חדשות רויאל פלורהולנד
ניסוי ראשוני של 'מכירה בשער המשק' עבר בהצלחה
כפי שדיווחנו כאן [ראו ידיעון מס' 20] התבצע לאחרונה במכרזת אלסמיר ניסוי ראשוני של מכרזי-שעון בשיטת 'היום עבור מחר', מה שנהגו לכנות 'מכרז בשער המשק'. הקניינים רוכשים את הפרחים בשעון כשהמגדל עדיין לא סיפק אותם למכרזה, אולי טרם קטף אותם, וההזמנה נמסרת ישירות לקונה עד 06:00 בבוקר למחרת. הניסוי התבצע בחרציות, בשעון אחד, עם קבוצה של 12 מגדלים שנבחרו, מול קבוצת קניינים נבחרת, במשך 10 ימי-עבודה רצופים. כל יום השתתפו בניסוי כ-30 עגלות-מכרזה.
המטרה הראשונית של הפיילוט, בדיקת הייתכנות הטכנית של המסלול, עברה ללא תקלות מיוחדות. פלורהולנד מסכמת לכן את הניסוי כהצלחה, ונערכת לתכנון השלב הבא, בסתיו. הוכח כי ניתן לספק את הפרחים שנרכשו לידי הקונים בלו"ז המתוכנן.
במגזין המקצועי הענפי ליוו את הניסוי ע"י ראיונות עם כמה מהמשתתפים, ואלה פורסמו בכתבה ביום שישי האחרון. נראה שכל הלקוחות שהשתתפו היו מרוצים מהתוצאה. המסלול מאפשר להם הספקה מובטחת מראש של פרחים טריים עבור יום המסחר הנוכחי, 'על הבוקר'.
ואילו בין המגדלים נשמעו דעות שונות: חלק מהמשתתפים מציינים את הקושי לִצְפּות בדיוק כמה פרחים ייקטפו היום; זה היה קשה בחרציות, ומן הסתם קשה יותר בפרחים אחרים (למשל וורדים הממוינים לפי מספר מידות-אורך), הם אומרים. "זה יוביל לכך שהמגדל יעדיף להציע פרחים שנקטפו כבר אתמול; ואז ייצא העוקץ מיתרון הטריוּת לקונה, ולמגדל יידרש יותר נפח קירור, יותר עגלות, וכיו"ב".
שאלה נוספת שמעלים מגדלים היא מה דינם של פרחים שהוצעו במסלול 'היום עבור מחר' אך לא נמכרו? [על פניו נראה שחייבת להיות אפשרות להביאם לשעון למחרת, אך כנראה שהנקודה טרם הובהרה].
בו-בזמן הודיעה רויאל פלורהולנד על מעבר ל'מכרז לפי תמונה' בשעוני הצמחים באלסמיר ובנאלדוויק, החל ב-4 באוקטובר 2017. המעבר יתבצע ללא 'תקופת ביניים'. זאת כדי לעמוד בלוחות הזמנים הדרושים להיערכות לקראת 'שעון וירטואלי ארצי'. צוותי רויאל פלורהולנד יסייעו לקניינים להיערך ולתרגל את המעבר לקנייה וירטואלית בעוד מועד.
המקורות: RFH Nieuws 06/07/2017 + Vakblad vd Bloemisterij 07/07/2017
מנכ"ל 'מועצת הקואופרציה הלאומית' ההולנדית NCR, מר אריאן ואן נולנד Arjen van Nuland מייעץ בשנה האחרונה לרויאל פלורהולנד בנושא 'מודל המשילוּת' העתידי, במסגרת הפרויקט 'הקואופרטיב ב-2020'. הוא העניק ראיון בנושא למגזין הענפי המקצועי, שהתפרסם בסוף השבוע לפני האחרון. לצד שבחים שהוא חולק לדרך שבה רויאל פלורהולנד מטפלת בנושא, הוא מקפיד גם להזהיר מפני סכנות הטמונות באימוץ המודל שבמרכזו 'מועצת חברים', אם לא ייושם כראוי.
המומחה להתאגדות קואופרטיבית מונה את היתרונות של 'מועצת חברים', המתבטאים בייעול מערכת קבלת ההחלטות, ובהבטחת השפעתם הקובעת של חברים מנוסים ובעלי ידע מתאים [שהם כמובן היתרונות שאותם מחפשים הממליצים על שיטת 'ממשל תאגידי' זו]. אולם הוא חוזר ומזהיר מפני האמונה שזוהי 'נוסחת פלא' שאותה יש לקדש. הסכנה, הוא מסביר, טמונה ביישום לא זהיר. התנאים להצלחת השיטה הם:
- ייצוג נאות ומאוזן של כל המרכיבים השונים של האגודה (האזורים השונים, הגידולים השונים, גודל החברות השונות, וכיו"ב) חוסר איזון בהרכב המועצה יפגע באמון שהחברים נותנים בהחלטות.
- שמירה קפדנית על קשר טוב של ההנהלה ומועצת הפיקוח עם כלל החברים, שאינם בין הנבחרים למועצה. הזנחת טיפוח הקשר הזה עלולה גם היא להביא למשבר אמון חמור.
- הקפדה על בחירת נציגים מנוסים ובעלי ידע, והקמת מועצה עם מספר נציגים הולם (במקרה של רויאל פלורהולנד מומלץ על 30-60 חברים במועצה) כדי להבטיח כי מגוון האינטרסים והדעות יבואו לידי ביטוי בדיוני המועצה.
ואן-נולנד מאמין שקיים סיכוי טוב ליישום נכון ע"י רויאל פלורהולנד, משום שהחברים מעורבים היטב בכל שלבי גיבוש ההמלצות. הכי חשוב, לדעתו, הוא לשמור על אווירה הנותנת תחושה לחברים כי הם מעורבים; זה חשוב לא פחות מהידיעה שהם משפיעים באופן ישיר.
המקור: Vakblad vd Bloemisterij 30/06/2017
חברי 'המועצה המייעצת לישראל' מסכמים ביקור עבודה בהולנד
חברי צוות הוועדה המייעצת הישראלית לרויאל פלורהולנד (RAC) ביקרו לאחרונה בהולנד, והם שמחים לדווח לכולנו על מה שראו, שמעו, ולמדו שם. לפני שבועיים הבאנו את רשמיו של עומרי ישראל מהפגישה בנושא בקרת האיכות. בשבוע שעבר סיפר לנו אורי ברוק על פגישה עם צוות 'החממה הדיגיטלית'. היום אנו מביאים את רשמיו של שמעון אברהם מפגישות עם קניינים ועם צוות קידום המכירות. בשבוע הבא נוסיף דיווחים אודות מפגשים נוספים.
ביקור אצל Barendsen (קניין):
עובדים חזק במכירה של פרחים בכל רחבי אירופה, לאורך כל השנה, כולל אספקת פרחים לאירועים. הזמנות מתקבלות מהבוקר ולאורך רוב היום, גם בחנות המקוונת. עד השעה 6 בבוקר יש במערכת כבר כ-50% מההזמנות, והשאר נכנסות במהלך היום; לרוב עד הצהריים.
לחברה יש לקוחות ייחודיים ובלעדיים בשוויץ; אחד המאפיינים שלהם הוא שהם מוכנים לשלם הרבה עבור פרחים מיוחדים. כלומר המחיר אינו הגורם החשוב ביותר עבורם.
אנשי החברה מציינים כי הם מעוניינים להיות בקשר מול המגדלים, ולדעת מראש כאשר יש משהו מעניין או חדש. צורות התקשרות: דוא"ל או פייסבוק. הקשר חשוב מאוד על-מנת לעדכן אותם גם כשיש בעיות שונות; למשל במקרה שמסיבה כלשהי האיכות יורדת, או שיש עצירה באספקה. זאת כדי שיוכלו להתארגן לכך. כדאי להיכנס לאתר החברה www.barendsen.nl ולהתרשם מן האופן שבו הם מעדכנים בנוגע למוצרים שלהם.
אחד הדברים שלטענתם המגדל צריך להקפיד עליו הוא להית נוכח בשעונים יום יום באופן קבוע באותו שעון.
כאשר יש החזרה של פרחים, הדבר משפיע מאוד לרעה על כל שרשרת האספקה. לקוח שלהם המחכה לסחורה, נאלץ להיתקע בלי המוצר שהזמין, והקניין לא יכול להשלים לו כי המכירה של אותו יום כבר הסתיימה. נגרמת פגיעה בצרכן הסופי, בקניין ובמגדל.
בתשובה לשאלה על מתן הנחה ללקוח במקרה של החזרה, הם טוענים כי האופציה הזו איננה רלוונטית מבחינתם: כאשר יש בעיית איכות הם לא מעוניינים במוצר בשום מחיר.
החברה קונה כ-60% מהפרחים בערוצים שאינם שעונים: עסקאות מול חברות ייצוא (אביב, ערבה, FBI וכו'), וגם 'קנייה ישירה' Direct Sale וקנייה מקוונת כמו 'פלורהמונדו'. יש להם עניין רב בעבודה מול מגדלים ויצירת עסקאות ישירות; אך רק במידה והאיכות טובה באופן קבוע. עוד הם טוענים כי רוב החברות מעדיפות לעבוד בעסקאות ישירות מול מגדלים על פני קנייה בשעונים.
ביקור אצל Aablo (קניין):
קניין יחסית קטן, אבל מגוּוָן מאוד מבחינת זנים. מציין כי מה שחשוב להם הוא האחידות באיכות. האיכות חייבת להיות טובה וזהה כל הזמן.
ממגדל טוב הם יקנו באופן קבוע כי הם יודעים שזה ייתן להם שקט ויחסוך להם זמן. חשוב מבחינת הקטיף ששלב הפתיחה יהיה קבוע ולא פתוח מידי. כך, במקרה שהם לא יצליחו למכור מיד באותו יום, הם יוכלו לשמור את הפרחים ליום המחרת, והם עדיין לא יהיו פתוחים מדי.
טריות: חשוב מאוד לשים לב לטריות המוצר. הם יודעים להעריך מתי המוצר שהם קנו אינו טרי.
מציינים כי בימי חמישי לעיתים מגדלים לא טורחים לשלוח סחורה לשעונים ולעומת זאת בשישי יש כמות גדולה מדי והמחיר יורד. מציע לשקול לשלוח גם ליום חמישי.
פגישה עם צוות365 Days of Flowers:
עורכים ומפיצים את המגזין הפרסומי לפרחי קיץ. חיררד חרדין Gerard Gardien סיפר על הפרויקט ועל אופן בחירת הזנים שמפורסמים בכל גיליון. הבחירה נעשית שנה מראש בהתאם לשיקולים שונים של עונתיות, צבעים וכו'. הציג בפנינו רשימה ארוכה של זנים שכבר הופיעו וסיפר כי משתדלים לתת מקום למגוון גדול ככל שניתן. הפרויקט ממומן כולו על ידי רויאל פלורהולנד, ולמרות זאת אין בו לוגו או תזכורת לרויאל פלורהולנד. הוא הסביר כי הסיבה לכך היא רצון הקואופרטיב (נציגי הפרויקט) להציג את העיתון המופץ בפרישה רחבה כפרסום ענפי, ולא כפרסומת מסחרית.
מומלץ לבקר באתר www.365daysofflowers.com ולהתרשם מהפרויקט המרשים הזה. הלקוח/חנות-הפרחים יכול להוריד מהאתר את הפוסטרים של הפרחים השונים, ולעשות בהם שימוש מסחרי. 34,000 פלוריסטים מקבלים את המגזין באופן קבוע.
מגדל של פרחי קיץ יכול לקבל גישה למאגר התמונות הענק של הפרויקט, בכדי לעשות שימוש מסחרי בתמונות שנאגרו שם. יש לפנות לדוא"ל hello@365daysofflowers.com ולבקש שם-משתמש וסיסמה.
ומי שמעוניין להצטרף לקמפיין ולפרסם את פרטיו במסגרת הפרויקט, יכול להירשם כאן.
רשם: שמעון אברהם [בתוספת פרטים מתוך מכתב של Gerard Gardien]
בשוקי הפרחים באירופה
תחזית מזג האוויר לערים באירופה
מחירים וכמויות בשעונים בהשוואה לאשתקד
העקומה שלעיל מראה את הערכים המוחלטים של מחירי פרחי קטיף בשעונים בשלוש השנים האחרונות.
בטבלה משמאל מופיעים שיעורי השינוי בכמות ובמחיר בשבוע המדווח, לעומת השבוע המקביל אשתקד. (הטבלה אינה כוללת מוצרים אשר השינויים בהם לעומת אשתקד היו קטנים).
הערה: הטבלה אינה מראה את נתוני המכירה של צמחי-גן, אך אלה אכן כלולים בנתון המסכם את סה"כ המכירות בשעונים.
בשבוע מספר 26 [כפי שפרסמנו בשבוע שעבר] המחירים 'חזרו לעצמם'. הממוצע לפרחי קטיף בשעונים זינק בשיעור 23%+, ועמד על כמעט 24 סנט לגבעול. זאת תוך ירידה של 4%- בכמות הכללית.
בהשוואה לשבוע המקביל אשתקד הממוצע עדיין נמוך ב-9%-, עם כמות גבוהה ב-4%+. אבל המחיר גבוה ב-3%+ מזה של 2015. הפעם הממוצע עלה למרות הוורדים, שנשארו במחיר נמוך יחסית.
בשבוע מספר 27 [ראו בטבלה כאן משמאל] לא היה שינוי ממשי במחירי פרחי הקטיף בשעונים (2%+), וגם הכמות הייתה דומה (1.5%-) לזו של השבוע הקודם.
בהשוואה לאשתקד היה המחיר הממוצע נמוך בשיעור 20%-, עבור כמות גדולה בשיעור 8%+. אפשר לראות בעקומה לעיל שהמחיר היה גבוה בהרבה (50%+) ממה שהיה בשבוע זה בשנת 2015.
הביצועים החלשים של השבועות האחרונים הביאו לכך שמחזור המכירות של פרחי קטיף ברויאל פלורהולנד המצטבר מראשית השנה הוא נמוך מאשתקד ב-0.8%-. בזכות מכירות הצמחים עומד המחזור הכולל על 1.1%+ מול 2016.
המקור: RFH Markt & Informatie
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
קריאה לשילוב כוחות בין רויאל פלורהולנד לסיטונאים בזירת הסחר האלקטרוני
כפי שדיווחנו כאן בשבוע שעבר, הודיע מנכ"ל חב' הסחר הגדולה DFG, מרקו ואן זייוורדן Marco van Zijverden, כי הוא יוזם הקמת זירה למסחר מקוון בפרחים, ביחד עם חב' הסחר FleuraMetz. הודעה זו באה כתגובה על הודעת רויאל פלורהולנד על רכישת השליטה בחב' FloraExchange, במטרה להקים זירה בינלאומית מובילה למסחר מקוון בפרחים [ראו כתבה בידיעון מס' 27]. ואן זייוורדן הודה בראיון כי הוא הופתע מהודעת רויאל פלורהולנד; זאת בעוד לוקאס פוס הסביר בהודעה מוקלטת כי בכוונתו להקים את הזירה המקוונת "בעצה אחת" עם הסוחרים.
בעקבות ההודעות הללו נזעק הרמן דה-בון Herman de Boon, [בתמונה] מזכ"ל ארגון הסחר הבינלאומי בפרחים Union Fleurs, [מי שהיה עד לפני כשנה יו"ר ארגון הסיטונאים VGB, ובעברו מנכ"ל מכרזת ווסטלנד], ויצא באזהרה מפני פיצול כוחות ותחרות מזיקה.
דה-בון טוען שפיצול הפלטפורמות יחליש את מעמד ענף הפרחים ההולנדי, והוא יעמוד בפני סכנה של איבוד מעמדו כמוביל בשוק העולמי. הסיטונאים הגדולים מסוגלים, לדבריו, להוות 'איום' ממשי על מעמדה של רויאל פלורהולנד, אם אמנם יממשו את תכניתם להקים זירה אינטרנטית משלהם, שתתחרה ברויאל פלורהולנד.
בינתיים, ממש בו-ביום שדברי דה-בון התפרסמו, פורסם גם ראיון נרחב עם מרקו ואן זייוורדן. הוא הקפיד לומר כי פניו לשיתוף פעולה עם המכרזה, ובשום-אופן אין בכוונתו 'לנהל מלחמה' מול רויאל פלורהולנד. הוא הסביר כי בעיניו תחרות במסחר מקוון תועיל לעסקים. עם זאת הוא לא היה נחרץ והחלטי באשר להקמת הזירה המקוונת העצמאית שהוא מתכנן, וגם לא פסל או שלל אפשרות שת"פ עם המכרזה בתחום זה.
מנכ"ל DFG הביע תמיכה עקרונית במדיניות העתידית בה נוקטת רויאל פלורהולנד, כולל השיתוף בהחלטות שהיא נוקטת מול ציבור הסוחרים. זאת תוך שהוא מעביר ביקורת על קצב הביצוע של השינויים המתוכננים, על ליקויים בתחום הלוגיסטי (מחסור בעגלות, פיגור בפיזור), ועל שקיפות בלתי-מספקת בהחלטות. הוא מטיל ספק בכך שרויאל פלורהולנד אכן תעמוד ביעד של צמצום הוצאות התפעול ב-100 מיליון € עד שנת 2020, ומזהיר מפני המשך 'סִבסוּד' שרותי השעון להזמנות קטנות. מרקו אינו מסתיר את 'חוסר התלהבותו' מכך שהמכרזה הופכת לנגישה עבור כל לקוח קטן ברחבי העולם; אך הוא אומר ביושר כי הוא מבין שזה צעד שמשרת טוב את רויאל פלורהולנד ואת חבריה.
[זה נראה כמו שלוקאס ומרקו יצטרכו שוב 'לשתות קפה ביחד'… ראו הסיפור בידיעון מס' 21]
המקורות:Floribusiness + Vakblad v d Bloemisterij 30/06/2017
ראש ממשלת הודו ביקר במשק דנציגר
ענף הפרחים הישראלי זכה לכבוד גדול, כאשר משק טיפוח הפרחים של משפ' דנציגר במשמר השבעה נבחר להציג בפני ראש ממשלת הודו, מודי, את הישגי הידע והטכנולוגיה החקלאית של ישראל.
מלווה בראש הממשלה ושר החוץ נתניהו, ובשר החקלאות אריאל, ביקר האורח החשוב במשק דן של משפחת דנציגר מיד לאחר נחיתתו בישראל. הוא זכה לזר פרחים צבעוני מידיה של זהבה דנציגר בת ה-93 [בתמונה] אשר יחד עם בעלה ארנסט הייתה מחלוצי ענף הפרחים בישראל.
הזר שהוגש היה של חינניות מזן חדש, אשר נקרא על-שמו של האורח, 'מודי'. חלק מהפרחים הלבנים נצבעו במגוון צבעים, בהתאם לטעמו של הצרכן ההודי.
על התהליך המורכב של טיפוח זנים, והתאמתם למדינות השונות, על שיתוף הפעולה הנדרש לשם-כך, ועל הפרישׂה העולמית של פעילות החברה, שמעו האורחים מפיו של אוֺרי דנציגר, נכדם של זהבה וארנסט; דור שלישי במשק המשפחתי המשגשג, אשר הפך לאחד המובילים מסוגו בעולם.
היה זה רגע של תהילה לענף הפרחים הישראלי, לחקלאות הישראלית כולה, ולמשק המשפחתי בישראל, אשר זוכים לאחרונה בעיקר לסיקור של 'השתתפות בצער' בתקשורת. הסיקור בעיתונות ובטלוויזיה ההודית תרם את שלו לדימוי החקלאות הישראלית בקרב הקהל בהודו, שהיא אחד השווקים החשובים לטכנולוגיה חקלאית. גם במדיה הענפית בהולנד היה סיקור של הביקור, מה שתרם ללא ספק ליוקרת הענף הישראלי.
[הערת העורך: ואילו לחקלאי הישראלי הקטן, לצד 'גאוות היחידה' והפִרגוּן למשפחת דנציגר ולהישגיה, לא היה קל לצְפּוֺת בראש הממשלה ובשר החקלאות שלנו מתגאים ומתהדרים בהישגי החקלאות הישראלית, אשר אותה הם זונחים, ואף דואגים לדכא בשיטתיות בימים אלה…]
המקור: FloralDaily 05/07/2017
רשות הדיבור – תגובות ודעות קוראים
ב-2013 [ראו ידיעון מס' 8-2013] פתחנו מדור חדש בידיעון, 'רשות הדיבור', אשר נועד לארח דעות ותגובות קוראים. קיווינו שהמדור יתפתח ויהיה בסיס ל'פורומים' של דיון ציבורי. עד כה היוזמה לא סחפה משתתפים רבים; רק מעטים הגיבו, לעתים רחוקות. בכל-זאת, היום אנו מביאים כאן דעה אישית, בסוגיות העומדת על הפרק. משה פרץ, מנכ"ל 'אביב', מגיב על הדיונים האחרונים במסגרת 'הקואופרטיב 2020'.
מי שרוצה להגיב, או להעלות נושאים נוספים לדיון, מוזמן לשלוח דוא"ל אל ירון כוכבי kohaviyaron@royalfloraholland.com
בעקבות סדרת הסדנאות שנערכו לאחרונה בישראל
אנסה, במספר מאמרים לידיעון, לתאר את התמונה הכללית בראייתי (הסובייקטיבית, מן הסתם) ואת הנושאים שנידונו בסדנה האחרונה מטעם רויאל פלורהולנד, ובקודמות לה בנושאי משילוּת, חברוּת, ותעריפים. וראשית אנסה לתאר ולהבין את התמונה הכללית בענף בכלל ובקואופרטיב בפרט.
התמונה המצטיירת מורכבת, ואמחיש זאת בדוגמאות שעוסקות בעובדות ובפרשנות שבין השורות.
פרויקט 2020 הוכרז לפני כארבע שנים; אך הוא מתקדם לאִטו… ההנהלה (פרט לסרוואס) והיו"ר התחלפו. אך אין תחושה של שינוי אמתי ברמת השטח. אווירה אחרת – כן! שינוי בפועל – קצת פחות…) בבלוגים של המנכ"ל הוא מודה כי חלק מהדברים מתעכבים יותר מהמתוכנן, ובמפגש האחרון אף הועלה שיש לדון ב- 2025 כי 2020 כבר הגיע… ובגאוניות הולנדית העיכוב משווָק תחת הכותרת של 'אבולוציה ולא רבולוציה'.
המצב הפיננסי של הקואופרטיב השתפר וניראה יציב. אולם חלק מכך הושג על ידי מכירת נכסים ושינוי במבנה ההון העצמי ('סיפור ה- 20,000 יורו מינימום לחבר' שבעצם דחה החזרי הלוואות למגדלים קטנים).
בנושא המִחשוּב נראה כי ההתקדמות אטית מהמתוכנן, וכבר יש החלטה לשימוש מוגבר בחברות חיצוניות לשם פיתוח, וגם לשיתופי פעולה ורכישת פעילויות (FloraExchange).
צמצום עלויות כ"א נמשך בקצב מעורר התפעלות (למי שמכיר את מנגנון הפיטורים הבלתי אפשרי בהולנד) אך בשלב זה עוד לא משפיע על העלויות / עמלות / חיובים.
הפרויקט הסיני נמשך ומתקדם. אך הוא מעורר התנגדויות והתנצחות תקשורתית, ויצירת קואליציות נגד, והפרויקט לא ממריא למקומות שבהם ניתן להציג תוצאות 'מעניינות' של תכל'ס בשטח.
מסיבות של אלטרנטיבות, שערי המרה, פוליטיקה פנימית וחיצונית, לא נראה שמגדלים מאפריקה ודרום-אמריקה מצטרפים 'לראש' של הקואופרטיב. אלה יותר משתמשים בו אד-הוק.
מטרת המקרו העליונה שהוגדרה לפרויקט 2020 של העלאת הביקוש/השימוש בפרחים קשה מאוד, או אפילו לא ניתנת למדידה, וכנראה מושפעת ממצב כלכלי יותר מאשר מפעילויות קידום נקודתיות. השאלה של איך לשכנע את הדור הצעיר וקהלים חדשים לתת במתנה זר פרחים במקום שוקולד, אלכוהול או גאדג'ט – כנראה שאינה פשוטה לפתרון.
המציאות מורכבת ובעלת צדדים חיוביים ומעוררי השתאות לגבי האקטיביות והניסיון לשינוי, אך מאידך מיותר לייפות את התמונה יתר על המידה; יש להודות כי ישנם קשיים ביישום התוכניות, וכי קצב השינויים אטי, יחסית למה שהעולם העכשווי מכתיב.
במפגש הנוכחי הוצגו חלק מתוצאות הדיונים של המפגשים הקודמים, בנושאי משילוּת, מבנה ארגוני, מעורבוּת חברים, וערכים של הארגון; אך הפעם הם הוצגו ללא השוואה לתוצאות של המפגשים בהולנד – מעניין למה…? (הסיכום, בעברית, נשלח לחברים שהשתתפו במפגש, והוא נמצא, באנגלית, באתר רויאל פלורהולנד, ב'קומיוניטי', לאחר כניסה עם סיסמה).
בודדים מבינים את ההבדלים בין הפורומים של ועדות/ מועצות מייעצות/ מפקחות/ מינהלות-אזוריות/ ועדות-מוצר/ ואסיפה-כללית, ואיך כל אלה מאפשרים מעורבות והשפעה של מגדלים, ומצד שני מאפשרים להנהלה לנהל ולקבל החלטות בקצב הנדרש.
נראה שגם ההולנדים הפנימו כי לא ניתן יהיה להמשיך לנהל את הארגון עם 36 (!!!) ועדות שונות, בעלוֺת דעה והשפעה, וכי יש לצמצם באופן מדורג את מספר השלבים שכל החלטה או שינוי צריכים לעבור; אך להמשיך להיות קשובים 'לשטח' ולדעת החברים. מדובר באתגר מורכב.
במפגש הוקרן בלוג של היו"ר שבו נאמר כי במהלך השנה הבאה יתחילו בשינוי המבנה הארגוני ובביטול של שכבת ניהול אחת. רעיונות מרחיקי לכת שעלו בשלבים הראשונים לדיונים כמו שילוב הלקוחות בניהול/ בעלות/ הנהלה (?) ירדו מעל הפרק, וכיום הדיונים הם סביב העלויות, שיתוף הפעולה, ו/או מה הדרכים לגייס כמה שיותר לקוחות לפעול מול ובסביבת המכרזה.
לסיכום: לטוב ולרע – מתווה האבולוציה המבוקרת והאיטית הוא שנותן את הטון בכול ההחלטות והשינויים וימים יגידו אם קצב זה מספיק דיו לקצב האירועים בעולם כיום.
ועכשיו, כמה מילים ישירות לגבי התעשייה והנציגות מישראל, בסגנון המנומס הידוע של החתום מטה:
כדאי לשמור על פרופורציות ולהבין שגם אם כל מגדלי ישראל ישתתפו ויצביעו במפגשים אנחנו נהיה רק כ-1% מסך זכויות ההצבעה, וכי מדובר בארגון מגדלים הולנדי, על כל המשתמע מכך. עם-זאת צריך להודות שההולנדים נותנים ל'קול הישראלי' משקל סגולי והתייחסות גבוהה בהרבה ביחס להיקף הפעילות שלנו. כנראה בשל המגוון, העונה, קצב ההתאמה למציאות, היסטוריה של שת"פ, ועוד.
שנית: למגדלי ישראל יש 10 נציגים בוועדות והמועצות השונות. במפגש האחרון נכחו רק 2 מתוך הנ"ל. גם במפגשים הקודמים התמונה הייתה דומה. ברור לי שלכל מי שלא נכח היו סיבות טובות (מילואים, לידות, ועוד); אבל חייבים לומר באומץ שלהיות נציג זה מחייב וכי 'ככה לא מנהלים מדינה'… והמבין יבין.
בשבוע הבא אתייחס לנושאי הדיון האחרון בנוגע לחברוּת ותעריפים.
כתב: משה פרץ
