסה שנפטר לאחרונה [ראו ידיעון מס' 31], ביקש לפרסם כמה מלים לזכרו: יאן מארסה היה בראש וראשונה אדם, ורק אחר כך יושב ראש מכרזת פרחים הגדולה ביותר בהולנד. הוא היה ידיד ישראל; הוא ביקר עשרות פעמים בארץ פגש מגדלים בכל חלקי הארץ כאורח יחיד של מערכת הפרחים וגם כמלווה של קבוצות מגדלים הולנדיים. היה לי הכבוד להתלוות לביקוריו בארץ.
מארסה היה היחיד שהייתה לו אוזן קשבת, אשר יכולתי לפנות אליו ברגעים קשים בהם נתקלתי בתקופת שרותי כנציג באלסמיר. שנים רבות שמרנו על קשר לאחר פרישתי.
לא אשכח את שיחת הטלפון הדואגת ממנו בשעה שהייתה כאן אזעקה בתקופת מלחמת המפרץ, בעוד אנו מצויידים במסכות אב"כ.
בשוקי הפרחים באירופה
השבוע לא התפרסמה עקומת מדד פלורהולנד.
מבט על העקומה מעל מספק לקורא מבט-כללי על מצב השוק: הקו האדום מסמל את רמת המחיר באופן יחסי למחיר הממוצע הכללי אשתקד. הקו הכחול מסמל את הכמויות שסופקו, באופן יחסי לאלה של אשתקד. המדד של אשתקד מופיע כ-100 נקודות (%), כך שכאשר הקווים עומדים על 100 בסולם – המשמעות היא שהמחיר או הכמות זהים לאלה של השבוע המקביל אשתקד.
העקומה שלעיל מראה את הערכים המוחלטים של מחירי פרחי קטיף בשעונים בשלוש השנים האחרונות. מובאים נתונים של 12 השבועות האחרונים, וגם מחירי השבועיים הבאים בשנתיים הקודמות – מה שמסמן מגמה אפשרית (לפי נתונים היסטוריים).
בטבלה משמאל מופיעים שיעורי השינוי בכמות ובמחיר בשבוע המדווח, לעומת השבוע המקביל אשתקד. (הטבלה אינה כוללת מוצרים אשר השינויים בהם לעומת אשתקד היו קטנים).
הערה: הטבלה אינה מראה את נתוני המכירה של צמחי-גן, אך אלה אכן כלולים בנתון המסכם את סה"כ המכירות בשעונים.
בשבוע 30 ירד המחיר הממוצע לפרחי קטיף בשעונים בשיעור כ-4%- לעומת שבוע 29, ועמד על 20 סנט לגבעול, תוך ירידה בכמות של כמעט 2%-.
בהשוואה לאשתקד היה המחיר עדיין גבוה בהרבה: 17%+, תוך ירידה קלה בכמות בשיעור 1%-.
הוורדים והחרציות הובילו את התוספת למחיר הממוצע בהשוואה לאשתקד.
בשבוע 31 עלו שוב מחירי הפרחים בשעוני פלורהולנד. הממוצע עמד על 22 סנט, 10.7%+ יותר מזה של שבוע 30, תוך ירידה בכמות הכללית בשיעור 5.3%-.
בהשוואה לאשתקד היה היחס דומה: 12%+ במחיר, ו-5.7%- בכמות. אגב: המחיר הממוצע הזה גבוה ב-50%+ ממה שהיה בשבוע 31 בשנת 2013.
את הולנד פקדה בשבת 25 באוגוסט סופת-קיץ – רוח וגשם – מהקשות שידעה המדינה אי-פעם. נזקים גדולים היו בנפש וברכוש. בענף הפרחים היה הנזק בעיקר לשטחים פתוחים; ואכן, מחיריהם של כמה 'פרחי קיץ' עלו בשבוע 31.
באופן כללי מאמינים הסוחרים שהשפל הקיצי כבר הגיע לשיאו, ומעתה תחל השתפרות הדרגתית בביקושים.
המקורות: Vakblad vd Bloemisterij/FloraHolland + FH Eelde News wk 30
לוח חגים ומועדים בעולם הפרחים 2015
מקרא: = קונים פחות פרחים מהרגיל = 'חג-פרחים' מובהק, ביקוש מוגבר במיוחד | |||
החודש | היום | החג / אירוע | במדינות |
אוגוסט | |||
אוגוסט | 14 – 16 | יום כל הקדושים / או-בון | יפן |
אוגוסט | 15 | חג עליית מריה השמימה | אוסטריה, איטליה, בלגיה, גרמניה, הונגריה, יוון, סלובניה, ספרד, פולין, פורטוגל, צרפת, רומניה, שוויץ |
אוגוסט | 19 | יום הולדת הנסיכה מטה מריט | נורבגיה |
אוגוסט | 20 | יום החוקה | הונגריה |
אוגוסט | 24 | יום העצמאות | אוקראינה |
אוגוסט | 29 | יום ההתקוממות הלאומית | סלובקיה |
אוגוסט | 30 | יום אלכסנדר הקדוש | רומניה |
ספטמבר | |||
ספטמבר | 1 | תחילת שנת הלימודים | פולין, צ'כיה, רומניה, רוסיה |
ספטמבר | 1 | יום החוקה | סלובקיה |
ספטמבר | 1 | יום הידע | אוקראינה |
ספטמבר | 1 | יום העבודה | ארה"ב |
ספטמבר | 8 | יום הקהילות האוטונומיות | ספרד |
ספטמבר | 8 | יום הולדת מריה | רומניה |
ספטמבר | 11 | החג הלאומי של קטלוניה | ספרד |
ספטמבר | 13 | יום הסבתות והסבים | ארה"ב |
ספטמבר | 13 | יום האנשים החולים | בלגיה, הולנד |
ספטמבר | 14 | ראש השנה | מורגש גם בארה"ב |
ספטמבר | 15 | יום הבתולה מרי | סלובקיה |
ספטמבר | 20 | יום החרטה והתפילה | שוויץ |
ספטמבר | 21 | יום הכבוד לזקנים | יפן |
ספטמבר | 22 | יום הולדת הנסיכה מרתה-לואיז | נורבגיה |
ספטמבר | 23 | היום השווה הסתווי | יפן |
ספטמבר | 24 | יום התודה | גרמניה |
ספטמבר | 26 | יום הלקוח | בלגיה |
ספטמבר | 27 | יום הקהילה הצרפתית | בלגיה |
ספטמבר | 28 | יום ייסוד המדינה | צ'כיה |
מקרא: = קונים פחות פרחים מהרגיל = 'חג-פרחים' מובהק, ביקוש מוגבר במיוחד | |||
המקור: BBH |
ללוח השנתי 2015 – נא להקיש כאן
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
השמועות על חרם רוסי אינן חדלות
ממשלת רוסיה, באמצעות שרותי הביקורת לתוצרת חקלאית, ממשיכה לפזר רמזים ואיומים על חרם נגד פרחים וצמחים הולנדים. הרשות מפרסמת 'תוצאות בדיקה' שמראה כי נמצאו לאחרונה 606 משלוחי פרחים נגועים; כמחציתם היו פרחים שגדלו בהולנד.
בשבוע שעבר נשלחו אזהרות רשמיות למספר מדינות באירופה "אשר נוהגות לספק מסמכי יצוא לפרחים הולנדים" מפני התוצאות בהן יישׂאו אם תגיע דרכן תוצרת נגועה שמקורה בהולנד…
עם זאת, עד כה לא ניתנה כל הודעה רשמית על מגבלות ביבוא פרחים הולנדים לרוסיה, וגורמים בהולנד טוענים שבינתיים סכנה כזו לא ממש קיימת.
בו-בזמן מתארגנת ברוסיה עצומה נגד עצירת יבוא פרחים מהולנד. לפי החוק, עצומה שעליה חתמו יותר ממאה אלף אזרחים חייבת לבוא לדיון בפרלמנט. אלא שבינתיים חתמו באינטרנט רק כמה מאות על העצומה…
המקורות: 29/07/2015 FlotaHolland nieuwsbrief + Vakblad v d Bloemisterij
נתונים שפורסמו לאחרונה, אך מיצגים את המצב בתורכיה בסוף 2013, מראים את התמונה הבאה:
סה"כ שטחי גידול בענף הפרחים וצמחי הנוי: 45,130 דונם
מזה:
פרחי קטיף (24%) 10,830 ד'
צמחי בית וגן (74%) 33,400 ד'
פקעות ובצלים (2%) 900 ד'
כ-90% משטחי גידול הצמחים והפקעות הם תחת כיסוי. בפרחי הקטיף תופסות החממות כ-77%; הרוב כמובן מבני פלסטיק.
הצריכה המקומית היא נמוכה: ההוצאה הממוצעת לנפש בשנה על פרחים וצמחים עומדת על כ-4 €; אם כי באיסטנבול ההוצאה לנפש כבר הגיעה ל-15 €. זאת בהשוואה ל-50-100 € במדינות מערב אירופה.
מעריכים שעם העלייה בהכנסות וברמת החיים הצריכה תלך ותגדל. כבר עתה מסתמן גידול של כ-20% בשנה.
הן היצוא והן היבוא של פרחים וצמחי-נוי גדלים בשנים האחרונות; אך המאזן הוא לטובת יבוא:
בשנת 2010 ייצאה תורכיה פרחים וצמחי נוי בשווי של 50 מיליון $, וייבאה פרחים וצמחים בשווי 50 מיליון $
בשנת 2014 ייצאה תורכיה פרחים וצמחי נוי בשווי של 84 מיליון $, וייבאה פרחים וצמחים בשווי 93 מיליון $
היצוא נעשה להולנד, לבריטניה, לגרמניה, לרוסיה, ולמדינות שכנות. ואילו היבוא רובו מהולנד.
רוב היבוא הוא של חומרי ריבוי. קיים מכס מגן על יבוא פרחים, שמגיע במקרים מסוימים עד 50% מערך היבוא.
המקור: 25/05/2015 Agroberichten Buitenland