ידיעוני רויאל פלורהולנד - 2017

ידיעון רויאל פלורהולנד - מספר 29 2017

חדשות רויאל פלורהולנד

היתרון ללקוח ממערך 'פלורהמונדו' מתבטא בעיקר בפרחי-עונה ופרחים 'מיוחדים'

בראיון עם מנכ"ל חב' Flower Force סיטונאי-יצואן בנאלדוויק, לרגל זכייתו בפרס (עוגה!) בגין קצב גידול מרשים במיוחד של רכישותיו באמצעות מערך 'פלורהמונדו', הוא מסביר את היתרונות שיש לחברת היצוא שלו, ובעיקר ללקוחות שלו, מהשימוש במערך הרכישה המקוונת, ומדוע הוא ממשיך להגדיל את השימוש במסלול זה.

רוב הלקוחות של יצואן זה הם סיטונאים מהסוג 'המסורתי', רשתות קטנות של חנויות, וחנויות פרחים גדולות; כולם מהמגזר 'הגבוה' של השוק, כלשונו. הוא מאפשר תמיד לכל לקוחותיו לרכוש בעצמם באמצעות 'פלורהמונדו' [כשהוא מספק להם שירותי סליקה ולוגיסטיקה, כמובן]. לקוחות רבים מתלהבים מאוד לאפשרות הזו, ועושים בה שימוש בעיקר כשהם מחפשים כמויות קטנות של פרחים 'מיוחדים' או נדירים [בתמונה – פרח נדיר, סחלב הגליל או סחלב איטלקי / 'האיש הערום' / 'איש עם פיש'].

המערכת מאפשרת ללקוח חשיפה למגוון רחב ביותר, וחוסכת לאיש המכירות של היצואן להציע ללקוחות רשימות אינסופיות של מוצרים, אשר אף פעם אינן כוללות את כל מה שהלקוח מחפש. לקוחות רבים קונים דרך 'פלורהמונדו' במסלול 'קניה מוקדמת בשעון' דווקא.

כאשר החברה שלו מקבלת את מה שהלקוח רכש ישירות – ההזמנה כבר מוכנה, וצריך רק לארוז ולשלוח אותה. כלומר היצואן חוסך לעצמו את כל 'כאב הראש' של מתן הוראות רכישה והרכבת הזמנה מכמויות קטנות של מגוון פרחים. באופן כזה שני הצדדים מייעלים מאוד את תהליכי הרכישה וההספקה שלהם, וגם מקבלים מתאם טוב יותר בין הצרכים להספקה. זו הסיבה שהמסחר במערך 'פלורהמונדו' תופס תאוצה, וגדל בקצב מרשים.

מבין המגדלים, מסתבר, דווקא מגדלי פרחי עונה ופרחים מיוחדים זוכים לביקוש טוב במסלול המקוון הזה.

המקור: RFH Nieuws 06/07/2017

ממשיכים לעבוד במרץ על שיפור התהליכים בשעון

כפי שדיווחנו כאן מספר פעמים, [ולאחרונה בידיעון מס' 20], המאמץ ליישום יעדי 'השעון החדש' זוכה לתשומת-לב רבה מצד הנהלת רויאל פלורהולנד. רוב השינויים והשיפורים נוגעים ביישומם לחברות הפריקה, ופחות למגדל הישראלי עצמו; אך השפעתם רבה על תוצאות המכירה של כל מגדל, ולכן עליו להיות ער להם.

אחד המרכיבים החשובים במכלול השינויים, חובת צירוף תמונה ייצוגית לכל אצווה הנמכרת בשעון, כבר זכה למימוש מלא [ראו בידיעון מס' 10]. לכולם כבר ברור שבעידן הדיגיטלי-וירטואלי אין אפשרות לקיים מכירות שעון ללא תמונה מייצגת של התוצרת. כיום כבר אכן כל המגדלים מצרפים תמונה לתעודת המכרזה. אלא שלא תמיד התמונה היא אכן 'מייצגת'; לפחות על-פי תגובות של קניינים רבים. ברויאל פלורהולנד משוכנעים כי התוצאה יכולה להשתפר.

בשלב הראשון מתקיימים דיונים ושיחות עם לקוחות ועם מגדלים, במטרה להגיע להגדרה מוסכמת מהי 'תמונה מייצגת'. את ההגדרה הזו ישלימו במשך חודש יולי. במשך חודש אוגוסט ייערכו מספר ניסויים, במספר קבוצות מוצרים (כולל צמחים) למדידת איכותן של התמונות והתאמתן להגדרות שנקבעו. במשך ספטמבר ינותחו תוצאות הניסויים, יילמדו הלקחים, יחודדו הקריטריונים, ויגובשו המלצות מעשיות ליישום.

בימים אלה שוקדים גם על שינוי מערך המסמכים הלוגיסטיים, ועל יצירת כללים ברורים יותר בכל הנוגע לקבלה ומסירה של עגלות מכרזה [כאמור – משהו שבין הפורק למכרזה] והחל מ-27 באוגוסט המערכת אמורה לעבוד טוב יותר, ובעיקר: לזהות טעויות ולאתר בעיות במהירות ובקלות; מה שיתרום לאמינות ההספקה .

המקורות: RFH Nieuws 29/06+04/07/2017

מתחרים על איכות ועל מצוינות

רויאל פלורהולנד ממשיכה לעודד מצוינות ע"י קיום ותמיכה בתחרויות.

לאחרונה נבחרו (במשאל בין הלקוחות) העולים לחצי הגמר בתחרות השנתית 'צבעוני הזכוכית'. הפעם, למרבה הצער, אין מגדלים ישראלים בין הזוכים. את תוצאות הבחירה אפשר לראות בדף האינטרנט באתר רויאל פלורהולנד.

תחרות 'היזם היצירתי השנתי', בין המשקים המגלים חדשנות, עם דגש על קיימוּת, נמצאת בעיצומה. עדיין אפשר להירשם [האמת היא שלא מצאנו הסבר מפורש האם משקים מחוץ להולנד יכולים להשתתף, אבל ההפניה להרשמה פורסמה גם באנגלית...] לפרטים - הקליקו כאן.

התחרות הבינלאומית 'המגדל של שנת 2018' מתקיימת, כמדי שנה, ע"י ארגון המגדלים הבינלאומי AIPH. השנה יזכו בפרסים מתחרים בחמש קטגוריות: פרחי קטיף מפקעות, צמחים מפקעות, שתילים/ייחורים, 'קיימוּת', ו'עסק מעורר השראה'. ההרשמה אמורה להיסגר בימים אלה. זה הקישור לפרטים והרשמה.

המקורות: RFH News 03+04/07/2017

בשוקי הפרחים באירופה

היצוא ההולנדי המשיך לגדול במחצית הראשונה של 2017

למרות חודש יוני החלש, בו היה היקף היצוא זהה לזה של אשתקד, המחזור המצטבר מראשית השנה של יצוא ענף הפרחים ההולנדי עלה בשיעור 6.5%+, והסתכם לכדי 3.4 מיליארד €. מתוך זה גדל יצוא הפרחים הקטופים בשיעור 8%+, ואילו הצמחים גדלו ב-5%+. הרבעון האחרון היה השלושה עשר ברציפות הרבעונים שהראו גידול ביצוא.

את הגידול מסבירים בהתאוששות הכלכלה ברוב השווקים, ובהתייצבות שערי החליפין בתקופה האחרונה. העצירה ביוני מוסברת בעיקר במזג אוויר חם בחלקים גדולים של אירופה.

היצוא לפולין הפתיע בשיעור צמיחה גדול: 27%+ לעומת ינואר-יוני אשתקד; מה שהחזיר את השוק הפולני למקום החמישי בין יעדי היצוא. תוצאה יפה זו קיזזה את האכזבה מצרפת, שירדה ב-9%- לעומת אשתקד. את זה מסבירים בתקופת הבחירות שמורידה את 'אמון הצרכנים', וב'יום-האֵם' מאכזב בסוף מאי. גם בריטניה הראתה נסיגה, כידוע בעקבות ירידה חדה בערך המטבע. אך את השורה התחתונה קובעת כרגיל גרמניה, שהמשיכה לעלות [שיעור הצמיחה של השוק הגרמני לא נמסר... כחלק ממדיניות 'שקיפות מוגבלת' שהונהגה ע"י ארגון VGB בשנה האחרונה. רק לחברי הארגון יש גישה לבסיס הנתונים, שהיה פעם פתוח לכל]

המקור: VGB/Floridata 12/07/2017

תחזית מזג האוויר לערים באירופה

מחירים וכמויות בשעונים בהשוואה לאשתקד

העקומה שלעיל מראה את הערכים המוחלטים של מחירי פרחי קטיף בשעונים בשלוש השנים האחרונות.
בטבלה משמאל מופיעים שיעורי השינוי בכמות ובמחיר בשבוע המדווח, לעומת השבוע המקביל אשתקד. (הטבלה אינה כוללת מוצרים אשר השינויים בהם לעומת אשתקד היו קטנים).

הערה: הטבלה אינה מראה את נתוני המכירה של צמחי-גן, אך אלה אכן כלולים בנתון המסכם את סה"כ המכירות בשעונים.

בשבוע מספר 27 [כפי שפרסמנו בשבוע שעבר] לא היה שינוי ממשי במחירי פרחי הקטיף בשעונים (2%+), וגם הכמות הייתה דומה (1.5%-) לזו של השבוע הקודם.
בהשוואה לאשתקד היה המחיר הממוצע נמוך בשיעור 20%-, עבור כמות גדולה בשיעור 8%+. אפשר לראות בעקומה לעיל שהמחיר היה גבוה בהרבה (50%+) ממה שהיה בשבוע זה בשנת 2015.
הביצועים החלשים בשבועות האחרונים הביאו לכך שמחזור המכירות של פרחי קטיף בפלורהולנד המצטבר במחצית הראשונה של השנה נמוך מאשתקד ב-0.8%-. בזכות מכירות הצמחים עומד המחזור הכולל על 1.1%+ מול 2016.

בשבוע מספר 28 [ראו בטבלה כאן משמאל] ירדו עוד המחירים, בשיעור 10.5%- לעומת השבוע הקודם. הממוצע לפרחי קטיף בשעונים עמד על פחות מ-22 סנט לגבעול, תוך ירידה של 5%- בכמות הכללית.
בהשוואה לאשתקד היה הממוצע בשעונים נמוך בשיעור 15%-, כאשר הכמות הייתה פחותה רק ב-2%-. עם-זאת, הממוצע היה גבוה ב-29%+ מזה של השבוע המקביל ב-2015 [ראו בעקומה כאן למעלה].

המקור: RFH Markt & Informatie

שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם

בינתיים 'הכל דיבורים' בשדה המסחר הבינלאומי המקוון בפרחים

בהמשך להצהרות אודות הכוונות לייסד 'זירת מסחר מקוון' [ראו בידיעון מס' 28 מן השבוע שעבר] ממשיכות להגיע ידיעות המעידות על כך שהזירה הזו לא תתנהל על מי מנוחות בעתיד הקרוב; לפחות עד אשר העובדות בשטח תקבענה מי הצליח לממש את שאיפותיו.

בשבוע שעבר הכריזה חב' MS-Sales של מרקו סטולצה Marco Stolze מאזור נאלדוויק, כי בחודשים הקרובים היא תפעיל זירה בינלאומית למסחר מקוון לפרחים בשם ClockOnline אשר תאפשר 'מכרזי שעון בשער המשק', עם מאפיינים דומים לתכנית 'היום עבור מחר' של רויאל פלורהולנד, "אבל עם כמה מרכיבים שונים". הדובר לא רצה לפרט יותר. הוא רק ציין שהוא ניהל בזמן האחרון שיחות עם רויאל פלורהולנד, וגם עם קבוצת DFG. הוא גם הסביר שקהל היעד שלו הוא המגדלים שמספקים פרחי עונה ופרחים מיוחדים, ומגדלים שאינם חברי רויאל פלורהולנד. רב הנסתר על הנגלה.

ומן הקצה השני של העולם הודיעה חב' FreshBids האוסטרלית על הרחבת פעילותה לזירת המסחר האירופית. החברה מקיימת כיום מכרזים מקוונים בינלאומיים לתוצרת חקלאית טרייה, כולל בשר ודגים, ומציעה גם פרחים מקניה ומקולומביה, בשיטת 'המכרז ההולנדי' (שעון וירטואלי). עד עתה כוונו מכרזי הפרחים ליבואנים אוסטרלים; עכשיו הם פתחו משרד בקניה, ובכוונתם לשרת לקוחות לפרחים במזרח התיכון ובאירופה. גם כאן עוד רב הנסתר על הנגלה...

לעומת-זאת, דווקא מצד 'המתחרה הטבעי' של רויאל פלורהולנד, קבוצת חברות סיטונאות הפרחים הגדולה DFG, נשמע קול של 'מתינות'. בטור אישי במגזין הענפי הסביר מנכ"ל הקבוצה, מרקו ואן זייוורדן, כי פני החברה שלו הם לקראת "יותר דיגיטציה", כדי להשתלב בעולם המודרני ולייעל את התהליכים; אבל העבודה "תמשיך להיות אנושית" מול מגדלים ומול לקוחות. אולם החלק החשוב בטור האישי הזה הוא במה שלא נאמר שם: אין הצהרה ברורה להקים זירת מסחר עצמאית (למרות שהאפשרות הזאת מוזכרת), וגם אין הצהרה על שיתוף פעולה בתחום הדיגיטלי עם רויאל פלורהולנד. אפשר להבין מכך שהדובר רוצה להשאיר את כל האופציות פתוחות, ולא להתחייב לדרך פעולה לפני שימצה את האפשרויות [מותר להניח שהידברות עם רויאל פלורהולנד תהיה צעד מכריע בתהליך].

המקורות:FloralDaily 06/07/2017 + Vakblad v d Bloemisterij 10/07/2017

רויאל פלורהולנד מאמינה בשוק התורכי

רויאל פלורהולנד משקיעה, מזה שנתיים וחצי, מאמץ גדול בטיפוח קשרי מסחר עם תורכיה, עבור מגדלים, יצואנים, וספקי-תשומות מהולנד. צוות מיוחד, בראשות מוניק היימסקרק Monique Heemskerk [בתמונה] קשר קשרים, ביצע סקרים, והכין תכניות פעולה להרחבת הפעילות ההולנדית בענף הפרחים התורכי, ובעידוד יצוא תורכי להולנד.

אלא שאירועי החודשים האחרונים, שהחלו כאשר ממשלת הולנד מנעה משרים תורכים לקיים אספות של יוצאי תורכיה בהולנד, הרעו את היחסים בין שתי המדינות. אווירה זו הכניסה את היזמים הפוטנציאלים בהולנד לחרדות, ורובם הקפיאו את פעילותם המתוכננת. אי לכך יזמה רויאל פלורהולנד יום הסברה תחת הכותרת 'תורכיה: להתעלם או להשקיע?'.

ביום העיון הסבירו נציגי רויאל פלורהולנד ואנשי עסקים מתורכיה את הפוטנציאל הגדול הטמון בענף הפרחים התורכי, הזוכה לעידוד ממשלתי, אך צמא לידע ולהשקעות. התורכים רואים בהולנד מקור עיקרי לידע ולתשומות, ובסקטור העסקי לא מתעניינים יותר מדי בפוליטיקה, ומשוועים לשיתוף פעולה [מה שניתן לאישור גם מהניסיון הישראלי בתורכיה בתחום הכלכלי] ובעובדה: הולנד היא כיום השותף העסקי הגדול ביותר של תורכיה.

ההערכה היא כי חומות המכס על פרחים מאירופה (כיום 48.6%) ירדו בתוך שנה במחצית, וכי לא תהיינה הפרעות פוליטיות לפיתוח העסקים. מוניק היימסקרק מאמינה שתורכיה יכולה לשמש גשר מסחרי למדינות נוספות באזור, מן המפרץ הפרסי ועד קזחסטאן, וכי קיים בה פוטנציאל מצוין לייצור פרחים. היא טוענת כי תורכיה יכולה לצמוח ולהיות 'אירופה הבאה' מבחינת השוק, ו'אפריקה הבאה' מבחינת הייצור. לא פחות...

בין השאר נמסר ביום העיון כי רויאל פלורהולנד מתכננת לפתח את קשרי השוק בתורכיה עבור חבריה בקניה [משום-מה לא הוזכרו חברי רויאל פלורהולנד בישראל, השכנה הקרובה יותר לתורכיה...]

המקורות: RFH Nieuws 03/07/2017 + Vakblad v d Bloemisterij 30/06/2017  

רשות הדיבור – תגובות ודעות קוראים

ב-2013 [ראו ידיעון מס' 8-2013] פתחנו מדור חדש בידיעון, 'רשות הדיבור', אשר נועד לארח דעות ותגובות קוראים. קיווינו שהמדור יתפתח ויהיה בסיס ל'פורומים' של דיון ציבורי. עד כה היוזמה לא סחפה משתתפים רבים; רק מעטים הגיבו, לעתים רחוקות. בכל-זאת, היום אנו מביאים כאן שוב דעה אישית, בסוגיה שעומדת על הפרק. משה פרץ מנכ"ל 'אביב' מגיב על הדיונים האחרונים במסגרת 'הקואופרטיב 2020'. בשבוע שעבר פרסמנו מאמר ראשון בסדרה, והיום הוא ממשיך. לאכזבתנו, לא התקבלו תגובות חברים לדברי הביקורת שהעלה משה בשבוע שעבר... האם זה מעיד על הסכמה כללית?

מי שרוצה להגיב, או להעלות נושאים נוספים לדיון, מוזמן לשלוח דוא"ל אל ירון כוכבי This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

מה בין בריכות שחייה במושבים לרויאל פלורהולנד ?

בימיה היפים של ההתיישבות נבנו על ידי האגודות במושבים רבים בריכות שחייה. עם השנים אוכלוסיית המושבים גדלה והשתנתה (הרחבות ועוד) והבלאי ודרישות תקני האחזקה, ייקרו באופן חד את עלויות אחזקת הבריכות.

במושבים רבים התקיימו דיונים סוערים האם לאפשר לאנשים מהעיר, מהמושב השכן, או מההרחבה להשתמש בבריכה; ואם כן - האם תמורת עלוּת דומה או שונה מעלות השימוש המוטלת על חברי האגודה (הבעלים), בחלק מהמושבים הוחלט להטיל עלוּת מופחתת לחברים, ולייקר את דמי המנוי לתושבי-חוץ ולתושבים שאינם חברי אגודה. מהר מאוד מושבים אלה הבינו את טעותם: מאחר ותושבי החוץ וההרחבות ויתרו על התענוג, או מצאו מנוי בבריכה אחרת; ואילו חברי האגודה בעלי הבריכות נשארו עם דמי מנוי זולים לציבור קטן, אבל עם גרעון אותו היו צריכים לכסות, כבעלי הבריכה.

במפגש האחרון שקיימה רויאל פלורהולנד בישראל התנהל דיון על מצב דומה בו נמצא הקואופרטיב כיום: האם לאפשר פעילות 'ללא חברים' בשעונים ו/או בשירותים אחרים של רויאל פלורהולנד, ואם כן - באילו תנאים? באילו עלויות? דומות לאלה של החברים, או שמא עלויות גבוהות יותר?

בבלוג של המנכ"ל, אשר שודר במפגש, הוא הציג בצורה מפורשת את הרצון להיות הגוף השולט בתעשייה, בדומה למעמד שכבשו גוגל או מיקרוסופט, ותוך כדי כך הציג את הדילמה, לפיה ממילא התוצרת של יצרנים שאינם חברים תגיע לשוק, ואז אולי עדיף לנו לעשות הכול בכדי שהתוצרת תגיע לשווקים באמצעות המערכת שלנו, ותשתתף עמנו בהוצאות ההפעלה.

בשוק תחרותי שבו עִסקה יכולה ליפול על שבריר של אחוז או סנט, הניסיון להטיל עלויות גבוהות יותר או נוספות על 'לא-חברים' ידחוף אותם לחפש, ואף גרוע מכך - לפתח אלטרנטיבות, ולייצר תחרות מיותרת שתפגע במחירים. בד"כ מעימותים שכאלה הנפגעים העיקרים הם היצרנים = המגדלים.

לחתוּם-מטה נראה כי הדרך הנכונה היא לשאוף לבנות את הקואופרטיב באופן שלכול שרשרת הערך (מגדלים, לקוחות, סוחרים, גופי ביניים ונותני שירות נוספים) תהיה תחושת שייכות ושותפות, ויהיה נכון, מתאים, ובעיקר כדאי כלכלית לפעול דרך הארגון.

נראה לי שבנקודת הזמן הזאת יהיה חכם מצד המגדלים חברי הקואופרטיב לנקוט כלפי עמיתיהם שאינם חברים באסטרטגיה של "רק שיבואו ...." ולהסתפק בכך שהבעלות על הארגון והנכסים, ובעיקר על ההחלטות, נשארת בידי החברים. ליצרנים שאינם חברים רצוי לאפשר להשתמש בשירותי הארגון, בעלות דומה לזו של החברים. רצוי ליצור אצלם הרגשה של שותפות, ואין לפסול אפילו שיתופם בחלק מההחלטות לגבי העתיד.

ניסיון העבר מראה כי אלטרנטיבות שקמות - לא נעלמות מן העולם כל-כך מהר; ומי שיוצא מפעילות בקואופרטיב (או מהמנוי בבריכה...) ברוב המקרים אינו ממהר לחזור. לכן בעת הזאת מיותר לנסות להראות 'מי כאן בעל הבית', ועדיף לנהוג כמבוגר האחראי והשקול.

כתב: משה פרץ