חדשות רויאל פלורהולנד
הגיליון האחרון של מגזין Grow של רויאל פלורהולנד, אשר יצא לאור לאחרונה, מוקדש רובו ככולו לנושׂא האיכות בפרחים. הוא נפתח בראיון קצר עם המנכ"ל לוקאס פוס, אשר קורא לשים את האיכות בראש סדר היום לשנת 2017. לוקאס צופה שבמהלך שנה זו תיושׂם שיטה חדשה לטיפול באיכות, אשר תגרום לכך שהמגדל יתוגמל עבור עקביות ואמינות.
הלקוח/הצרכן, הוא מסביר, שופט את איכות המוצר הן על-פי האיכות הבסיסית של הפרח, והן על-פי משך חיי האגרטל שלו, התלויים בעיקר בטיפול שהמוצר מקבל לאורך שרשרת ההספקה. לכך נוסף גורם נוסף שמשקלו הולך וגדל: הצרכן רוצה לדעת כי הפרח מיוצר בתנאים המבטיחים 'קיימוּת'. לכן יש חשיבות עליונה לאמינות המידע שהמגדל מוסר אודות תוצרתו. "מה שמוצהר ע"י היצרן חייב להיות נכון". צריך לגרום לכך שהמגדל האמין, המתמיד באופן עקבי על טיפול נכון ומידע אמין – יתוגמל בהתאם. "מוניטין טוב משמעו מינימום 'הפתעות' בהן נתקל הלקוח" מסביר המנכ"ל.
באותה המידה, הוא גורס, השיטה הנוכחית מאפשרת ללקוח להשתמש לרעה בתלונות-שווא. אמנם זו אינה תופעה שכיחה מאוד, אך מתפקידנו להגן על המגדלים שלנו מפניה.
חלק חשוב בהעלאת אמינות הנתונים הוא היישום המחייב של תמונות מייצגות לכל אצווה המוגשת לשעון. לדברי לוקאס פוס, כבר עתה שיעור האצוות שאינן מלוות בתמונה (ולכן נשלחות למכירה בסוף התור) הוא פחות מ-1%; אבל אנו שואפים להקטין את הסטייה הזו לאפס.
כאמור, בהמשך המגזין מובאים שורה של ראיונות עם אנשים הפעילים לאורך שרשרת הערך של המוצר, כשכל אחד מהם מסביר כיצד נבחנת איכות המוצר מנקודת מבטו הייחודית. המסר מפרסום זה ברור: הנהלת פלורהולנד מרימה את דגל האיכות כנושא מרכזי בשנת 2017.
המקור: RFH Nieuws 23/02/2017
נושאי המשילוּת והתעריפים מעסיקים את משתתפי הסדנאות
בהולנד התקיים לאחרונה הסבב השני של סדנאות 'הקואופרטיב ב-2020' [ראו גם בידיעון מס' 7] , אותן מעביר צוות ההיגוי במפגשים אזוריים [סבב זה מתוכנן כאמור להתקיים בישראל באמצע מרץ]. מגזין Grow של רויאל פלורהולנד אסף רשמים ממשתתפי הסדנאות ומהמארגנים שלהן, ומעניק מבט על הלך-הרוח בקרב המשתתפים ההולנדים בסדנאות.
לדברי אחת המשתתפות בסדנאות נוצרה אווירה של אמון מצד החברים בעצם יכולתם להשפיע על ההחלטות. חברים רבים השתכנעו כי הדיונים אכן פתוחים ושקופים, ויש סיכוי נראה לעין כי עמדותיהם והערותיהם אכן נשמעות, ויילקחו בחשבון בעת גיבוש ההחלטות לגבי עתיד הארגון. לכן ההשתתפות בסדנאות רבה יותר, וערנית יותר.
הסבב הנוכחי מתמקד, כידוע בנושא 'המשילות התאגידית' / השפעת החברים על החלטות הארגון; או, במילים פשוטות, המבנה הארגוני הרצוי לתאגיד העתידי. ככל הנראה, החלופה של ארגון הבנוי על 'מועצת חברים' אינו זוכה לתמיכה בקרב המגדלים הנמצאים באזורים הצפופים של משקי גידול בהולנד; אבל באזורים המרוחקים המגדלים נוטים לתמוך בדגם הזה, אולי משום שכיום הם מרגישים מרוחקים מתהליך קבלת ההחלטות. חברים רבים טענו, במהלך הסדנאות, כי תאגיד המבוסס על 'מועצת חברים' מרחיק את החבר-מן-השורה מהמקום בו מתקבלות ההחלטות.
"אתה מוסר את הסמכות לנציגים נבחרים, ואין לך אפשרות להצביע ולהשפיע לגבי החלטות גורליות" התבטאו חברים. נראה שרוב המשתתפים בסדנאות הביעו תמיכה בהשארת מבנה הקואופרטיב הקיים, אולי עם התאמות מסוימות.
ווילום ואן דר הוֹחן Willum van den Hoogen [בתמונה] חבר 'צוות ההפקה' לנושא 'הקואופרטיב ב-2020', אשר התראיין למגזין, סיפר כי הצוות אינו מנסה לקדם מבנה ארגוני מסוים, אלא חותר ללמוד את העדפות החברים. הוא מספר כי למד מהסדנאות בחו"ל כי מגדלים 'בינלאומיים' [כלומר לא הולנדים, במינוח המקובל ברויאל פלורהולנד] חשים כי קולם אינו נשמע מספיק, וכי הארגון מתנהל עם 'אוריינטציה הולנדית' בצורה מוגזמת. הם גם חשים חיסרון יחסי בגלל הריחוק שלהם מן הלקוחות, ומצפים מהארגון לגשר על הפער הזה. מגדלים אלה, הוא מסביר, סבורים גם שהמבנה הקיים אינו תורם לפיתוח שווקים מחוץ למערב אירופה; שווקים בהם יכול להיות להם יתרון יחסי.
ווילום מספר גם שנושא התעריפים מטריד מאוד את החברים, וכי הסבב הבא של הסדנאות יעסוק בסוגיה זו, כמו-גם באפשרות לקיים יותר מסוג/דגם אחד של חברוּת בארגון. הוא קורא לחברי הארגון להשתתף בסבב האחרון של הסדנאות, כדי להשפיע על עתיד האגודה.
המקור: RFH Nieuws 22/02/2017
בשוקי הפרחים באירופה
תחזית מזג האוויר לערים באירופה
מדד רויאל פלורהולנד לפרחי קטיף
• ולמי שתוהה על ההבדלים הקטנים בין נתוני הכמות והמחיר בעקומה זו לבין אלה שבטבלת השוואת המחירים שלהלן, נזכיר כי המדד הנ"ל מתייחס לכלל מכירות פלורהולנד, ואילו טבלת ההשוואה מביאה נתוני השעונים בלבד.
העקומה הנ"ל מספקת מבט-כללי על מצב השוק: הקו האדום מסמל את רמת המחיר באופן יחסי למחיר הממוצע הכללי אשתקד. הקו הכחול מסמל את הכמויות שסופקו, באופן יחסי לאלה של אשתקד. המדד של אשתקד מופיע כ-100 נקודות (%), כך שכאשר הקווים עומדים על 100 בסולם – המשמעות היא שהמחיר או הכמות זהים לאלה של השבוע המקביל אשתקד.
בטבלה משמאל מופיעים שיעורי השינוי בכמות ובמחיר בשבוע המדווח, לעומת השבוע המקביל אשתקד. (הטבלה אינה כוללת מוצרים אשר השינויים בהם לעומת אשתקד היו קטנים).
הערה: הטבלה אינה מראה את נתוני המכירה של צמחי-גן, אך אלה אכן כלולים בנתון המסכם את סה"כ המכירות בשעונים.
בשבוע מספר 7 ירדו כמובן מחירי הפרחים בשעונים בהשוואה לשבוע הקודם. הממוצע עמד על 28 סנט לגבעול; כ-20%- פחות מהממוצע בשבוע 6. זאת תוך ירידה בכמות הכללית בשיעור 19%-.
בהשוואה לאשתקד היה המחיר הממוצע בשעונים גבוה ב-20%+, תוך ירידה בכמות בשיעור 4%-.
בשבוע מספר 8 שבו מחירי הפרחים בשעונים לעלות. הממוצע לגבעול היה יותר מ-30 סנט; ב-8.4%+ יותר מזה של השבוע הקודם, תוך עלייה מרשימה בכמות, בשיעור 19%+.
המקורות: Vakblad vd Bloemisterij/Royal FloraHolland
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
'עובדות אלטרנטיביות' באשר להטלת מכס-יבוא על פרחים לארה"ב
בשבוע שעבר [ראו ידיעון מס' 8] הבאנו כאן את סיפור החרדה בענף הפרחים בהולנד מפני הטלת מכס בשיעור 100% על פרחים מהאיחוד האירופי ע"י הממשל החדש בארה"ב. הבהלה החלה בעקבות ידיעה באחד מהעיתונים היומיים הנפוצים בהולנד, Algemeen Dagblad. בינתיים נכנסו לתמונה עיתונאים המתמחים בענף, וגם התפרסמו פרטי שימוע בקונגרס האמריקאי שנערך ליוזמה הזו, ואז מתבררת תמונה קצת שונה:
כל נושא הטלת מכסי היבוא על מוצרי חקלאות שונים מן האיחוד האירופי אינו קשור כלל לממשל החדש של טראמפ… הוא נעוץ בסכסוך ישן וממושך בין ארה"ב לאיחוד האירופי סביב איסור אירופי על יבוא בשר בקר של בהמות אשר גדלו עם תוספת הורמונים במזון. האירופים מונעים יבוא בשר זה, בעוד ארגון הסחר העולמי WTO התיר יבוא כזה, ותובע מהאירופים להסיר את החרם. מדי פעם נוקטים האמריקאים צעדי-תגמול, ועתה הם מתכננים הטלת מכס גבוה על שורה של מוצרים.
אלא שפרחי קטיף כלל אינם נכללים ברשימה, ואין מעליהם איום כזה. התכנית – אשר טרם אושרה ע"י הקונגרס – מדברת על 'ענפי קישוט', ועל 'פרחים מיובשים, צבועים, או מעובדים'. [לא ברור אילו ענפי קישוט מיובאים מאירופה לארה"ב; זאת בניגוד ליבוא עצום של ענפי קישוט מארה"ב לאירופה…]
לא ברור בדיוק המצב באשר ליבוא עגבניות ובשר חזיר שעדיין נמצאים ברשימת המוצרים המועמדים להטלת מכס. אגב: בידיעה המתקנת מהשבוע שעבר צוין כי יצוא פרחים מהולנד לארה"ב הסתכם אשתקד ב-98 מיליון €; זאת כנראה מתוך 300-350 מיליון שנתי של כלל מוצרי הענף, כולל פקעות ושתילים.
המקור: Floribusiness 22/02/2017
יזם הולנדי העלה את וייטנאם על מפת הפרחים העולמית
בחבל דא-לאט, אשר בצפון חלקה הדרומי של וייטנאם, התבסס ב-23 השנים האחרון מרכז גדול לגידול פרחים. לצד אינספור משקים משפחתיים קטנים צמח שם משק בבעלות וניהול הולנדים, Dalat Hasfarm, אשר כיום כבר משתרע על פני 1,200 דונמים, וממשיך להתרחב ולגדול כל הזמן [על התפתחות האזור ראו גם בידיעון מס' 06-2014].
המשק מתאפיין בכך שהוא עוסק בכל הפעילויות לאורך שרשרת-הערך של הפרחים – משתלנות, דרך גידול פרחים וצמחי-עציץ, ועד לשיווק על כל מרכיביו, כולל חנויות פרחים בבעלותו.
המייסד, המנוח תומס הופט Thomas Hooft [בתמונה] החל לפעול במקום ב-1994, כאשר תעשיית הפרחים במדינה הייתה קטנה ומפגרת. הוא הכניס לאזור שיטות גידול מתקדמות, ומיקד מאמצים ביצוא. הצלחתו סייעה להביא את האזור לייצר כיום פרחים על-פני שטח של כ-50,000 ד'; רובם ע"י משקים משפחתיים קטנים [לשם השוואה: שטח הגידול של פרחים וצמחי-נוי בהולנד אשתקד היה כ-35,000 דונם; כמובן עם תפוקה לדונם גדולה בהרבה]. המשק מעסיק כיום 2,400 עובדים.
בראשית דרכו התמקד המשק בפיתוח יצוא ליפן. הדרישות המחמירות של שוק זה חייבו הקמת מערך ייצור קפדני, ואימוץ סטנדרטים גבוהים ביותר של איכות. ההצלחה ביפן סללה את הדרך לחדירה לשווקים נוספים באזור. אולם עד מהרה נוכחו היזמים כי השוק המקומי בוייטנאם מתאפיין בדרישה גבוהה למבחר עשיר ולאיכות טובה. האהבה לפרחים נובעת מהמסורת הבודהיסטית, ועם עליית רמת החיים גדל הביקוש לפרחים. הביקוש הזה הפתיע את היזמים, אשר בנו הכל על יצוא; אבל כיום השוק המקומי מהווה יעד מוביל לתוצרת שלהם, לצד היצוא לאוסטרליה, יפן, לרוסיה, ולמדינות המפרץ.
החברה מייצרת חרציות, וורדים, ציפורן, גרברה, אלסטרומריה, וליזיאנטוס, לצד ייחורים וצמחי עציץ שונים. לאחרונה החלה חב' Hasfarm לגדל פרחים גם ביונאן, המחוז הסיני הגובל בווייטנאם מצפון, אשר בו מתרכז עיקר הייצור המסחרי של פרחים בסין.
המקור: Floribusiness 15/02/2017
