ידיעוני פלורהולנד - 2009

ידיעון פלורהולנד - מספר 51 2009

עַל .

alt חדשות פלורהולנד

מסחר דיגיטלי – אין דרך חזרה

“האופציה שלא להשתתף במהפכה הדיגיטלית אינה קיימת" אמר המרצה הָנְס ואן חְריקֵן, מומחה לחדשנות עסקית, בהרצאה שנשא בסמינר הקצר לפני האספה הכללית השנתית של חברי פלורהולנד, בפני כ-250 המאזינים שהתאספו לשמוע על 'סחר דיגיטלי בצמחי-נוי'.
בהרצאתו הוא סקר את ההתפתחויות הטכנולוגיות במסחר האלקטרוני.
הוא שׁיבּח את ענף הפרחים על אופן השתלבותו במציאות החדשה, וגם שלח אזהרה: "קחו בחשבון את הדור החדש של סוחרים; אלה גדלו עם מכשירי האייפון והבלקבּרי; הם מצפים שנתקשר אִתָּם באמצעים המודרניים בלבד; אם אתם רוצים אותם כלקוחות – דעו להתאים את עצמכם. אולם אל תזניחו את הלקוחות הוותיקים שאינם ממהרים להתחבר לעולם הדיגיטלי,ותנו להם את הזמן שלהם להסתגל.
" דירק הוֹחֵפוֹרסט, מנהל מכרזת פלורהולנד ריינסבורג, השיב בדבריו לשאלה "האם השעון שלנו צועד עם הזמן?". לדבריו, העקרון של מסחר בעזרת מנגנון השעון לא השתנה. מה שמשתנה הן שיטות התקשורת. כמות המידע המועברת ללקוח באמצעים אלקטרוניים היא עצומה. אמינות המידע היא מרכיב חיוני בדרכים החדשות להשתתפות במכרז השעון, כמו 'קניה מרחוק' KOA. החשיבות של אמינות הנתונים הופכת להיות קריטית. הוספת התמונה היא תמיכה נוספת. כבר מאז 1996 נרכש נסיון במכרזים בהדמיה. באלסמיר החלו אז למכור 'באמצעות תמונה' אנטוריום וגרברה בקרטונים.
מָרק-יאן טֶרוִוינדְט, מנהל 'פלורהולנד קוֹנֶקט', משרד התיווך, מנה את סוגי המידע העוברים בין המגדל. המכרזה, והקניין בכל עסקה שמתבצעת. בעסקאות מסתמך הקונה על המידע שמועבר אליו, ועל אמון. המסר מהסמינריון הזה היה כי פלורהולנד רואה את 'הדיגיטליזציה' כראש החץ של מדיניותה, והיא תמשיך ליישם אותה בהדרגה, בנחישות, ותוך התייעצות מתמדת עם הספקים ועם הקונים. הפרדה פיזית בין התהליך המסחרי לתהליך הלוגיסטי היא הכרחית כדי להביא למיצוי מרבי את המפגש בין היצע לביקוש, תוך כדי שמירה על עלות סבירה של תהליך המכירה.

חידושים בטיפול בתלונות קונים

החל מראשית 2010 יחולו נהלים חדשים לגבי תלונות קונים. הקונה יוכל להגיש תלונה על אי התאמה באיכות/כמות/מיון של קבוצת מכירה במכרזה שבה התוצרת נמצאת (בלי קשר היכן התבצעה המכירה) במיוחד נועד ההסדר למי שביצע 'קניה מרחוק' KOA.
התוצרת, בצירוף טופס תלונה, תוגש למבקר האיכות הראשי במכרזה בה נמצא המשלוח, עד השעה 16:00 ביום המכירה, לשם בקורת-חוזרת.
אם המבקר דחה את התלונה – הקניין יחויָב בדמי הבדיקה החוזרת.
אם המבקר ימצא שהתלונה מוצדקת – הוא מוסמך לקבוע שמגיעה הנחה לקונה, וידאג לזיכוי (ולחיוב המגדל כמובן). הוא גם יוכל לפסוק שהסחורה תוחזר לסַפָּק. במקרה כזה – למגדל (במקרה של ישראלי – באמצעות נציגו) ניתנת האפשרות למכירה-חוזרת במכרזה בה המשלוח נמצא, או לקחת על חשבונו את המשלוח בחזרה, או לבקש להעביר את המשלוח להשמדה בהתאם לכללים הקיימים.
במקרה של תלונה מוצדקת יוטלו על המגדל הוצאות בדיקה-חוזרת בסך 15 €.

דיווח של אפרת וינר מביקור עבודה בישראל

במסגרת סיור העבודה שלי, כמו של עמיתָּיי ניצן ואלָרד, בִּקרתי עם עדה וירון אצל מגדלים שטרם זכו לביקור, במטרה להרחיב את יריעת המידע והעמקת תודעת המגדלים לשנויים שאותם אנו חוֹוִים בימים אלה. משינויים שהנם בעלי משמעות ישירה למגדל הישראלי כמו מִשנה-תוקף למדד האמינות, וכמו מכירה בשעון בליווי תמונה, וכיו"ב, ועד לשינויים מערכתיים/טכניים שהמכרזות מבצעות, ולאן הם מובילים.
רצינו גם לשמוע את המגדלים ולהבין אילו קטעי מידע עדיין נחוצים, ואילו נושאים עדיין אינם ברורים דיים, ויש צורך להסביר אותם שוב.
המפגשים, סביב קפה ועוגה, באווירה נינוחה, חלקם בקבוצות וחלקם באופן פרטני, עוררו דיונים מעניינים, קולניים, מצחיקים, ספקניים, ובהחלט תרמו לי באיסוף והבנת המידע שלשמו הגעתי לארץ. בהזדמנות זו: תודה רבה לכל לאלה שפתחו את ביתם לקיום המפגשים, ותודה למשתתפים שנענו ובאו.

רבות דובר על מידת האינטנסיביות של השינויים וקיומו של החשש שבעולם הדיגיטלי, או בעצם העולם הווירטואלי, אין מקום למגדל הנוסטלגי/רומנטי של פעם... ובכן חברים, העולם הווירטואלי הוא לא שאלה של "האם בא לי או לא בא לי"; הוא כאן !!! והוא ממציא את עצמו כל יום מחדש. שינויים טכנולוגיים בתחום המחשב קורים כל יום בכל הרבדים של חיינו. ואכן, לא מעט מגדלים בחרו להגיע עם דור ההמשך ("תסבירו לילד- הוא מבין טוב יותר") ובמקרים אחרים כבר הופיע דור ההמשך לבדו. אתם מוזמנים לבקר בו ולהפוך אותו לכלי עבודה. כל הארה, הערה, בקשה, או תגובה - תתקבל בברכה.

בברכת חג מולד רווחי ! אפרת קיימות מספר נקודות ושאלות שחזרו ונשאלו: MyFloraHolland – איך נִגָשׁים לאתר האינטרנט myfloraholland.com? איך זה עובד? כמה זה עולה? מדד האמינות – איך ניתן לתקן ולבנות את מדד האמינות? מה קורה עם ההבדלים בין הבורסות בשיטות העבודה? – המגדלים מבולבלים. מכרז בהדמיה – איך זה יעבוד? מי יעזור לנו להכניס תמונות לצד יחידות המכירה שלנו? ידיעון - האם אפשר להוסיף לידיעון מידע מעשי או טיפים ותזכורות שיכולים לעזור למגדלים? מבקשים יותר סקירות של מצבי שוק הקשורות למוצרים הישראלים. אנו רוצים ומקווים לתת מענה לכולם. ולכן, ממש בימים אלה מתגבש תוכנוֹ של האתר בעברית www.yedion.com והוא רוקם עור וגידים עם כל המידע הרלוונטי למגדלים.

בברכת חג מולד רווחי ! אפרת

alt שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם

תוויוֹת 'ייצוּר נָאוֹת' בפרחים במגמת עליה

למרות המשבר הכלכלי, ואולי דווקא בגללו, הולך ומתרחב הרישוי לתוויות 'אחריות חברתית' בענף הפרחים, והופך להיות תהליך שאין מנוס ממנו. יותר ויותר התוויות הללו מהוות 'רשיון לספֵּק', או תנאי מוקדם למכירה.
גם הצרכנים מתענינים ונוהגים לבדוק בזכוכית-מגדלת את התנאים בהם מיוצרת התוצרת החקלאית. בעקבות מוצרי המזון, נדרשים גם מוצרי צמחי הנוי להוכיח את אחריותם החברתית כלפי עובדי הייצור, ולאחרונה גם כלפי ההתחממות הגלובלית. 

[הערת העורך: בעוד שבישראל עוסקת התקשורת בניתוח האמיתוֹת על בריאות וערך תזונתי של תוצרת אורגנית, הרי שבמערב כבר מזמן ברור כי המניע העיקרי של צרכנים להעדיף תוצרת אורגנית או 'מייצור אחראי' אינו בריאות הצרכן, אלא דווקא מניעת הפגיעה בסביבה, ומניעת ניצול עובדים. בהיבטים אלה אין הפרח שונה מעגבניה ופלפל]

לפי נתוני ארגון MPS, המספק שרותי פיקוח ורישוי לתוויות ייצור-נאות, מספר המשקים הנמצאים במסגרות הרישוי הללו בענף צמחי הנוי בעולם המשיך לעלות בשנת 2009. בהולנד אמנם ירד מעט מספר המשקים המורשים, אבל השטח הכולל שבפיקוח עלה מעט. משקים שירדו מהרשימה הם כולם כאלה שנסגרו.
מספר המשקים המורשים עלה במיוחד בצרפת, באיטליה, וביפן [לא נמסר נתון לגבי ישראל].
בענף הנוי בהולנד נמצאים תחת רישוי תוויות MPS השונות כ-50,000 דונם של שטחים מכוסים, 6%+ יותר מאשתקד. זהו שיעור של 80% מכלל שטחי החממות. בשטחים הפתוחים נמצאים בפיקוח רק 20% מהשטחים.

המקור: Vakblad v d Bloemisterij 17/12/09

הייצור הולנדי מזהם יותר מן הקנייתי

תכנית טלויזיה פופולרית בהולנד שסקרה את תרומת גידול הוורדים לפליטת CO2 לאטמוספירה העלתה שוב לסדר היום הציבורי את השאלה האם פרחים מיובאים תורמים יותר או פחות להתחממות כדור הארץ מאשר אלה המיוצרים באירופה. שהרי ייצור וורדים באירופה נזקק לאנרגיה רבה בחימום ותאורה, בעוד הייצור באפריקה אינו כרוך בחימום, אך ההובלה האווירית לאירופה גורמת לפליטה מרובה של פד"ח.
תכנית הטלויזיה כללה ראיון עם מגדל הולנדי שמחזיק גם משק לגידול וורדים בקניה. הנושא עלה בעוצמה בבריטניה ב-2006, כאשר ארגונים ירוקים יצאו בתעמולה להחרים תוצרת מיובאת מאפריקה, בגלל הנזק הנגרם לסביבה מעצם הובלתם במטוסים.
הקנייתים ותומכיהם הזמינו אז מחקר מאוניברסיטת קרנפילד, וזה מצא כי ורד הולנדי גורם לפליטת פד"ח בשיעור גבוה פי 6 מזה של הוורד האפריקאי, עד ששניהם מגיעים לשוק האנגלי. ההולנדים גייסו אז את אוניברסיטת ווכנינגן והמכון לכלכלה חקלאית המסונף אליה; המחקר שלהם קבע שההפרש אינו כה גדול, כי 'תרומת' הוורד ההולנדי גבוהה מזו של הקנייתי 'רק' פי 4, וכי גידולי פרחים אחרים נהנים מיתרון קטן יותר.
שעועית ירוקה מקניה מזהמת אפילו קצת יותר מזו ההולנדית [אלא שאין ייצור חורפי של שעועית בהולנד, כך שזו השוואה דמגוגית...]

בעקבות מחקר זה פותח במכון לכלכלה חקלאית LEI מודל הדמיה שהועלה לאתר האינטרנט של מועצת הצמחים PT, בו יכול כל מגדל למדוד את מידת פליטת גז פד"ח ע"י הזנת נתוני הייצור שלו. בעקבות העיסוק התקשורתי צוטט הדוח של LEI אשר ציין כי פליטת CO2 אינה הגורם היחיד שיש לקחת בחשבון במדידת הנזק הסביבתי; גורמים נוספים כמו שימוש בכימיקלים, שימוש במים, ופגיעה בגיוון הביולוגי משחקים משחק לא פחות חשוב.

[הערת העורך: הויכוח האקדמאי הזה, שאינו חף מאינטרסים, רק ממחיש את ההכרה של היצרנים בהולנד בצורך לשמירה על דימוי 'נאות' של הייצור החקלאי בעיני הצרכן האירופי]

המקורות: Vakblad vd Bloemisterij 14+15+16/09

רוב משקי החממות בהולנד בקשיים כספיים

סקר תקופתי של המכון ההולנדי לכלכלה חקלאית LEI מראה כי ענפי הצומח ספגו את הנזק הכלכלי הכבד ביותר בין ענפי החקלאות בהולנד. לפי הסקר, 75% ממשקי החממות אינם מסוגלים כיום לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלהם מתוך תזרים המזומנים של המשק, והם נאלצים להשתמש בחסכונות שלהם, או לפנות לבנק לשם הגדלת האשראי. גם מספר פשיטות הרגל בקרב ענף החממות גדל בעת האחרונה לעומת שנים קודמות. הגורם הישיר לקשיים הוא המחיר הירוד של התוצרת.
סימני ההתאוששות כבר נראים בשטח, טוען כלכלן מבנק ABN-Amro אשר נשׂא דברים בכנס באלסמיר בשבוע שעבר. הכלכלות של גרמניה, צרפת, בריטניה, ורוסיה מראות סימני יציאה מן המשבר; מה שנותן תקווה ליצואני הפרחים ליציאה הדרגתית מהמשבר ב-2010. עם זאת הוא מזהיר את העסקים בענף שלא "לראות את עצמם מתעשרים" עדיין, ולא מחשש של נסיגה מחודשת בכלכלות השווקים העיקריים, אלא בגלל פער הזמן שעשוי להיווצר בין צמיחה כלכלית לבין גידול בצריכה; במיוחד במוצרים הנחשבים 'מותרות', כמו פרחים. הבנק חוזה צמיחה של 1.5%+ בכלכלת הולנד בשנה הקרובה. כבר מורגשת עליה בהיקף הבקשות לאשראי למימון השקעות. גם היצוא ההולנדי מראה סימני התאוששות ברורים.
לשכת המסחר HBAG מציינת בסקירה שלה לסוף נובמבר כי הנתונים מראים על שינוי מגמה בחלק מן השווקים – בראשם גרמניה – ועל הקטנת שיעור הנסיגה בשווקים אחרים. הלשכה מיחסת את רוב הנסיגה בהיקף המכירות ביצוא לגורמי שערי המטבע, ולמגמת העדפה של סוגי פרחים זולים ע"י הצרכנים במדינות שנפגעו מן המשבר. מציינים כי ברוב השווקים לא היתה פחיתה כמותית ביצוא; בחלקם אפילו נרכשו יותר פרחים; מה שמסמל את פוטנציאל הביקוש, אשר יכול לשקם את הרווחיות בענף עם השיפור בכוח הקניה, שיבוא בעקבות הצמיחה הכלכלית המחודשת.

המקורות: Vakblad vd Bloemisterij 09+16/09

טרם נחתם הסכם-סחר עם מדינות אפריקה

חששות כבדים אופפים את יצואני התוצרת החקלאית בקניה בגלל חוסר ההתקדמות במו"מ על הסכם-סחר-חופשי בין האיחוד האירופי לבין ארגון הסחר האפריקאי.
ההסכם הקיים, שהוארך באופן זמני בנובמבר 2007, עומד לפוג בסוף השנה הנוכחית, ואילו ההסכם החלופי מתעכב, ככל הנראה בגלל אי הסכמות בקרב המדינות האפריקניות.
חילוקי הדעות אינם נוגעים בהכרח ביבוא פרחים וירקות, אך בהעדר הסכם תהיה התוצרת מקניה, שאינה מוגדרת כמדינה תת-מפותחת, להיות חשופה למכסות ומכסים כבר בינואר 2010.
הדאגה בקניה גדולה במיוחד משום שמדינות מתחרות באפריקה יוסיפו ליהנות מהנחות של מדינות בלתי מפותחות.
ואילו ישראל חידשה את הסכמי הסחר עם האיחוד לא מזמן, ומובטח לה יבוא חופשי ממכס לטווח ארוך.

המקורות: The Nation 07/12/09 + Neweurope 22/11/09