חדשות פלורהולנד
העונה בישראל מנקודת מבט של מכרזת רייו-מאס
לאחרונה פרסם צוות היבוא של מכרזת ריין-מאס סקירה על מצב גידולים שונים מישראל במכרזה בגרמניה בעונת החורף. אנו שמחים להביא בפני קוראינו את הסקירה כפי שנכתבה [בתרגום חפשי מאנגלית]:
פרח שעווה:
דצמבר הסוער וינואר ופברואר 'האביביים' שיבשו לחלוטין את מועדי הפריחה. נגרמה הספקה מוגברת כבר בינואר, מה שגרם למחירים 'מתונים' לקראת יום וולנטין. ואז התמוטט המחיר בתקופת הקרנבל, ושוב התאושש אח"כ. במונחים מצטברים הייתה ירידת מחיר של כ-7%- לעומת אשתקד. אך היה שוני רב בין זנים שונים בזמנים שונים. צופים את סיום העונה בתחילת אפריל.
כלניות:
העונה עד כה מתאפיינת במתינות, עם עליית כמויות בשיעור של 10%+ לעומת אשתקד. זאת למרות התרחבות הנגיעוּת של פקעות בווירוס, ולמרות תעתועי מזג האוויר. העונה אמורה להסתיים בתחילת אפריל.
נוריות:
בתחילת עונת הנוריות שרר מזג אוויר חם בישראל; מה שגרם לאיכות בינונית של הפרחים. אך התקופה הקרה בדצמבר גרמה לשיפור האיכות, והביאה לתוצאות שיווק מצוינות. עד שבוע 10 כבר נקטפו כ-2/3 מהפרחים הצפויים בעונה כולה. פרחים כבדים, עד 24 גר', פדו מחירים מצוינים. הייתה דרישה טובה במיוחד לצבעים צהוב וורוד כהה. המחיר הממוצע הכללי לנוריות היה גבוה ב-15% מאשתקד.
נץ-חלב דוביום:
עד כה נקטפו ונמכרו כבר כ-50% מפרחי העונה הנוכחית, והתוצאות היו טובות מאוד. משבוע 1 עד 10 היו הכמויות נמוכות ב-25%- מאשתקד, והמחיר עלה ב-10%+. רוב המגדלים בישראל מרוצים מאוד מהתוצאות עד כה.
נץ חלב thyrsoides:
השיווק של פרח זה החל רק לאחרונה; ההתחלה חיובית ביותר. ההספקה צפויה להמשך עד סוף אפריל.
שושן לונגיפלורום:
היקף השטחים בישראל הצטמצם השנה בשיעור כ-40% לעומת 2013. כמו-כן היו בעיות באיכות חומר הריבוי המיובא. חלק מהמגדלים שתלו פקעות משנה שנייה. אך איכות פרחי השושן הייתה טובה למרות זאת. הקור בדצמבר גרם לדחיית הפריחה בחלק מהאזורים. בכל-זאת נאספו כבר עד עתה כ-45% מהשטחים. עד סוף שבוע 9 הכמויות ירדו לעומת אשתקד בשיעור 30%-, והמחיר הממוצע עלה בשיעור 40%+. בכפוף למזג האוויר, צופים הספקה שתמשך עד תחילת מאי.
לימוניום:
הייתה עונה טובה מאוד ללימוניום, עם איכות טובה ותוצאות שיווקיות חיוביות. הזן 'סילבר פינק' הצליח מאוד. הוא אמור להיות מסופק עד יולי.
טרכליום:
במוצר זה התוצאות אינן תואמות את הציפיות עבור רוב המגדלים. הכמויות גדלו ב-70%+, והמחיר סבל ירידה בשיעור ממוצע של 25%-. מזג האוויר בדצמבר שיבש את ההספקה. בסופו של יום – הגיעו כמויות עודפות לשוק. עם זאת היו כמויות לא מספיקות לקראת יום-האם האנגליה, בעוד מוצר מתחרה – אמיתה מאפריקה – זמין במחיר זול בהרבה. ההספקה צפויה להמשך עד סוף יוני.
פלוקס:
עד כה הייתה עונה סבירה לפלוקס הישראלי, עם כמויות ומחירים דומים לאשתקד. העונה צפויה להמשך עד סוף יוני. מסתמן כי בעונה הבאה יקטן מספר מגדלי הפלוקס, וכי כל ההספקה תבוא מחממות.
ציפורן ברבטוס 'גרין טריק':
המגדלים מרוצים מהתוצאות בעונה עד כה; הם אמורים להמשיך לספק עד יוני. מזג האוויר גרם לכך שרוב הפרחים היו קצרים – עד 50 ס"מ.
אספרגוס מירוקלאודיוס:
הייצור הצטמצם באופן משמעותי, כתגובה לירידה בביקושים בשווקים ברוסיה ובבריטניה.
פיטוספורום:
העונה התאפיינה בביקוש גבוה למוצר זה, והמגדלים מרוצים מתוצאות השיווק עד כה. יום האם הבריטית חל השנה מאוחר, בתקופת הלבלוב של הפיטוספורום; מה שעלול לפגום בתוצאה העונתית.
המקור: Veiling Rhein-Maas Import Newsletter 20/03/2014
בשוקי הפרחים באירופה
תחזית מזג האוויר לערים באירופה
מבט על העקומה הנ"ל מספק לקורא מבט-כללי על מצב השוק: הקו האדום מסמל את רמת המחיר באופן יחסי למחיר הממוצע הכללי אשתקד. הקו הכחול מסמל את הכמויות שסופקו, באופן יחסי לאלה של אשתקד. המדד של אשתקד מופיע כ-100 נקודות (%), כך שכאשר הקווים עומדים על 100 בסולם – המשמעות היא שהמחיר או הכמות זהים לאלה של השבוע המקביל אשתקד.
העקומה שלעיל מראה את הערכים המוחלטים של מחירי פרחי קטיף בשעונים בשלוש השנים האחרונות. מובאים נתונים של 12 השבועות האחרונים, וגם מחירי השבוע הבא כפי שהיו בשנתיים הקודמות – מה שמסמן מגמה אפשרית לפי נתונים היסטוריים.
בטבלה משמאל מופיעים שיעורי השינוי בכמות ובמחיר בשבוע המדווח, לעומת השבוע המקביל אשתקד. (הטבלה אינה כוללת מוצרים אשר השינויים בהם לעומת אשתקד היו קטנים).
בשבוע 11 המשיכו המחירים של פרחי קטיף בשעונים לרדת. לעומת שבוע 10 הם ירדו בשיעור ניכר: כמעט 17%-, תוך ירידה קלה בכמות הכללית (3.3%-).
בהשוואה לאשתקד הייתה ירידת מחיר דומה: 18%-; ממחיר ממוצע כללי 22 סנט לכדי 18 סנט בלבד, בעוד הכמות הכללית ירדה מעט, בשיעור 1%-.
את המגמה הובילו הוורדים, החרציות, גרברה מיני, ציפורן, וצבעונים, המהווים יחד כ-2/3 ממחזור המכירות של הפרחים; הצבעונים, שנמצאים עתה בשיא עונתם, פדו בשבוע הנדון, למרות הירידה במחירם, יותר כסף מהוורדים הגדולים; הם היוו 32% מהפדיון הכולל של פלורהולנד בשבוע זה.
ירידת המחירים התפרשׂה לכל רוחב החזית, ורק מוצרים בודדים פדו מחיר טוב מאשתקד, בעקבות ירידה בכמויות; ביניהם: חמניות, טרכליום, לאוקדנדרון, ופיטוספורום.
בלטו רוסקוס, סולידגו, ופרח שעווה, אשר מחירם ירד בהשוואה לאשתקד, אף-על-פי שהכמויות קטנו.
בשבוע 12 הייתה עלייה מזערית (2%+) במחיר הממוצע של פרחי קטיף בשעונים, לעומת שבוע 11, תוך עלייה קלה (4.4%+) בכמויות. בהשוואה לאשתקד המשיך המחיר להיות נמוך ((14%-) עבור כמות כללית דומה (1%-).
המגמה של ביקוש ירוד נובעת בעיקר ממזג אוויר אביבי, אשר מעודד צריכה מוגברת של צמחי גן ומרפסת, ולכן מדכא זמנית את הביקוש לפרחי קטיף. מצב הפוך בדיוק למה שראינו אשתקד בזמן הזה, כאשר החורף המתמשך שיתק את ענף צמחי הגן. 'יום ראשון של אִמהוּת' באיים הבריטיים (30 במרץ) לא הצליח כנראה לגבור על מגמה זו.
המקורות: Vakblad vd Bloemisterij / FloraHolland
מוצרי פריחה – מבזקי מוצרים ומחקרים
'צמחים-זוהרים' – האם האתגר הבא לחדשנות בענף?
חברת Bioglow מארה"ב הודיעה כי פיתחה את 'הצמח מפיק האור' הראשון בעולם. החזון של החברה הוא לפתח צמחי-נוי שישמשו "תחליף ירוק לצריכת חשמל" – והכוונה כאן ל'ירוק' תרתי-משמע: צמחים ירוקים אשר יאירו גינות, בתים, ורחובות.
צמחים פולטי אור בחשכה נחקרים כבר כ-30 שנה. ע"י הזרקה או טבילה בחומרים כימיים הצליחו לפתח צמחים שמפיקים אור לזמן-קצוב כשמוקרן עליהם אור אולטרה-סגול (UV). אולם כאן מדובר בצמח שיהיה מסוגל להפיק אור בעצמו, במשך כל תקופת חייו, כמו גחליליות, ע"י הנדסה גנטית.
מייסד החברה, ד"ר אלכסנדר קריצ'בסקי, הגיע לרעיון תוך לימודי ביולוגיה ימית, על בקטריות מפיקות אור, וביולוגיה מולקולרית של צמחים. לאחר מספר שנות מחקר ופיתוח הגיע לצמחים ראשונים שהקרינו אור. כבר ב-2010 הוא פרסם את תוצאות המחקר בכתב-עת המדעי PLOS One.
למען האמת, הטכנולוגיה בה השתמש החוקר-יזם אינה מקורית. כבר ב-1986 הוצג צמח זוהר. אח"כ, ב-2003 הציג מדען מטייוואן טכנולוגיה שאפשרה לשלוט ולעשות שימוש בצבעי האור של מדוזות. קריצ'בסקי הסביר שהוא השתמש בידע קודם שהיה זמין.
החברה מציעה כיום צמחים זוהרים לכל המרבה במחיר, דרך האתר www.bioglowtech.com שם גם אפשר ללמוד עוד פרטים על החברה ועל המוצר.
ב-2013 נחשף ע"י מדען אחר, אנטוני אוונס, צמח מסחרי שזוהר בחושך, 'סטארלייט אוואטר'. זהו צמח עשבוני Arabidopsis thaliana קרוב-משפחה של חרדל. החוקר הציע לקהל הרחב לרכוש מראש צמחים-מאירים, וכך גייס מימון בהיקף 450,000 $ מקהל של כמעט 8,000 'שותפים'; הרבה מעבר למה שציפה…
אפשר להצטרף למשקיעים דרך האתר Kickstarter וגם ללמוד על החוקר ורעיונות העתיד שלו.
כיום הצמחים הזמינים חיים כשלושה חודשים, אך מאמינים שע"י פיתוח ביו-טכנולוגי אפשר יהיה לפתח צמחים לשימושים נרחבים ולמשך-חיים ארוך. מדברים כבר על עצים שיאירו רחובות וכבישים.
[האמנם גומחה/נישה חדשה הקורצת לחדשנים שבינינו? – ימים יגידו]
המקורות: Green Prophet + HowStuffWorks + Time
רשות הדיבור – תגובות ודעות קוראים
לפני כשבעה חודשים [ראו ידיעון מס' 8] פתחנו את מדור 'רשות הדיבור', אשר יארח דעות ותגובות קוראים. אנו מקווים שהמדור יתפתח בעתיד ויהיה בסיס ל'פורומים' של דיון ציבורי. עד כה היוזמה לא סחפה משתתפים רבים; אולם אנו איננו מתייאשים… מי שרוצה להגיב, או להעלות נושאים לדיון, מוזמן לשלוח דוא"ל אל ירון כוכבי kohaviyaron@gmail.com
ניצן מוקסיי, איש המחלקה לטיפול בפרחים (מט"פ FHS) בנאלדוויק מביא הפעם את המלצתו בנושא תפעולי חשוב. "זה קצת בהמשך לדעה אותה הבעתי בידיעון מספר 11, אבל לא רק" הוא אומר.
כשבוחנים את התנהלות המגדלים בנושא תובלה, לפעמים קצת קשה להבין את השיקולים המקצועיים המנחים אותם.
ידוע לכל, שלמוצר, בין פרח ובין ענף קישוט, יש חיי מדף מוגבלים. שמירה על שרשרת קירור ותפעול יעיל הם חלק מהמרכיבים החשובים לשמירה על האיכות, ותורמים לחיי מדף ארוכים. פריקה במכרזה בה נמכרים הפרחים תורמת לשמירה על האיכות, כי היא מונעת טלטלות מיותרות.
היא גם מביאה בדרך כלל גם לצמצום בהוצאות; כי ההובלה ממקום למקום אינה נעשית בחינם, ובאופן ישיר או עקיף – העלות מוטלת על המגדל.
העלות הזאת משמעותית בייחוד בגידולים ארוכים ונפחיים, כשהכמות בדלי קטנה. מרכיב עלות ההובלות הופך להיות משמעותי גם בגידולים שבהם ניתן להגדיל ולפעמים להכפיל את הכמות בדלי, אבל זה לא תמיד נעשה, כביכול משיקולי עסקיים.
בביקור שערכתי לאחרונה אצל אחד המגדלים נאמר לי שהוא משתמש בשירותי הפריקה במכרזה א' אבל מוכר במכרזה ב'. כששאלתי למה, התשובה הייתה "משום שהפורק הוא חבר שלי".
אני האחרון שאומָר למישהו איך לבחור את החברים שלו, אבל הִמלצתי לו, ואני ממליץ גם בשורות אלה, לחשוב פעם נוספת על הנושא. אפשר להישאר חבר ולפרוק אצל מישהו אחר.
מטבע הדברים, כעובד של המחלקה לטיפול בפרחים מט"פ, הייתי רוצה לראות את כל המגדלים משתמשים בשרותי הפריקה שלנו; אבל זו אינה הכוונה שלי בהשמעת דעה זו.
ישנם עוד פורקים להם מחלקות פריקה ביותר ממכרזה אחת. לדעתי כדאי להתייחס לתובלה בתור אחד ממרכיבי ההוצאה, ולהתנהג בהתאם. כל היצואנים מובילים את התוצרת למכרזות הגדולות באותה עלות. אין למגדל סיבה להיכנס לעלות נוספת של הובלה ולפרנס את המוביל.
כתב: ניצן