ידיעוני פלורהולנד - 2011

ידיעון פלורהולנד - מספר 52 2011

חדשות פלורהולנד

הוקמה 'ועדת מוצר' לליזיאנטוס

במסגרת הגדלת מספר 'ועדות המוצר' והשינוי בייעודן במסגרת החלטות האספה על שינוי מבנה מעורבות המגדלים, המעביר את הייצוג מן הועדות האזוריות אל ועדות המוצר [ידיעונים מס' 50, 37, ו- 24] - הוקמה לאחרונה 'ועדת מוצר לליזיאנטוס'.

היא מורכבת משִׁשָׁה מגדלים הולנדים. הועדה בחרה יו"ר, ונציג מטעמה ל'מועצת פרחי הקטיף' שתוקם בקרוב.

[לא נמסר אם וכיצד מיוצגים מגדלים 'זרים' בועדה].

מטפלים בתקלות בשעונים בריינסבורג

במערכת השעונים של מכרזת ריינסבורג התגלו תקלות, בעת-עומס, בתפקוּד מערכת הקניה בשעון. לטענת קניינים, השעון לא תמיד עוצר במחיר שאליו התכוון הלוחץ על הכפתור.
פלורהולנד טִפּלה בנושא באופן אינטנסיבי, יחד עם יצרן מערכת השעון, והתקינה באמצע דצמבר תוכנה חדשה, שאמורה למנוע את התקלות. מפרסומים בשבוע שעבר עולה כי קניינים ממשיכים לטעון כי הבעיה עדיין קיימת ברגעים של עומס-קניינים [כידוע, בריינסבורג רק אולם שעונים אחד, בו פועלים שבעה שעונים במקביל].
קניין קטן שדיבר בשם הקונים הסביר שהנזק הכלכלי נופל בעיקר על המגדלים, משום שאם השעון עצר במחיר נמוך מזה שאליו התכוון הקניין – הוא יכול מיד להגדיל את הכמות מעבר למה שתכנן; ואילו כאשר השעון עצר על מחיר גבוה מזה שתכנן – הקניין יכול לרכוש רק דלי אחד ולמזער את הנזק שלו.

המקורות: Vakblad vd Bloemisterij + TuinbouwCommunicatie 16+20/12/2011

השעון יכריז על תווית GlobalGAP

החל מראשית השנה תתאפשר בשעוני פלורהולנד הצגת העובדה שקבוצת המכירה מיוצרת תחת אישור 'תווית האיכות' GlobalGAP.
ציון עובדה זו יהיה ע"י הצגת האות P במשבצת המיועדת ל-MPS. לפי שעה אין אפשרות לציין זכאות לשתי התוויות גם יחד. האפשרות הזאת ניתנת לאור הדרישה הגוברת לרכישת תוצרת 'כשרה' בלבד עבור רשתות קמעוניות גדולות.
הקניין צריך אפוא לדעת אם הקבוצה העומדת למכירה מאושרת ל'תווית איכות' כלשהי. למעשה תוויות GlobalGap ,FFP ,MPS  (לשעבר EurepGAP), ואחרות אינן בדיוק תוויות איכות, אלא יותר תוויות של 'תקינוּת חברתית'. כלומר, הן מעידות על ייצור העומד בדרישות השמירה על זכויות העובדים והשמירה על הסביבה.
בתחום מוצרי המזון תוויות אלה כבר מהוות 'תנאי מינימום' כדי להיות ספק של רשתות שיווק. הפרחים והצמחים הולכים בעקבות הירקות והפירות, לאו דווקא מדאגה לבריאות הצרכן, אלא מדאגת הצרכן לבריאות היצרן... [המגמה הזאת, המוכתבת ע"י הרשתות הגדולות, גם אם היא מבוססת על צביעוּת, הולכת וגוברת בשוקי המערב. במוקדם או במאוחר, כל מגדל פרחים שירצה לבצע עסקאות עם הרשתות הגדולות, יהיה חייב להצטייד ב'תווית חברתית' כלשהי; "ויפה שעה אחת קודם" אומרים בפלורהולנד; גם אם נכון שכיום עדיין ההשקעה ברישוי המיוחד אינה מביאה בהכרח תוספת הכנסה מיידית.
ראו כתבות בנושא גם בידיעונים מס' 42, 24, ו- 14]

נמסר ע"י לוק בארנדסה, מח' 'מדיניות איכות' של פלורהולנד

בשוקי הפרחים באירופה

'חג-מולד ירוק' לענף הפרחים

גורמים כבדי משקל חברו יחד לנטרל את ההאטה בשוק הצרכני של אירופה, והביאו ככל הנראה למכירות חג-המולד טובות לענף הפרחים [תוצאות מסכמות ייוָודעו רק בשבוע הבא, כמובן].
מזג-אוויר נוח יחסית (אשתקד בזמן הזה היו דרכי אירופה חסומות בשלגים), יחד עם נפילה פתאומית של מטבע היורו מול הפאונד הבריטי והדולר האמריקאי, גרמו בשבוע 50 לביקוש טוב, ולרמת מחירים גבוהה בהרבה מזו של השבוע הקודם, כמו גם מזו של השנה שעברה. "מַסָכים ירוקים" כמו שנוהגים לומר בבורסות הכספים. כל זאת, כאמור, למרות ש'מדד אמון הצרכנים' בהולנד, לפי הלשכה לסטטיסטיקה, ירד לשפל נמוך אף מזה של שיא המשבר של 9-2008.
גורם-תומך נוסף לטובת חג-המולד השנה הוא העובדה שהחג חל בסוף-שבוע, כך שהחנויות פעילות במשך שבוע מלא לקראת החג. כמו תמיד – גם עכשיו היו חריגים: הספקת הצבעונים ההולנדים היתה גבוהה בכמעט 50%+ מאשתקד, כנראה בגלל תנאי מזג האוויר, ומחיריהם צנחו ביותר מ-40%-. אבל הוורדים והחרציות 'חגגו', וכך גם אמריליס וגרברה גדולה.
ממכרזת אֵילדה מוסרים על הספקת-חסר של מוצרים רבים, אשר הביאה למחירי-שׂיא, אך גם לאכזבת הקונים.

המקורות: FH prijsinfo wk 50 + Bolbloemen prijzen wk 50 + Eelde news week 51

חיים חדד: ירידה של 30% ביצוא הפרחים לחג המולד

גל הקור שפקד את ישראל גורם לירידה של 30% ביצוא הפרחים לאירופה לקראת חג המולד. הטמפרטורות הנמוכות, בעיקר בשעות הלילה, גרמו לעיכוב בפריחה של הפרחים שיועדו למשלוח לקראת חג המולד והם אינם מתאימים עדיין לשיווק.
מזכיר ארגון מגדלי הפרחים, חיים חדד, מסר שהעיכוב בפריחה גורם לנזק כלכלי. המגדלים מתכננים את כל העונה כך שהפרחים יפרחו לפני חג המולד, שבו הביקוש לפרחים באירופה נמצא בשיאו. בשל תנאי מזג האוויר השנה אותם פרחים ישווקו רק בינואר. יש לקוות שהם יזכו גם אז לביקוש ומחירים גבוהים, אך אין בכך כל ביטחון.
הפרחים שנפגעו כתוצאה ממזג האויר הם פרח השעווה, ליזיאנטוס, שושן צחור וטרכליום. מאחר ולישראל נתח שוק נכבד בשיווק של זנים אלו בחורף, וספקים נוספים צמצמו אף הם את האספקה כתוצאה ממזג האוויר, גרמה הירידה בהיקף היצוא מישראל לעליית מחירים של 40% - 20 באירופה. חדד מסר שהעיכוב בפריחה מצטרף לשורה של בעיות וקשיים עימם מתמודדים המגדלים. כתוצאה מקריסת אגרקסקו. חלק מהשווקים האטרקטיביים נכבשו על ידי מגדלים מאפריקה שמיהרו לנצל את הוואקום שנוצר.
המגדלים סובלים באופן קבוע ממחסור בעובדים מאחר והממשלה אינה מספקת את מכסת העובדים התאילנדים שנקבעה. כן קיימת מצוקת מקום במטוסי המטען, לאחר שאל-על הורידה מטוס מטען שעבד על הקו ישראל - אירופה.
כיום ישנם 400 מגדלי פרחים פעילים בישראל, לעומת אלפי מגדלים שהיו בעבר. היקף היצוא צפוי להגיע השנה ל-100 מיליון אירו.

המקור: פרסום באינטרנט מטעם ארגון מגדלי הפרחים 19/12/2011

שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם

ירידה בהכנסות ענף החממות בהולנד

המכון לכלכלה חקלאית בהולנד LEI מעריך כי הכנסות משקי החממות ב-2011 היו נמוכות באופן משמעותי מאלה של 2010. בענף הירקות נבע הנזק העיקרי ממשבר 'בהלת נגיף הקוֹלי', שגרמה לירידה חדה בצריכה; אך גם לענף הפרחים וצמחי הנוי היתה נסיגה בהכנסות. כך עולה מהדו"ח השנתי של המכון הסוקר את הכנסות ענפי החקלאות.

מצבם של מגדלי הפרחים והצמחים היה פחות קריטי מזה של הירקנים, אך הם חוו רווחיות נמוכה. משק פרחים ממוצע הפסיד 5,000 € ב-2011, לעומת רווח של 29,000 € ב-2010.

מגדלי צמחים עדיין הרוויחו – כ-41,000 € בממוצע, אך זו היתה ירידה חדה לעומת 2010, אז היה הרווח הממוצע 116,000 € ליחידת משק.
בין הגורמים העיקריים לשחיקת הרווחיות מונה LEI את עליית מחירי האנרגיה. משקים רבים יפגעו בהון העצמי שלהם כדי להמשיך ולהתקיים, קובע מכון המחקר.

המקורות: Vakblad v d Bloemisterij + SierteeltNet 20/12/2011

קניה: לא רק חווֹת ענק של וורדים

הדימוי של ענף הפרחים בקניה, כמבוסס על חברות-ענק המיצרות בעיקר וורדים, הולך ומשתנה. מגזין פלורהולנד מביא מדי-פעם את סיפוריהם של מגדלים מקומיים קטנים, המייצרים מבחר של 'פרחי-קיץ', לאו דווקא בחממות, ומשתלבים בהדרגה ביצוא לאירופה. בידיעון מס' 29 השנה הבאנו את סיפורה של חב' 'ווילמאר אגרו', המאגדת בהצלחה אלפי מגדלים זעירים ליצוא תחת מותג אחד. בעל החברה, מר קמאמי ווילמאר, אף זכה להיות מוצג בפני מלכת הולנד בחגיגות המאה של פלורהולנד.

לאחרונה התפרסם סיפורם של זוג קנייתים, המגדלים מבחר של 'פרחי-קיץ', אשר גדלו, התפתחו, ו'פרשו כנפיים' ליצא באופן עצמאי, ולמכור את הפרחים על שמם. בני הזוג זיאנה וקרול מאנֵיי [בתמונה] הם הבעלים של חב' Carzan, שמחזיקה שלושה אתרי גידול, הנמצאים בגבהים שונים – בין 1,880 ל-3,000 מ' מעל פני הים; מה שמאפשר הספקת איכות מעולה במשך כל השנה. הם מיצאים עשרה מינים שונים של פרחים, מהם חמישה בהיקף גדול: היפריקום, ציפורן, לימוניום, סולידגו, וורוניקה.
מכל אחד מהמינים הם מגדלים מבחר זנים וצבעים. הם משתפים פעולה עם המטפחים. כרגע בוחנים אצלם מאתיים זני היפריקום. הסולידגו שלהם מזן 'גולדן גלורי' הגיע לאיכויות ייחודיות, עד כדי כך שהמטפח הרשה להם למכור אותו במכרזות תחת השם Carzan Glory. לאחרונה השיקו זן היפריקום ‘Magical Green Power’ אשר מביא להם לדבריהם המון הזמנות ישירות.
המגדל מרוצה מאוד מהקשר הישיר שנוצר לו עם המכרזות ועם קניינים, והוא מסביר שמאז החל לעבוד ישירות מול המכרזה האיכות שלו משתפרת כל הזמן, והמחיר הממוצע הולך ועולה. יש להם תכניות התרחבות, אך כרגע הם מתמקדים בשיפור האיכות. הם מקבלים מדי שבוע דוחות מפורטים ממח' האיכות של פלורהולנד, בלוויית תמונות, על איכות התוצרת שלהם לאחר שהגיעה למכרזה.
[אין הכתבה מספקת נתונים על היקף הייצור, וגם לא על תולדות המשק].

המקור: FloraHolland Magazine # 11-2011

נמל התעופה של מאסטריכט קולט הרבה פרחים

חברת מטעני האוויר הגדולה באירופה, קָרגוֹלוּקס מלוקסמבורג, החלה להנחית 4 טיסות שבועיות של בואינג 747 עם משלוחי פרחים מאקוודור ומקולומביה בנמל התעופה של מאסטריכט-אָכן, בקצה הדרומי מזרחי של הולנד, ליד מפגש הגבולות הולנד-בלגיה-גרמניה (ובמרחק קצר מאוד מנמל התעופה של לייז' בבלגיה, לשם מגיעים רוב המשלוחים מישראל ומקניה).
יחד עם טיסות הפרחים שלה מקניה מתכננת קרגולוקס להפוך את נמל התעופה הקטן יחסית של מאסטריכט-אָכן למרכז שינוע חשוב ליבוא פרחים להולנד.
באביב הקרוב ייבנה שם מסוף מטענים חדש בשטח של 9,000 מ"ר. החברה בונה על השרות היעיל והמהיר של חברת שרותי הקרקע בנמל התעופה, ועל הצמיחה הכלכלית המהירה שמתרחשת באזור Euregio [האזור הכלכלי הסמוך לגבולות בלגיה-הולנד-גרמניה, שבו נמצאת גם מכרזת ריין-מאס, אשר בו מעודדות שלושת המדינות שיתופי-פעולה כלכליים-מסחריים משותפים].

'קרבות אוויר' בין גרמניה להולנד

מקורות בממשלת הולנד מאשימים את חברת התעופה הגרמנית 'לופטהנזה' בביצוע תרגלי הונאה כדי לזכות בנתח ממשלוחי הפרחים מקולומביה ואקוודור להולנד, שערך דמי ההובלה שלהם נאמד כמיליון € בשנה.
חב' KLM ההולנדית נהנית מיתרון בהובלת משלוחי פרחים לסכיפהול, מאחר וללופטהנזה אין זכויות הטסת מטענים להולנד. כדי לעקוף את המגבלה, טוען המקור ההולנדי, מעמיסים מטוסי לופטהנזה פרחים בקולומביה, ומבצעים חניית ביניים בפוארטו-ריקו, ומשם ממשיכים לאמסטרדם.

המקורות: 05/12/2011 De Telegraaf 19/12/2011 + SierteeltNet/AgriHolland