חדשות רויאל פלורהולנד
מפגש נציגי הנהלת רויאל פלורהולנד עם החברים בישראל
ביום חמישי האחרון התקיים בכפר-ויתקין מפגש של חברי רויאל פלורהולנד בישראל עם משלחת מטעם הנהלת הארגון, במסגרת המפגשים האזוריים לקראת האסיפה הכללית הקרובה.
השתתפו במפגש כ-40 מגדלים, ונכחו גם נציגי היצואנים, אנשי משרד החקלאותו וחברות בענף. מהולנד הגיעו ארבעה נציגים, אשר הציגו כל אחד את הנושאים בתחום טיפולו.
סרוואס ואן דר פן Servaas van der Ven, [בתמונה], מנהל הסחר ברויאל פלורהולנד, פתח את המפגש עם סיכומים של שנת 2015 (ראו ידיעה נפרדת בהמשך ידיעון זה) והציג את נתוני 2016 עד לשבוע 19 והסביר כי נתוני היבוא מישראל מצביעים על המשך המגמה של השנים האחרונות: ירידה בכמות המשווקת עם שיפור במחיר. הכמויות ירדו בעיקר בגלל תנאי אקלים קיצונים: סתיו חם, ושני אירועי קרה בחורף, שגרמו לדחייה בפריחה ירידה בכמות וירידה באיכות של הפרחים. בעיקר בגידולים נוריות כלניות ופרח שעווה. לזה מתווסף קיטון במספר המגדלים וירידה בהיקף השטחים.
סרוואס המשיך והסביר על התהליכים של 'פלורהולנד 2020', ודיווח על מינוי סמנכ"ל כספים חדש במקום רנס בוכוואלדט שפרש: Steven van Schilfgaarde סטיבן ואן סכילפחָארדֶה [ראו ידיעון מס' 20].
הוא סיים בהסבר על השיפוץ הגדול, בהשקעה של 22.5 מיליון €, שדרוש לבצע באלסמיר.
יאן פריזה Jan Vrieze מהמחלקה לענייני הקואופרטיב הסביר [ בעברית] את הצורך בשינוי שיטת המימון של פעילות הקואופרטיב, לשם חיזוק החוסן הפיננסי של הארגון. השיטה המוצעת תגרום לשינוי בסכום שהמגדל ילווה לפלורהולנד. על המגדל יהיה לצבור סכום מינימלי לקרן של 20,000 €. חלק מהמגדלים התרעמו על כך שלמגדלים הקטנים ייקח להגיע למלוא הקרן שנים רבות, וזוהי למעשה עלות נוספת של 1%. ההסבר היה שזהו למעשה חיסכון לקרן פנסיה / מענק פרישה.
פיטר ואן דר סכי Pieter van der Schee מצוות פרויקט 'השעון החדש' דיבר על הצורך לבצע שינויים במסחר, הנובעים מתהליכים כלל עולמיים אשר מתרחשים גם ברויאל פלורהולנד בתחום הטכנולוגיה והתקשורת. הוא הציג את שלושת האפשרויות העקרוניות לשינוי השיטה בהם מתמקד הצוות, ואשר אותן יביא לדיון: מסחר 'סביב השעון'; הפרדה בין קביעת המחיר והלוגיסטיקה, ואפשרות למכירת התוצרת לפני שהיא מגיעה למכרזה. [לגבי המגדל ההולנדי זה אומר מכירה כשהתוצרת עדיין במשק, ולגבי מגדלים ישראלים זה אומר שהפרחים כבר הגיעו להולנד אבל עדין לא נפרקו].
חֶרבֵּן רָפנסבֵּרגן Gerben Ravensbergen, מגדל שהוא חבר 'מועצת המפקחים', הסביר על פעילות המועצה. הוא סיפר שהם מחפשים נציג מבין המגדלים במסגרת המשך תהליך המעבר למבנה הארגוני החדש: שני נציגים פורשים בקרוב, ובמקומם ייתוסף רק נציג אחד. הוא גם דיווח על המינוי הצפוי של יו"ר חדש במקום ברנרד אוסטרום הפורש. המומלץ, ג'ק חוסנס Jack Goossens יובא לאישור בהצבעה באסיפה הקרובה.
בסוף המפגש התחלקו הנוכחים לשתי קבוצות לדיון בחלופות השונות שמוצעות לגבי 'השעון החדש'. נראה כי רוב המגדלים תומכים בגישה של מכירות שעון וירטואלי כשהתוצרת עדיין 'בשער המשק', בשילוב המשך קיום שעון פיזי לפרחים 'מיוחדים' למיניהם.
[הסברים על ההצעות לשיטות 'שעון חדש', כמו גם אודות שיטות המימון החדשות המוצעות יובאו כאן בזמן הקרוב]
נמסר ע"י ירון כוכבי
במסיבת עיתונאים הציג בשבוע שעבר המנכ"ל לוקאס פוס את תמצית הדוחות הכספיים לשנת 2015. הדוחות הוצגו במקביל גם במפגשים האזוריים של חברי הקואופרטיב, לקראת האספה הכללית ב-2 ביוני, אשר תתבקש לאשר את הדוחות. דוח זה הוצג גם לבאי המפגש בכפר-ויתקין בשבוע שעבר.
רויאל פלורהולנד מכרה ב-2015 תוצרת בערך שהסתכם לכדי 4.6 מיליארד €; עלייה של 1.5%+ לעומת 2014. מזה הסתכמו מכירות פרחי קטיף לכדי כ-2.6 מיליארד €; עלייה של 2.8% לעומת השנה הקודמת.
מזה נמכרו בשעונים 2.13 מיליארד €, (1%-) ועוד 2.34 € (3.8%+) בעסקאות ישירות.
הפדיון הזה הושג ממכירת 6.65 מיליארד פרחים (4.8%+ יותר מ-2014) ועוד 318 מיליון עציצים (1%+) ו-163 מיליון צמחי-גן (8%+).
המחיר הממוצע לכל המוצרים משקף עלייה של 0.9% לעומת 2014.
את התוצרת סיפקו 6,153 מגדלים (4.6%+ יותר מאשר ב-2014). 61% מהם חברים מהולנד, 10% חברים מחו"ל, ועוד 29% מגדלים שאינם חברים.
הרווח הנקי של המערכת, לאחר מס, הסתכם ל-12 מיליון €; 25%+ יותר מהשנה הקודמת. זה נוצר מהכנסות (עמלות, דמי-שימוש, ודמי שכירות) בהיקף 392 מיליון € (0.3%-) והוצאות תפעול בהיקף 377 מיליון (1.8%-).
הוצאות התפעול ירדו כתוצאה מחיסכון בכוח-אדם, וממכירת נכסים (= פחות הפחתות בספרים).
כמו-כן התבצעו השקעות בסך 48 מיליון €; 17%+ יותר מ-2014.
את כל הנתונים הללו, ועוד פרטים רבים אחרים, אפשר למצוא (באנגלית) באתר האינטרנט של רויאל פלורהולנד.
לוקאס פוס תיאר את השנה כ"טובה למגדלים", בממוצע; למרות שכמובן לא כל המוצרים זכו לרווחיות טובה. "הצרכנים שלנו ממשיכים לאהוב פרחים וצמחים, ולרכוש אותם" הוא אמר.
"המכירות היו קצת יותר גבוהות ממה שהערכנו, והנסיגה במכירות בשעונים הייתה קצת פחות מהירה ממה שהערכנו. במקביל הצלחנו להוזיל את הוצאות התפעול." לדבריו, ביצועי השנה הנוכחית, עד כה, ממשיכים את המגמה החיובית.
בנוסף לנתונים הכספיים פירט המנכ"ל בפני העיתונאים את עקרי התכנית האסטרטגית 'פלורהולנד 2020' וציין את חשיבותה להמשך שׂגשׂוגו של הענף בהולנד מול אתגרי השוק המשתנה.
המקורות: RFH News 19/05/2016 + FloralDaily 20/05/2016
גם לאסיפה הכללית הקרובה, המתוכננת ליום חמישי, 2 ביוני בערב, שתתכנס באלסמיר, יהיה מפגש-מקביל בישראל. חברים יוכלו לצפות באסיפה עם תרגום סימולטני לעברית, וגם להשתתף בהצבעות.
ההתכנסות תתקיים בכפר-ויתקין. אנא שריינו את המועד. פרטים יבואו בהמשך.
נמסר ע"י אדה כהן
בשוקי הפרחים באירופה
תחזית מזג האוויר לערים באירופה
מדד רויאל פלורהולנד לפרחי קטיף
העקומה הנ"ל מספקת מבט-כללי על מצב השוק: הקו האדום מסמל את רמת המחיר באופן יחסי למחיר הממוצע הכללי אשתקד. הקו הכחול מסמל את הכמויות שסופקו, באופן יחסי לאלה של אשתקד. המדד של אשתקד מופיע כ-100 נקודות (%), כך שכאשר הקווים עומדים על 100 בסולם – המשמעות היא שהמחיר או הכמות זהים לאלה של השבוע המקביל אשתקד.
העקומה שלעיל מראה את הערכים המוחלטים של מחירי פרחי קטיף בשעונים בשלוש השנים האחרונות. מובאים נתונים של 12 השבועות האחרונים, וגם מחירי השבועיים הבאים בשנתיים הקודמות – מה שמסמן מגמה אפשרית (לפי נתונים היסטוריים).
בטבלה משמאל מופיעים שיעורי השינוי בכמות ובמחיר בשבוע המדווח, לעומת השבוע המקביל אשתקד. (הטבלה אינה כוללת מוצרים אשר השינויים בהם לעומת אשתקד היו קטנים).
הערה: הטבלה אינה מראה את נתוני המכירה של צמחי-גן, אך אלה אכן כלולים בנתון המסכם את סה"כ המכירות בשעונים.
בשבוע 19 אחרי יום האם, ירדו מחירי הפרחים בשעונים, אך לא 'צנחו'. הממוצע היה ב-10%- נמוך מזה של השבוע מס' 18, ועמד על 26 סנט לגבעול.
הכמות הכללית ירדה גם היא, בשיעור כ-11%-.
בהשוואה לאשתקד (אז היה זה שבוע יום-האם) היה הממוצע נמוך ב-13%-, והכמות נמוכה ב-10%-.
השבוע שאחרי יום האם התחיל בקניות ערות בשעונים; בד"כ סימן לכך שהחג נגמר טוב גם אצל הדרג הקמעוני. מזג אוויר קריר בהולנד וגשמים כבדים בקניה גרמו להאטה בהספקת וורדים, ובכך לאיזון חיובי בין היצע לביקוש.
בשבוע 20 צנחו הכמויות של פרחי קטיף בשעונים בשיעור 14%- והמחיר זינק שוב ל'רמה של יום האם' ויותר, בשיעור 18%+, ועמד על כמעט 31 סנט לגבעול בממוצע.
בהשוואה לאשתקד היה המחיר הממוצע גבוה ב-13%+, עם כמות נמוכה בשיעור 4%-.
על הממוצע הגבוה לעומת אשתקד השפיעו בעיקר מחירי הוורדים הגדולים, שעלו ב-26%+, והחרציות, שעלו ב-29%+.
השוק לאחר 'חג שבועות הנוצרי', למרות שהמסחר בו החל רק ביום שלישי, התקיים ללא עודפי-הספקה, בזכות מזג האוויר הקריר שירד על הולנד, ובו-זמנית גם על קניה. השפעת ימי-האֵם בפולין, בצרפת, ובשוודיה על הביקוש כבר הורגשה היטב; במיוחד מצד הרשתות, שהרבו לרכוש בשעונים; כנראה לא היו להם מספיק פרחים מעסקאות ישירות.
המקורות: Vakblad vd Bloemisterij/Royal FloraHolland + Market Report Rose wk 20
שמועות פורחות – מבזקי חדשות מן העולם
מועצת מנהלים חדשה במוסד לקידום מכירות פרחים BBH
כזכור, המוסד לקידום מכירות פרחים BBH עבר כמה שינויים ארגוניים מאז הופסק המימון שלו ע"י 'מועצת הצמחים' PT שנסגרה ע"י ממשלת הולנד. בשלב מסוים נוצר קרע בין רויאל פלורהולנד וארגון הסיטונאים VGB, ומימון הפעילות נפל כולו על המגדלים. מה שגרם גם לצמצום דרסטי בתקציב ובפעילות.
כפי שדווח כאן בתחילת השנה [ראו ידיעון מס' 3 כולל קישור לתולדות הסכסוך], הושג הסכם מחודש בין הצדדים, ומשנת 2016 הסיטונאים משתתפים בתקציב המוסד יחד עם המגדלים.
תקציב המוסד מסתכם ל-14.5 מיליון €; מהם 8.5 מיליון מגבייה ממגדלים, ו-6 מיליון מגבייה מהסיטונאים.
כמתחייב, נציגי הסוחרים משתתפים עתה במועצת המנהלים של המוסד.
בראש המועצה המחודשת עומד יו"ר בלתי-תלוי Boy van Droffelaar, ומכהנים בה מגדל צמחים, מגדל פרחים, נציג רויאל פלורהולנד Servaas van der Ven, שני נציגים של חברות סיטונאיות מובילות, ונציג ארגון הסיטונאים Robert Roodenburg מנכ"ל VGB. לצִדם צורף לאחרונה גם מגדל-מטפח Peter van de Pol.
לאחרונה פרשו מהמועצה Floris Olthof מפלורהולנד, והסיטונאי Jan de Boer.
המועצה החדשה יזמה הקמת צוות-מומחים חיצוניים אשר יגבש ויגיש בתחילת ספטמבר תכנית-פעולה ואסטרטגיה לטווח-ארוך של פעולות קידום המכירות הקולקטיבי. ההמלצות אמורות לכלול גם מבנה ארגוני של המוסד, וייתכן שיובילו גם לשינוי במבנה מועצת המנהלים.
המקור: Bloemenkrant 17/05/2016
מוצרי פריחה – מבזקי מוצרים ומחקרים
ההולנדים חוקרים את השפעת הגינון על זקנים חולים
ממשלת הולנד רוצה להשקיע אמצעים יעילים לשיפור מצבם הפיזי והמנטלי של זקנים, בעיקר אלה הסובלים מדיכאון ובדידות, במטרה להביא אותם לחיות חיים עצמאיים לאורך זמן [במילים אחרות: לחסוך בימי אשפוז יקרים]. בין האמצעים הנבדקים גם 'סביבה ירוקה'.
לאחרונה הוחל בהרצת פיילוט מחקרי בכפר הולנדי, במסגרת פרויקט 'ירוק עבור האפור' [המונח העברי 'שיבה' אינו קיים בשפה ההולנדית; הם משתמשים בהגדרה 'אפור' לצורך זה].
הפרויקט יבדוק לאורך שנים את ההשפעות של 'סביבה ירוקה' על אוכלוסייה של זקנים חולים בדיור-מוגן. הכוונה היא לאשש את ההנחה כי גינון וצמחייה משפיעים לטובה על מצב-רוחם של אנשים דיכאוניים, ומעודדים אותם לטייל בחוץ.
את המחקר יבצעו חוקרים מאוניברסיטת ווכנינגן, במימון ובחסות משרד הכלכלה בממשלת הולנד והעמותה ההולנדית-שוודית ל'בריאות נתמכת טבע'. גם פלורהולנד מעורבת בהנהגת הפרויקט, אשר אמור לעודד את השימוש בצמחי-נוי ע"י הקדשת תקציבים ממשלתיים ליצירת 'סביבה ירוקה'.
המקור: RFH Nieuws 10/05/2016
רשות הדיבור – תגובות ודעות קוראים
אנו מארחים הפעם כאן את משה פרץ, מנכ"ל 'אביב', אשר חולק אתנו את רשמיו מהכנס החשוב שהתקיים עם נציגי הנהלת רויאל פלורהולנד. משה מוסיף לנו מידע חשוב על תוכנו של הכנס, ומוסיף עמדה אישית לגבי ההצעות שעלו שם. נקווה שעוד חברים ילכו בעקבותיו, ויגיבו לדברים שנכתבים כאן.
על המפגש של מגדלי ישראל עם נציגי הנהלת רויאל פלורהולנד
ביום חמישי האחרון התקיים מפגש עם נציגים בכירים מהנהלת רויאל פלורהולנד, שבו נמסרה סקירה כללית והתמקדות בשני נושאים:
מבנה מקורות המימון (או, אם תרצו, ההון העצמי) של הקואופרטיב (קרן חיסכון + עודפים מצטברים).
כיווני מחשבה ודיון בנושא 'השעון העתידי'.
אי-אפשר שלא לפרגן לנחישות של הנהלת הקואופרטיב להתמיד ולפעול ולחולל שינוי באמצעות תוכנית ה-2020 שגובשה לפני כשנה וחצי, להגיע פעמיים בשנה בדרג בכיר ביותר לנסיעה קצרה ומתישה לישראל, ולהסביר את עמדתם ומחשבותיהם, למרות הידיעה שגם אם כל מגדלי ישראל יצביעו באסיפה – זה יהיה זניח ויגמר בפחות מאחוז אחד מסך הקולות…
צריך לפרגן ליכולת לנסות להסביר למגדלי ישראל מדוע מגדל ישראלי צריך לתמוך בשינוי שלעִתים מרֵע את מצבו בטווח המידי; וקשה שלא להעריך את קור-הרוח שבו מתנהלים הדיונים אודות השינויים, ואט אט קורמים עור וגידים. ואחרון חביב, על דרך החיוב, חייבים להוריד את הכובע בפני הדרך שבא מתבצעים חילופי-הגברי של הבכירים ביותר בארגון (בשנתיים האחרונות התחלף מנכ"ל, מנהל מסחרי, מנהל כספים, ועכשיו גם יו"ר) ללא זעזועים, ללא השמצות, ללא דם ברחובות, ובלי ועדות חקירה… בהחלט יש לנו מה ללמוד מהם על דרך ההתנהלות.
ובאשר לנושאים שנסקרו:
ההצעה למימון פעילות הארגון, שעומדת לבוא לאישור האסיפה, אומנם פוגעת במידה מסוימת במגדל הקטן (סטטוס שחלק נכבד ממגדלי ישראל נמצא בו) בכך שהיא מחייבת את כל המגדלים, ללא קשר לגודלם, לצבור מינימום של 20,000 € (מקרן החיסכון ומעודפים שמצטברים) ורק לאחר מכן יחל תהליך ההחזר השנתי של קרן החיסכון. אך מאידך ההצעה מבטיחה למגדלים הקטנים והבינוניים זכות הצבעה מוגדלת (אמנם לא משהו מהותי ובעל יכולת אמתית להשפיע) אך חשוב מכך – ההצעה מבטיחה כי במקרה של שנת הפסד – הקואופרטיב 'לא יגע' בקרן החיסכון של המגדל (כפי שנעשה בעקבות הפסד לפני שנתיים) ומגדל שפורש מפעילות מובטח שיקבל את כספו / חסכונותיו כשנתיים-שלוש לאחר הפרישה.
קל לנחש שההצעה הנ"ל באה בעיקר מכיוון המגדלים ההולנדים הגדולים. אך מן ההגינות יש להודות בכך שהמגדלים הקטנים זקוקים לפעילות הקואופרטיב, ובעיקר לזו של השעון, לא פחות ואף יותר מהמגדלים הגדולים.
חייבים לציין גם כי בתעריפי התפעול השוטפים (עמלות, שימוש בדליים ועגלות, וכיו"ב) אין שום הבדל בעלויות בין מגדלי ענק למגדלים קטנים, ועל פניו נראה כי נעשה ניסיון לייצר תיקון קל באמצעות קרנות החיסכון השונות שבעצם משממשות כהון העצמי של הארגון.
בניגוד לתעשיית הפרחים במרכז ודרום אמריקה שמסיבות שונות (מיקום גיאוגרפי, תרבות, יכולת ארגון, אלטרנטיבות, ועוד) כמעט ואינה פועלת באמצעות המכרזות ההולנדיות; ובניגוד לתעשיית הפרחים ההולנדית שמסורתית פועלת באחוזים ניכרים באמצעות רויאל פלורהולנד, התעשייה הישראלית תמיד התנדנדה בין פעילות באמצעות הקואופרטיב לבין פעילות ישירה ועצמאית. להערכתי האישית, עובדה זו + כוח ההצבעה המינורי יחסי של מגדלי ישראל + הצומת ביחס לעתיד שבה נמצאת תעשיית יצוא הפרחים מישראל – מחייב בעת הזאת תמיכה בהצעה שעומדת לבוא להצבעה באסיפה גם אם יש פגיעה קלה במגדל הקטן (חשוב להדגיש: הפגיעה הינה תזרימית בלבד כלומר 'רק' דחייה מסוימת בהחזרת קרן החיסכון בעיקר למגדלים קטנים).
באשר לשעון העתידי נמסרה סקירה והתקיים דיון תמציתי ביחס ל-3 האופציות שעומדות על הפרק. למדנו כי:
בכל האופציות מדובר על וירטואליה ושימוש מוגבר בעולם הדיגיטלי.בכל האופציות מדובר על הרחבה משמעותית של שעות הפעילות של השעון, בדרכים שונות (עד למצב של 24/7), ובעיקר הרחבת שעות המכירה של 'המכירה המוקדמת'/ pre-sale.בכל האופציות מדובר על ביטול כמעט מוחלט של חשיבות המיקום (באיזו מכרזה הפרחים נמצאים פיזית).בכל האופציות ישנה גמישות מוגברת לגבי מיקום הפרחים (אצל הפורק או אצל המגדל ההולנדי).
על פניו נראה שכל אלה הם תהליכים נכונים, אך שונים מהקיים כיום, ויחייבו את כולנו ללמוד, להכיר, להתאים חלק מהמערכות שלנו לפעול באמצעותם.
מטבע הדברים החלופות השונות נותנות יתרון מסוים למגדל ההולנדי (מעצם קרבתו למכרזה) במכירה באמצעות השעון מהמשק ישירות ללקוח, אך עדיין הן מיטיבות גם עם המגדל הישראלי.
סוגיית עלויות התובלה השונות בין הבורסות עדיין עומדת ותלויה באוויר. כמו-כן עדיין לא נמצא הפתרון לביצוע מכירה בשעון לסחורה שנמצאת עדיין בישראל והעברתה ישירות ללקוח סופי. זהו להערכתי הנושא העיקרי שעל כולנו, מגדלים, יצואנים, וכל העוסקים בענף, לפעול למענו.
נראה כי העקרונות שהוזכרו מעלה הם שונים מהמצב כיום, אך משפרים את המצב הנוכחי ומאפשרים את המשך קיומו של השעון (אמנם באופן והיקף שונים מהקיים כיום) שזה גורם קריטי לחלק נכבד מהמגדלים בישראל.
אני מניח כי בשל השונוּת וההרכב ההטרוגני של הקואופרטיב (מגדלי ענק עם מגדלים קטנטנים, מרחקים, ארצות ותרבויות שונות, גידולים שונים, הבאים עונות שונות, שאת כולם צריך לרָצות, תמָצֵא הפשרה שתכיל באופן זמני את המצב הנוכחי עם הרחבה משמעותית של אפשרויות ושעות המכירה.
כמגדלי נישה איכותיים, שאומנם נמצאים במרחק מהשוק, אך עם משקל-סגולי גדול מהמשקל הכמותי – נצטרך להמשיך ולעקוב אחר הדיונים בנושא השעון העתידי ולפעול למען האינטרסים הייחודיים לנו.
רשם: משה פרץ – מנכ"ל אביב
