לאחר שנים רבות של מחסור במשקעים ותקופות של יובש קיצוני, התדרדרות במצבם של מאגרים המיועדים לאגירת מי שיטפונות וגשמים והתייבשות מתקדמת של אקוויפרים המיועדים לאגירת מי תהום, החליטה ממשלת מרוקו לבסס את מקורות ההשקיה של החקלאות במדינה על מערכות התפלת מי ים. המחוז שנבחר להוביל את המיזם, הוא מחוז Chtouka Aït Baha, שנמצא מדרום לעיר אגדיר ושוכן לחופי האוקיינוס האטלנטי במערב המדינה.
בכוונת השלטונות להגיע לתפוקה יומית של 400,000 מטרים מעוקבים של מים מותפלים, כמות אשר תחולק בין צריכה ביתית וצריכה חקלאית.
באשר לחקלאות – הכוונה היא לאפשר השקיה של 150,000 דונם של שטחים חקלאיים, שטחים הנמצאים בבעלות של 1,500 חוות חקלאיות וחקלאים באזור, עם דגש על חקלאות מתקדמת ואיכותית. עיקר החוות עוסקות בגידול עגבניות, פירות יער וירקות המיועדים לייצוא.
מוצרים אלה, יכולים לשאת בעלויות הגבוהות יחסית של המים המותפלים, עלויות אשר גידולים רגילים כמו חיטה או שעורה, אינם יכולים לשאת. ולכן, מכוון המיזם למוצרים רווחיים יותר.
התהליך יכלול שאיבת מים מהאוקיאנוס, העברתם בתהליך של אוסמוזה הפוכה לצורך הרחקת המלחים והזרמתם דרך מערכות ההובלה השונות, לאזורי הגידול.
במערכות ההשקיה יושם דגש על מערכות טפטוף לצורך חיסכון במים.
ועוד, הממשלה מתכננת כי מקור האנרגיה למיזם הזה, יהיה מקרינת השמש ואנרגית הרוח, על מנת להקטין עלויות וגם להקטין כמובן, את טביעת הרגל הפחמנית של המיזם.
על פי הפרסום, 17 אתרי התפלה פועלים כעת במדינה, 4 נוספים בהקמה ועוד 9 בתכנון.
הכוונה היא להגיע ליעד של 1.7 מיליארד מטרים מעוקבים של מים מותפלים בשנה, זאת עד 2030, ולספק 60% מצריכת המים המתוקים במדינה ממקורות ההתפלה.
השירות המטאורולוגי העולמי מעדכן כי ב- 2024, צנח ייצור הדגנים במרוקו ב- 42% בהשוואה לממוצע חמש השנים האחרונות, אז חוותה גם מרוקו רצף של שש שנות יובש מתמשך.
הארגון מציין, כי המיזם יכול לתת חלופת השקיה לגידול ירקות באזור החוף אך אינו משמש תחליף למיליוני דונמים של גידול דגנים ברחבי המדינה, דגנים אשר תושבי המדינה תלויים בהספקתם.
למאמר המלא (באנגלית) – יש להקיש כאן.
המקור: 16-07-2026 Horti Daily